לא מעט סכסוכים צבאיים מתנהלים כיום ברחבי העולם - במזרח התיכון, באפריקה, באסיה ואפילו באירופה. אלה סכסוכים שמספקים לצופים במהדורות החדשות ולגולשים ברשתות החברתיות תמונות קשות של גופות מרוטשות, של ילדים שנפגעו, של אימה צרופה. אבל בכל פעם שפורצת מלחמה או סכסוך צבאי בעולם, יש בצד השני מי שמחכך ידיים ויודע שבקרוב הכסף יזרום לקופה.
דו"ח של הקונגרס האמריקאי שפורסם בימים האחרונים חושף כי המרוויחות הגדולות בסחר העולמי בנשק - למעשה השולטות הכמעט בלעדיות בתחום הזה - הן ארה"ב ורוסיה, עם יתרון ברור לאמריקאים שצפוי להישחק בשנים הקרובות. רוב כלי הנשק שקוטלים בני אדם ברחבי הגלובוס שלנו הגיעו ממפעלים בתחומי אותן מדינות. המספרים פה מדברים בעד עצמם, והסיפור הוא על עסק של מיליארדים.
מדינה אחת, 50 אחוז מהשוק
על פי הדו"ח של הקונגרס, בשנת 2015 עמד היקף הסחר העולמי באמצעי לחימה על 79.9 מיליארד דולר. ירידה ביחס לשנת 2014, אז עמד ההיקף הכולל של עסקאות הנשק על 89 מיליארד. בחינה של העשור האחרון מלמדת שהמגמה נמצאת בעלייה: בשנת 2007 עמד ההיקף העולמי על מעט יותר מ-60 מיליארד דולר, ומאז יש עקומה שיורדת ועולה, אבל במגמה כללית כלפי מעלה. באופן לא מפתיע, רוב העליות מגיעות ברגע שפורצת מלחמה.
כמות הכסף שהעולם שופך על כלי נשק היא לא פחות ממטורפת. בין השנים 2012 ל-2015 נאמד ההיקף של עסקאות הנשק בסכום כולל של 317 מיליארד דולר; אף מלחמת עולם לא פרצה בתקופה הזאת, ובכל זאת מדובר בעלייה תלולה בהשוואה לשנים 2008 ל-2011, אז עמד הסך הכולל 266.6 מיליארד. עכשיו, חברו את שש השנים האלה - והרי לכם סכום מדהים של יותר מחצי טריליון דולר על כלי נשק, שהנזק שהסבו עלה בוודאי עוד טריליונים רבים.
בחינה של הנתונים שפורסמו מלמדת שרוב כלי הנשק שנמכרים בעולם מגיעים מארה"ב, שנכון לשנת 2015 שלטה ב-50.29% מכלל השוק עם עסקאות בהיקף של 40.2 מיליארד דולר. מבחינת ארה"ב מדובר בעלייה: בשנה הקודמת עמד סך העסקאות שיצאו משם על 36.1 מיליארד דולר. פירוק הנתונים מלמד גם שארה"ב מובילה בקטגוריית ייצוא נשק למדינות מתפתחות, עם היקף ייצוא של 11.9 מיליארדים. במקום השני צרפת ורוסיה בשלישי.
על פי דו"ח הקונגרס, ארה"ב נמצאת בראש הטבלה כבר שמונה שנים ברציפות. באותן שנים שמרו הרוסים על המקום השני - למעט ב-2015, אז תפסו הצרפתים את הסגנות עם 19.16% מסך עסקאות הנשק (הרוסים הגיעו באותה שנה זו למקום השלישי עם 17%). חיבור של השנים 2012 עד 2015 מלמד שארה"ב שולטת ב-40 אחוז מהשוק, הרוסים ב-17% אחוז, וארבע מדינות אירופיות - צרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה, שגם מנהלות יחד מספר פרויקטים כמו מטוס הקרב יורופייטר - שולטות ב-19 אחוז מסך עסקאות הנשק. הרחק מאחור נמצאת סין עם 5 אחוז, וכל שאר מדינות העולם שחולקות 19 אחוזים מסך העסקאות באותן שנים.
ומי הלקוחות המרוצים?
רוב כלי הנשק מגיעים למה שמכונה מדינות מתפתחות. על פי הפרסום, ארה"ב ורוסיה התחרו ביניהן ראש בראש בין השנים 2012-2015 על שוק הנשק באותן מדינות. בשנים אלו ארה"ב סגרה עסקאות בסך כולל של 86 מיליארד דולר ורוסיה סגרה עסקאות ב-48.6 מיליארד. בשנת 2015 לבדה מכרו הרוסים נשק בהיקף של 11 מיליארד דולר למדינות מתפתחות; לא מן הנמנע שהסיבוב שלהם בסוריה עשה יחסי ציבור לא רעים עבור תעשיית הנשק המקומית.
אחרי שעשו סיבוב משמעותי גם באוקראינה ובחצי האי קרים, הרוסים הפכו את רוסיה למגרש המשחקים שלהם. כמעט כל סוגי מטוסי הקרב והמסוקים הרוסיים נשלחו לפעילות מבצעית בסוריה. אפילו מפציצים אסטרטגיים, שנועדו במקור להטיל נשק גרעיני, יצאו לשם לגיחות הפצצה - שלא לדבר על טנקים ועל סוללות טילים כמו ה-S-300 וה-S-400. באופן די נדיר לרוסים, מסוריה יצאו לא מעט סרטונים של לוחמים חמושים בציוד מתקדם מרמת המדים ועד כלי הנשק. יח"צ יותר טובה מזה הם לא היו יכולים לבקש, ולפחות על פי הנתונים נראה שזה עבד.
