פינלנד היא לא בדיוק המדינה הראשונה שנחשוב עליה בכל הקשור לחיל אוויר מתקדם ומלחמות. אבל השבוע הוכרז רשמית כי תרכוש לא פחות מ-64 מטוסי חמקן מסוג F-35A בעסקת בשווי 9.4 מיליארד דולר הכוללת גם מערכות לחימה, מנועים וחלקי חילוף.
מדובר בעסקת ענק עבור המדינה הצנועה ולא רק עבורה. הסכום האדיר הזה לא כולל 777 מיליון יורו לבניית האנגרים ותשתיות ובנוסף 824 מיליון יורו למערכות נשק ותוספות חוזה עתידיות. החמקנים יחליפו בחיל האוויר הפיני את מטוסי ה-F/A-18 החל משנת 2027.
פינלנד היא המדינה ה-14 שבחרה F-35 כמטוס הקרב העתידי שלה. בניגוד לנורבגיה השכנה, היא איננה שותפה בברית נאט"ו, אולם הבחירה במטוסי החמקן כמו גם אימונים משותפים שהתגברו לאחרונה בין המדינות, מאפשרים חיזוק משמעותי של היכולות ושיתוף המידע המבצעי בין צבאות נורבגיה ופינלנד.
פינלנד, שכל אזרח שנולד שם גדל על סיפורי מלחמת החורף והפלישה הסובייטית למדינה, חיזקה במהלך השנים האחרונות את הקשרים שלה עם ברית נאט"ו, שבאים לידי ביטוי גם ברכש הביטחוני. כלומר רכש דומה לזה של הצבאות של מדינות הברית, מה שיאפשר שת"פ טוב בשדה הקרב.
פינלנד אף חתמה על הסכם ביטחוני עם שבדיה, שגם היא לא חברה בברית נאט"ו. שתי המדינות הסקנדינביות מתאמנות יחד על תרחישים של פלישה רוסית וסיוע לברית נאט"ו במקרה של מלחמה.
הרוסים מבינים את המשמעות של חמקנים בפינלנד. סביב גבולותיה של רוסיה נפרסים עוד ועוד בסיסים של מטוסי 35-F כשהמטרות שלהם נמצאות בתחומי רוסיה. מטוסי חמקן מופעלים גם על ידי חילות האוויר של נורבגיה, דנמרק ואפילו פולין - שהזמינה 32 מטוסים כאלו.
זה לא מקרי שהמדינות הסקנדינביות מתעצמות מבחינה צבאית ובכלל זה מטוסי F-35. כולן רואות ברוסיה איום הולך וגובר. הפלישה הרוסית לגיאורגיה (2008), כיבוש חצי האי קרים וכעת תגבור הכוחות לאורך גבול אוקראינה רק הגבירו את החשש במדינות האלו, בכללן פינלנד, שמבינות כי כלל לא בטוח שמדינות המערב החברות בברית נאט"ו יסייעו להן ברגעי משבר.
לפינים יש ממה לדאוג. יעידו על כך רשתות הריגול הרוסיות שנתפסו במדינה, הגדולה שבהן החדירה סוכנים למשרד החוץ הפיני ונחשפה רק בשנת 2013 אחרי ארבע שנים של פעילות.
עין למזרח
פינלנד הייתה חלק מרוסיה (אחרי שהייתה חלק משבדיה) עד שנת 1917 אז זכתה לעצמאות. ב-1939 רוסיה פלשה לפינלנד תחת אמונה שתדרוס בקלילות את המדינה הקטנה. רק שלהפתעתם הפינים התגלו כצבא עקשן וחכם שהביס את הרוסים בקרבות. עשרות אלפי חיילים רוסים נהרגו, אלפי טנקים הושמדו וחיל האוויר הפיני שמנה פחות מ-150 מטוסי קרב מול אלפיים של הרוסים טבח בהם באוויר.
