זרוע המחקר והפיתוח של הפנטגון חוקרת האם ציוד ומערכות שנועדו לשמור על חיי טייסים צבאיים ולסייע להם בביצוע המשימות, גורמים להם לאבד אוריינטציה ואף להתרסק.
דארפ"א - הסוכנות למחקרים ופרויקטים - החליטה לממן מחקר נרחב במטרה לבדוק האם שדות אלקטרומגנטיים בשילוב ריבוי מערכות ומידע הם הגורמים לדיסאוריינטציה מרחבית.
מדובר למשל על יכולתו של טייס לקבוע את גובה הטיסה, יחס המטוס לתוואי השטח או מהירותו הנכונה, כפי שקרה למשל לטייס F-35 של חיל האוויר היפני שהתרסק לים במהירות 700 מייל לשעה מסיבות אלה, כפי שקבעה ועדת החקירה.
מטוסי הקרב הצבאיים של חיל האוויר האמריקאי ומדינות נוספות, רוויים במערכות מתקדמות שמטתן לסייע לטייס לבצע את המשימה שלו, להגן על עצמו או להטיס את המטוס.
מטוסים מהמתקדמים בעולם, F-15 ובוודאי מטוסי החמקן מסוג F-35 הם למעשה "מחשבים מעופפים" שגופם עוטף כמות אדירה של מערכות אלקטרוניות. ה- F-35 למשל נושא מכ"ם עוצמתי שמחובר לסנסורים ומצלמות אינפא-אדום שמקיפים את גוף המטוס ומאפשרים יכולת ראייה של 360 מעלות.
במטוסי הקרב הצבאיים מערכות קשר, מערכות בקרת טיסה אלקטרוניות ואף מערכות לקישוריות רשתית (סוג של אינטרנט מעופף), כמו גם מערכות טכנולוגיות ומידע נוספות. כולן מתחרות על תשומת לבו והקשב של הטייס. לחלק מאותן מערכות קרינה אלקטרומגנטית.
מדובר במערכות שימושיות. חלקן הפכו להיות חלק קריטי במשימה של הטייס, בהגנה על עצמו והמטוס. לדוגמה במטוסי F-16I "סופה" של חיל האוויר הישראלי, יש מערכות אוויוניקה מהתקדמות בעולם.
בין אותן מערכות, במכ"ם בעל יכולת SAR לאיתור מטרות באוויר ועל הקרקע בכל מזג אוויר יום ולילה, מערכות להכוונת חימושים חכמים, לאיסוף מודיעין, מערכות לוחמה אלקטרונית, תקשורת לוויינית ועוד. כמות המידע שזורמת לטייס F-16 ישראלי כיום ביחס לאותם טייסים לפני שני עשורים בלתי ניתנת להשוואה.
תצוגת קסדה עילית של אלביט מערכות הישראלית משפרת את ניהול המידע ועדיין, כמות המערכות והמידע מייצרות הרבה מאוד נטל על צוותי האוויר. זה נכון גם למטוסי F-15 לדגמיו השונים בארץ ובעולם, בוודאי במקרה של מטוסי החמקן שם ישנה מערכת שמנהלת יחד עם הטייס את המשימה.
חלק מהכשרות טייסי החמקן בעולם כוללות מיקוד ביכולת השליטה על הכמות האדירה של המידע שזורמת לטייס. נזכיר שמדובר בטייס בודד ואין לו נווט כמו בחלק ממטוסי הדור הקודם.
בדארפ"א יש הטוענים כי למרות העובדה שהמערכות האלה הפכו את הטייסים וכלי הטיס שלהם למכונות מלחמה קטלניות ויעילות, כולל מערכות שמשפרות את בטיחות הטיסה, נושא הקרינה האלקטרומגנטית וכמות המידע לא נחקר לעומק ויתכן שיש לו השפעה שלא מודעים אליה.
לכן הפנטגון החל לאחרונה במחקר שמטרתו לבחון את אופן השפעת הקרינה על בריאות הטייסים. בנוסף הפרויקט יבחן גם את ההשפעה של השדות המגנטיים, תדרי הרדיו, התקשורת הלווינית וחיבורי הרשת על גוף האדם. בכוונתם לבחון האם התחום הזה יכול לגרום ואולי כבר גרם להתרסקויות של מטוסים ולא פעם אובדן של חיי אדם.
בדארפ"א מציינים שבין השנים 1993 ל-2013 "אירועי דיסאוריינטציה בקרב טייסי חיל האוויר האמריקאי גרמו ל-72 אירועי אוויר, 101 מקרי מוות ואובדן של 65 כלי טיס". בסוכנות המחקר מאמינים ששדות אלקטרומגנטיים ותדרי רדיו "השפיעו על היכולות הקוגניטיביות כולל יכולת ניהול משימה, התמצאות במרחב ואף גרמו לשאננות".
למעשה כפי שהם טוענים, אף גורם לא ניסה אי פעם, ולא לקח אחריות, על ניטור שדות אלקטרומגנטיים ותדרי רדיו בתא טייס סגור. "קיים מעט מאוד מאמץ לייצר משהו שיגן על הטייסים מפני השדות האלה".
במסגרת המחקר הם מודדים את הפעילות הזו ובנוסף הכוונה היא לייצר סנסורים שתהיה להם היכולת למדוד את התנאים שאותן מערכות מייצרות בסביבת תא הטייס בכלי הטיס הצבאיים. ברגע שכל החיישנים האלה יפרסו על ידי הפנטגון, תהיה להם האפשרות לבחון האם יש התאמה בין השדות לבין אירועי בטיחות אוויריים והתרסקויות.
אם נחזור שוב להתרסקות של מטוס החמקן היפני באפריל 2019, נזכיר שוועדת החקירה קבעה שאיבוד ההתמצאות במרחב, ורטיגו, הייתה הסיבה להתרסקות הראשונה בעולם של מטוס F-35 במהלך אימון, מה שהביא למותו של הטייס. המטוס איבד קשר עם המבנה שלו ואז פשוט טס במהירות ונתיב ישיר לתוך הים מבלי שהיה כל ניסיון מצדו של הטייס לתקן או לשנות את נתיב הטיסה.
ב-2014 טייס מטוס סופה ישראלי חווה גם הוא ורטיגו במהלך טיסת אימון. למזלו הנווט זיהה את הסיטואציה והנחית את מטוס הקרב ובכך מנע אסון כבד. אירוע דומה של אובדן התמצאות במרחב, היה ככול הנראה גם מה שגרם למותו של טייס טייפון איטלקי שהתרסק לים.
בדארפ"א טוענים שמצד אחד יש לא מעט מחקרים שנעשו בנושא הורטיגו. התעשיות ייצרו מערכות מצילות חיים. אבל מקרים כאלה ממשיכים לקרות ואף גורם רשמי, אף מחקר רציני ונרחב, לא בחן את הקשר שבין המערכות המתקדמות לבין האירועים שקרו.
הם לא מציינים כמה זמן יימשך המחקר שלהם. אבל אין ספק שבחילות אוויר רבים בעולם יש לא מעט שמסתכלים עכשיו לכיוון ארה"ב ומחכים לראות את התוצאות.
