למעלה מחמישה עשורים עברו מאז הוצג לראשונה ועדיין, מטוס סוחוי SU-25, הוא אחד ממטוסי הקרב הוותיקים והקשוחים בחיל האוויר הרוסי, עם רקורד מבצעי ארוך ומרשים. מבחינת הרוסים הוא נכנס לשירות בדיוק בזמן, כשהסתבכו במלחמה משלהם באפגניסטן והסוחוי ביצע שם עשרות אלפי גיחות תקיפה.
מדובר במטוס ל"סיוע אווירי קרוב" שגם היום נחשב לסוס העבודה של הרוסים בסוריה, מופיע בכל תיעוד רשמי שהם מפרסמים משם. ניתן לחמש אותו במגוון פצצות ורקטות, כשבנוסף יש לו תותח של 30 מ"מ. בשל יעילותו מבחינתם, רוסיה מתכוונת לשמור אותו בשירות עוד שנים רבות.
במשך עשרות שנים הרוסים לא חשבו שקיים צורך להשקיע במטוסי קרב טקטיים, שמשימתם העיקרית תהיה סיוע לכוחות היבשה. אי שם בשנות השישים הם התחילו להבין שמדובר בחיסרון והוציאו מכרז למטוס תקיפה, שחלקים ממנו יהיו משוריינים, כדי להגן על הצוות ומערכות המטוס. מרכיב חשוב במשימות סיוע קרב.
הדרישה הייתה למטוס פשוט ואמין, שתהיה לו גם היכולת להמריא במרחקים קצרים ממסלולים ארעיים, טווח מבצעי של 800 ק"מ ועוד. חברת סוחוי, שזיהתה את הפער עוד לפני המכרז, עבדה על מטוס ניסוי שהשתלב עם הדרישות של חיל האוויר הרוסי.
מטוסי הניסוי הראשונים המריאו באמצע שנות השבעים. כיאה לימי בריה"מ, הפיתוח נעשה באופן חשאי. מדובר היה במטוס קרב שונה מכל מה שהרוסים ייצרו עד אז. המטוס היה משוריין בחלקים הקריטיים שלו, תא הטייס נבנה כקפסולה ממוגנת עשויה מטיטניום בתוך כלי הטיס. אפילו חופת המטוס נועדה להתמודד עם פגיעת פגזים ורסיסים.
בנוסף לכל זה, פאנלים משוריינים הותקנו כדי להגן על מכלי הדלק והשמן, כמו גם על המנועים שהותקנו במרחק גדול אחד מהשני, כדי שפגיעה באחד מהם לא תשפיע. כל השריון הזה זיכה אותו בכינוי "טנק מעופף". לצד השריון, למטוס 10 נקודות לתליית חימוש, הכולל סוגים של פצצות חצי טון, טילים מונחים, רקטות וטילי אוויר-אוויר להגנה.
בדצמבר 1979 בריה"מ פולשת לאפגניסטן ודי מהר מסתבכת שם במלחמת התשה שגובה את חייהם של חיילים רבים. מטוסי הקרב המהירים לא מצליחים לסייע לכוחות היבשה, בעיקר באזורים ההרריים, שדורשים מטוסים איטיים שיתמרנו בין הפסגות הגבוהות וישהו זמן ארוך באזור הקרבות, עם כמות חימוש גדולה. משימה שתפורה בדיוק למידות של המטוס החדש שבפיתוח.
באפריל 1980 חיל האוויר הרוסי שולח בחשאי זוג מטוסי סוחוי 25 שעדיין נמצאים בשלבי פיתוח ונקראים אז T-8. הם מסתירים אותם בדת"קים (דיר תת קרקעי) ממוגנים כאשר גם לאנשי הבסיס אסור להתקרב לשם. המטרה לבחון אותם במשימות מבצעיות ולשפר את מה שצריך, על בסיס הנתונים שיתקבלו.
מטוסי הקרב החדשים, מציגים מהר מאוד את היתרונות שלהם בסיוע לכוחות היבשה ובתאי שטח מאתגרים, אבל לא הכל עובר חלק והם נשלחים חזרה למקצה שיפורים. ב-1981 המטוס מוכן לקרב ונכנס לייצור סדרתי. הפעם נשלחים לאפגניסטן עשרות מטוסי סוחוי 25 שמבצעים עד סוף המלחמה למעלה מ-60,000 גיחות מבצעיות.