הקרבות הסתיימו שנתיים לאחר מכן, ב-1941 והתחדשו שוב ב-1944 כשרוסיה שוב ניסתה לכבוש את המדינה הקטנה. גם הפעם הפינים טבחו בחיילים הרוסים, רק שהגודל עשה את שלו והמספר שיחק לטובת הרוסים, שלא ספרו את ההרוגים של עצמם.
המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש שכלל פיצויים לרוסיה וגם ויתור על כמה חלקי ארץ, אולם הפינים שמרו על עצמאותם. זה הבסיס לחשש של כל אזרח שם מפני הרוסים, כאשר אחד הפתגמים הכי מוכרים במדינה הוא: "שום דבר טוב לא בא מהמזרח, רק השמש".
לפינלנד ורוסיה יש גבול משותף שאורכו 1,300 ק"מ. מבחינת המערכת הביטחונית של פינלנד האיום הרוסי ממזרח יכול לפרוץ בכל רגע, שהרי אין לדעת מה עובר בראשו של פוטין. זאת הסיבה שהמדינה בה כ-5.5 מיליון תושבים דואגת להחזיק צבא מתקדם בעל יכולות גבוהות, כשמטוסי החמקן הם עוד נקודת שיא מהבחינה הזו.
עד לפני שנתיים-שלוש רוסיה ניהלה מול פינלנד מלחמת 'פייק ניוז' ברשת. טרולים ובוטים רוסים שהופעלו על ידי גופי הביון הפיצו כמויות אדירות של מידע פייק במערכות בחירות ארציות ומקומיות, בנושאים כלכליים ועוד.
גם המלחמה הזו הסתיימה בניצחון מובהק של הפינים. בעיקר בזכות מערכת חינוך איכותית ותקציבים גדולים להסברה. אולם הדבר רק הגביר אצלם את החשש מפני הרוסים, שנדרשת הגנה חזקה ושהם צריכים להיות מוכנים לכל דבר שיכול לבוא ממזרח.
צבא שמזכיר את צה"ל
לכן פינלנד מחזיקה צבא המונה 21,000 אנשי קבע ועוד 900,000 אנשי מילואים. מספר זעום אל מול מיליוני חיילים רוסים להם גם אלפי מטוסים, טנקים, תותחים וספינות.
הפינים מצדם השקיעו בשלושה תחומים עיקריים, מה שמזכיר את ישראל: בטכנולוגיה, הכשרה ואימונים, כאשר הכל מוכוון ליצירתיות ותחבולות. לשריון הפיני טנקי לאופרד 2A4 מתוצרת גרמנית, נגמ"שים מתוצרת שבדיה ותותחים מסוג PSH 17 תוצרת דרום קוריאה.
לאלה יש להוסיף גם מערכות שיגור רקטות רב קניות ניידות מסוג MLRS אמריקאיות וצ'כיות דומות. לצבא גם מערכות נ"מ ניידות שהן חלק אינטגרלי מכל יחידה קרקעית, בהן למשל כזו המבוססת על טנק הלאופרד 2 הגרמני.
נקודת עוצמה נוספת היא תחום טילי הנ"ט בו השקיעו רבות, כאשר לצד טילים מייצור מקומי, משבדיה או גרמניה, הם רכשו גם טילי ספייק ישראלים. הצי הימי מבוסס על ספינות טילים קטנות ומהירות, אם כי פה נקודת החולשה העיקרית שלהם, הצי קטן מדי גם במושגים שלהם ואין בו צוללות.
מנגד, במקרה של חיל האוויר אשר יקבל מטוסי חמקן תוך חמש שנים במסגרת העסקה, יש גם זרוע גדולה של מטוסים ללא טייס. גם פה ניתן למצוא מערכות ישראליות, כמו למשל ה"בלו בירד", מיני מל"ט טקטי לכוחות היבשה.
כאמור, הפינים יודעים טוב מאוד שמספר החיילים שלהם נחשב "משחק ילדים" מבחינת הרוסים. אולם אם יחליטו, בתרחיש קיצון, לפלוש שוב למדינה הקטנה, הם יגלו צבא קטן מאוד אבל חכם, שידע לנצל כל נקודת תורפה של הרוסים ולהפוך חיסרון ליתרון.