על פי העיתון הרוסי "קומרסנט" בפרסום ממרץ 2015, עלות השהייה של הצבא הרוסי בסוריה הייתה כ-500 מיליארד דולר, אבל עסקאות הנשק כבר הכניסו להם כ-7 מיליארד - ועל פי האמריקאים מדובר בסכום גדול הרבה יותר. "השגנו שני יעדים בסוריה. מצד אחד הפגנו את יכולות הלחימה של הטכנולוגיות הצבאיות שלנו ומשכנו את תשומת לבם של הלקוחות. מצד שני זאת הייתה גם הזדמנות לבחון יותר ממחצית המערכות שלנו בתנאי קרב", מסר גורם צבאי לעיתון.
באותו פרסום נמסר כי מדינות כמו אלג'יריה, אינדונזיה, וייטנאם ופקיסטן הודיעו שירכשו מטוסי קרב, טנקים, ספינות מלחמה ומסוקים רוסיים. כך גם הסעודים, שבאופן מסורתי רוכשים נשק מערבי, וההודים שהודיעו כי הם בוחנים רכש של נשק מרוסיה (בעיקר טילי נ"מ ארוכי טווח).
ברגע שנחתם הסכם הגרעין מול איראן והסנקציות עליה בוטלו, האיראנים הודיעו כי ירכשו נשק בהיקף של מיליארדים. חלק גדול מזה יהיה מטוסי קרב, מסוקים, טנקים וטילים מרוסיה. האיראנים כבר הודיעו שהם שוקלים לרכוש טילי נ"מ מסוג S-400, אחרי שכבר קיבלו את ה S-300, מה שעורר דאגה לא מוסתרת בישראל. בסוכנות הידיעות הרוסית "ספוטניק" נטען שבשנים הקרובות תרכוש איראן נשק רוסי בהיקף של 21 מיליארד דולר.
בחינה של שנת 2015 לבדה מלמדת שהלקוחה הגדולה בעולם בהיבט של ייבוא נשק היא קטאר, שהוציאה 17.5 מיליארד. 36 מטוסי F-15 מתוצרת בואינג נכרו לנסיכות; עלותה של עסקה זו לבדה מוערכת בכארבעה מיליארד דולר. כעת בכוונת הקאטרים לרכוש גם מטוסי F-18, טילי פטריוט ועוד.
אפילו מצרים הענייה רכשה נשק בהיקף של 11.9 מיליארד. והקשר הזה ראוי לציין את הצוללות שרכשו המצרים מגרמניה (ומאותה מספנה שייצרה את הצוללות של ישראל) ואת מטוסי הקרב, נושאות המסוקים והטנקים שרכש לאחרונה השלטון המצרי. גם הסעודים נמצאים גבוה ברשימת הרוכשים: הם בזבזו 8.6 מיליארד דולר ב-2015 לבדה. בין השאר רכשו הסעודים מטוסי F-15 מדגמים מתקדמים ולא פחות מ-72 מטוסי קרב מסוג יורופייטר.
אכזבה מצדו של הדרקון הסיני, הישגים לישראל
מי שללא ספק מאוכזבת מנתוני המכירות היא סין, שבתחומה פועלת תעשיית נשק אדירת ממדים וכזו שנחשבת בשנים האחרונות למתקדמת למדי. בין השאר בזכות פרויקטים של טנקים חדשים, מטוסי קרב ומסוקים (כולל פרויקט לפיתוח מטוס קרב חמקני).
למרות אותה תעשיית נשק, סין חתמה בכל שנה בין 2012 ל-2015 על עסקאות נשק בשווי שנע בין 4 ל-5 מיליארד דולר בלבד. בשנת 2015 רשמו הסינים עלייה קלה עם היקף עסקאות בהיקף של 6 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מסיכום שנת 2015 באגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון עולה כי מדינת ישראל הקטנה ייצאה נשק בהיקף של 5.7 מיליארד דולר. לנו אין מטוסי קרב יקרים וגם לא מכרנו טנקים - לפחות על פי מה שפורסם.
אם כבר הגענו לישראל, עיקר הייצוא הכחול-לבן התמקד בשנים האחרונות במטוסים ללא טייס ומכ"מים, וגם בהשבחת מטוסים ומערכות אוויריות. ישראל ייצאה גם הרבה מאוד תחמושת ועמדות נשק, בין השאר למדינות באפריקה. ישראל נחשבת מובילה בתחום ייצוא מערכות המודיעין, התקשוב וההגנה האווירית והימית. בשנים האחרונות התמקד הייצוא הישראלי של מערכות אלו למדינות אסיה, אבל הצלחנו להגיע גם לצפון אמריקה.
בהודעת סיכום שנה שפרסם משרד הביטחון נכתב כי "2015 הייתה שנה מאתגרת נוספת לתעשיות הביטחוניות ברחבי העולם". עוד ציינו בישראל, בגאווה לא מוסתרת, כי "התעשיות הביטחוניות הצליחו, בסדרה של פעולות ובעבודה משותפת ונחושה בכל רחבי העולם, להחזיר את היציבות לשוק היצוא הביטחוני הישראלי. בזכות התעשייה הביטחונית הישראלית אנחנו מביאים את החדשנות הטכנולוגית לישראל בכלל ולצה"ל בפרט".