באפגניסטן התברר שמערכות הניווט של המטוס דורשות מקצה שיפורים נוסף. בנוסף המטוס היה מוגבל במזג אוויר גרוע. מהצד השני הוא היה פשוט מאוד לאחזקה ותפעול. מספר האבידות היה נמוך יחסית, גם אחרי שהמוג'אהדין קיבלו לידיהם את טילי הסטינגר, מהם טייסי הסוחוי 25 התחמקו כשטסו בין פסגות ההרים במהירות גבוה.
טייסת 200, הראשונה שנשלחה לאפגניסטן, ביצעה 2,000 גיחות בלי שאיבדה אף מטוס. הטייסים המריאו בממוצע לחמש גיחות תקיפה בכל יום ולפעמים גם יותר. היכולות הגבוהות והסיוע שנתנו לכוחות היבשה, אפשרו לצבא הרוסי להתמודד טוב יותר בלוחמת גרילה. המטוס הראשון אבד רק באפריל 1984, כאשר הטייס בדרגת לוטננט קולונל נפגע דווקא מטיל כתף מתוצרת רוסית.
נפגע מטיל איראני ושרד
המטוס החדש צד את ענייהם של האמריקאים, שכידוע שלחו את ה-CIA שיסייע לאפגנים. ב-1988 הם מצליחים לשים את היד על חלקי מטוס שהתרסק, אחרי שככל הנראה הופל על ידי מטוס קרב של חיל האוויר הפקיסטני ונפל בתחומה. בסך הכל אבדו 23 מטוסי סוחוי 25 באותה מלחמה. נתון מרשים בהתחשב בזה שביצעו למעלה מ-60,000 גיחות.
למעלה מאלף מטוסי סוחוי 25 יוצרו לאורך השנים וכמו רוב מטוסי הקרב של התקופה, הם הגיעו לחילות האוויר של מדינות ערב. חיל האוויר העיראקי היה הראשון להפעיל אותו מבצעית אחרי אפגניסטן, זה קרה במהלך מלחמת איראן-עיראק. אחד ממטוסי הסוחוי 25 העיראקים נפגע מטיל הוק איראני ולמרות זאת הצליח לחזור לנחיתה. משהו שמראה עד כמה המטוס הזה היה מוגן ואמין.
העיראקים היו מרוצים מביצועי המטוס בשדה הקרב, כשרבים מטייסי הסוחוי 25 קיבלו עיטורים מסדאם חוסיין בעצמו. ימי הזהב שלהם בעיראק הסתיימו במלחמת המפרץ הראשונה. זוג סוחוי 25 עיראקים הופלו על ידי מטוסי F-15 אמריקאים ועוד כמה הושמדו על הקרקע.
את רוב המטוסים האלה העיראקים העלו לאוויר כדי שיברחו לאיראן השכנה השנואה, רק כדי שלא ישמידו אותם. אחרי המלחמה העיראקים דרשו את הסוחוי שלהם חזרה, אולם האיראנים סרבו והכניסו אותם לשירות בחיל האוויר שלהם. רק ב-2014 הם הואילו בטובם להחזיר חלק מהמטוסים לחיל האוויר העיראקי, כדי שילחמו נגד דאע"ש.
את מטוסי הסוחוי 25 ניתן היה לראות לאורך השנים בשלל סכסוכים בעולם. בין השאר באנגולה ובמלחמות אתיופיה. במאי 2000 טייס מיג 29 מחיל האוויר של אריתריאה, הפיל בקרב אוויר סוחוי 25 מחיל האוויר של אתיופיה והטייס נהרג בהתרסקות.
הרוסים הפעילו אותם במלחמות בצ'צ'ניה שם הם פחות הקפידו על דיוק וקטלו אלפי אזרחים. במלחמה זו היה סוחוי 25 אחד ממטוסי הקרב הנפוצים של חיל האוויר הרוסי. מאות מהם ביצעו שם אלפי גיחות, בתקופה בה חיל האוויר הרוסי היה במצב גרוע, מחסור חמור בשעות טיסה לאמונים וחלקי חילוף למטוסים. לא פעם זה הביא לביצועים גרועים כשטייסי סוחוי 25 פגעו בבניינים שכבר נתפסו על ידי חיילים רוסים. על פגיעה במטרות בשעות הלילה כמעט ולא היה מה לדבר.
למרות זאת, ניתן לזקוף לזכותם מבצע מרשים לסיכול ממוקד. באפריל 1996 המודיעין הרוסי ניהל מסע ציד אחרי ג'וחר דודייב, נשיא צ'צ'ניה שבעברו היה טייס קרב בחיל האוויר של בריה"מ. אות הטלפון שלו נקלט במטוס מודיעין מסוג A-50 ובזמן שעקבו אחריו, העלו לאוויר זוג מטוסי סוחוי 25 חמושים בפצצות מונחות לייזר.
בשנים ההן אז הטכנולוגיה בתחום הייתה פחות מתקדמת, מדובר היה במבצע מורכב. מיקומו של דודייב הועבר לטייסי הסוחוי 25 שחיסלו אותו עם הפצצות החכמות. ביצוע ייחודי ביחס לכלל הצבא הרוסי באותה מלחמה.
תקרית מוזרה בסוריה
כיום סוחוי 25 נחשב לסוס העבודה של הצבא הרוסי בסוריה. זה היה אחד ממטוסי הקרב הראשונים שהרוסים שלחו לשם וכמעט שלא היה קרב יבשתי שבו המטוסים האלה לא הופיעו. בתוך פחות משנה הם ביצעו כ-1,600 גיחות והפילו 6,000 פצצות.
בספטמבר 2017 שר ההגנה הרוסי הציג סרטון, המתעד זוג מטוסי סוחוי 25 מסייעים לחיילים רוסים להכריע כוח מורדים שהיה גדול מהם. באותה שנה הם היו מעורבים בתקרית מוזרה, כאשר זוג מטוסי סוחוי 25 שהמריאו לגיחה בסוריה, נאלצו לשנות בהפתעה את נתיב הטיסה שלהם אחרי שזוג מטוסי חמקן מסוג F-22 חצו אותו. בארה"ב טענו שזאת הייתה תגובה לאירועים דומים שחיל האוויר הרוסי ביצע מולם במדינה.
בפברואר 2018 הרוסים מאבדים את הסוחוי 25 הראשון שלהם בסוריה. מייג'ור רומן פיליפוב נפגע מטיל נ"מ אולם הצליח לנטוש בשלום את המטוס שלו ולצנוח לקרקע. קבוצת מורדים הקיפה אותו ובסרטונים שצצו אחרי ההפלה, ניתן לשמוע שהוא מנהל מולם אש עם האקדח שלו. כשהבין שהם הולכים ללכוד אותו, נתן להם להתקרב אליו ואז התאבד עם רימון. פיליפוב הפך במעשה שלו לאחד מגיבורי המלחמה המוכרים של חיל האוויר הרוסי בסוריה.
במסגרת הפקת הלקחים של חיל האוויר הרוסי ממבצעים ומלחמות עבר, הסוחוי 25 פועלים במסגרת של "חבילת תקיפה", יחד עם מסוקי קרב כאשר על כל אלה מגנים מטוסי יירוט. בנוסף ישנו ליווי צמוד של מטוסי סיור ומודיעין. לחימה אווירית משולבת, שמביאה את היתרונות של המטוס ומנטרלת את החסרונות שלו. ביחס שבין כמות גיחות למטוסים שנפגעים, נראה שזה עובד להם.
מדובר במטוס שונה מאוד מזה שירד מפס הייצור בשנות השמונים. כיום הרוסים מטיסים את ה- Su-25SM3. הדגם החדש של המטוס כולל שורה ארוכה של שדרוגים, על בסיס הפקת לקחים של הרוסים משלל הקרובות והמלחמות בהן השתתפו מטוסי הסוחוי 25.
למטוס הוותיק נוספו מערכות אוויוניקה חדשות, מערכות פיקוד ושליטה, ושדרגו גם את מחשב החימוש של המטוס, כך שיוכל לשאת אמצעי לחימה חדשים וחכמים לטווח רחוק. גם השריון של המטוס שודרג כך שיעמוד בפני אמל"ח מודרני והותקנו גם מערכות הגנה, שנועדו לשפר את יכולת השרידות של הטייס באזור מאוים.
למטוס זוג מנועים חזקים המאפשרים לו יכולת תמרון וכושר נשיאה גבוהים יותר. הסוחוי 25 מסוגל לשאת 4.4 טון חימוש ובעל טווח מבצעי של 750 ק"מ. בחיל האוויר הרוסי מקווים שהשדרוג שבוצע במטוסי הקרב הוותיקים, יאפשר להם להפעיל אותם עוד שנים רבות.