ארבעה מטוסי F-35 "אדיר" חדשים ינחתו בימים הקרובים בבסיס נבטים של חיל האוויר ויגדילו את מספר החמקנים של ישראל ל-24. בין המטוסים גם "אדיר מנ"ט" (מרכז לניסויי טיסה) שהושאר בארה"ב לצורך בחינת מערכות מתקדמות. תוך כחודשיים הוא יועבר לבסיס תל נוף שם יסיימו עד אז את ההכנות הקרקעיות לקליטה שלו.
על פס הייצור בארה"ב נמצאים עוד שלושה חמקנים בשלבי ייצור סופיים שמתוכננים להגיע בנובמבר הקרוב.
אפרופו פס הייצור - אם לא ידעתם זאת עד היום, חלק מרכזי מאותם מטוסים, מיוצרים ממש כאן בישראל. מפעלי התעשייה האווירית הם חלק מקבוצת של מפעלים ביטחוניים סודיים ביותר, בהם מייצרים מגוון אמצעי לחימה מתקדמים ובהם גם חלקי המטוס.
במתקן מהעדכניים בעולם ומהסודיים והמאובטחים בישראל, נמצא פס הייצור של כנפיים למטוסי החמקן. ישראל ואיטליה הן המדינות היחידות מחוץ לארה"ב שמייצרות את הכנפיים ומרכיבים נוספים.
לאחרונה, קיבלנו אישור מיוחד לערוך סיור במקום וללמוד מקרוב איך מייצרים בישראל חלקים למטוסי הקרב המתקדמים בעולם.
מאחורי דלת כבדה ומאובטחת נמצא פס הייצור. מולי נצבים כנפי ענק בשלבי הכנה שונים על מתקן רובוטי כשלצידם העובדים. המקום נראה כמו כוורת דבורים פעילה אבל שקטה מאוד. אפילו את מכונות הקידוח לא שומעים בזמן העבודה.
"הקו נחנך ב-4 לנובמבר 2014 אחרי למעלה משנה של עבודה", מספר יעקב רוזמן, מנהל להב מבנים תעופתיים ומי שאחראי על ייצור הכנפיים לחמקנים. "אין כאלה דברים בארץ, אנחנו בונים כנף מאפס עד שהיא יוצאת מפה לטקסס. בניגוד לקו הייצור הארוך בארה"ב, אין לנו מקום כל כך גדול ולכן, בנינו את קו הייצור בצורה של האות ח", הוא מסביר.
מה שנראה היום כמו פס ייצור רובוטי משוכלל, היה בעבר אחד מקווי היצור של מטוס הכפיר. אחרי שהמטוס יצא משירות חיל האוויר הישראלי, קו הייצור ננטש. "לו ראית את ההאנגר אז היית בהלם. הכל היה מאובק ומלא בטון ועכשיו, זה אחד ממתקני הייצור המתקדמים בישראל, עם טכנולוגיה ייחודית".
רחיצת VIP בדרך לטייסת
אנחנו מגיעים לנקודת ההתחלה ורוזמן מסביר על התחנה הראשונה. "קורות הן החלק הראשון שמכניסים לכנף יחד עם עוד מספר חלקים שמיוצרים פה בישראל ובחו"ל. לאחר מכן יש את המעטה, שגם הוא מיוצר פה במתקן חדש שהשקענו בו עבור יצרנית המטוס, חברת לוקהיד מרטין". העובי של אותו מעטה, מורכב מלא פחות מאשר 84 שכבות.
כחלק מתהליך הבקרה והאיכות, העבודה בתחנות הייצור נעצרת מדי פעם לבדיקות וביקורת. "מדובר על דיוקים מטורפים של אלפיות האינץ' שאנחנו צריכים לעמוד בהם", מסביר רוזמן.
מאותה תחנה הכנף עוברת למכונת הקידוח. "יש פה שתי מכונות אוטומטית שמבצעות כל אחת כ-1,500 קידוחים שונים". לאחר מכן הכנף זוכה לקבל טיפול VIP בנקודת שטיפה, משם היא חוזרת להמשך תהליך הייצור. "ההליך חייב להיות מדויק ביותר ורגיש מאוד, כשאנחנו מחלצים את הכנף משכיבים אותה כשאסור לה להיפגע, אחרת כל התהליך יורד לטמיון".
ליד מכונת הקידוח אי אפשר לפספס את השלט באדום בוהק עליו כתוב באנגלית: "אני גאה לקדוח את הכנפיים של ה F-35". מאחורי השלט הזה עומד סיפור משעשע, סוג של אנקדוטה ישראלית.
כאשר קו הייצור היה עוד בבנייה, הגיעה לישראל מנכ"לית לוקהיד מרטין שביקשה להצטלם בקו עם מנכ"ל תעשייה אווירית הפורש. במרוץ נגד השעון סודר המקום שנראה אז כמו אתר בניה לצורך התמונה, כשאפילו הוכנו וסטים וכובעים תואמים.
קצת לפני הצילום החגיגי, שמו לב שראש המכונה לא הורכב ובקיר נפער חור שלא עובר מסך, מה שנקרא. בתושייה של הרגע האחרון כיסו את החור עם אותו שלט שהסתיר את החור. לימים רוזמן גילה שהחליטו לאמץ את השלט ולתלות אותו סמוך לעמדות העבודה. "היום זה פריט לאספנים", אמר בחיוך.
רגע לפני שהכנף יוצאת מפס הייצור, היא עוברת למתקן שמדמה את מטוס ה- F-35 "כדי לראות שהיא מתאימה ברמת דיוק קיצונית. בכל מצב הכנף צריכה להתאים לכל אחד מהמטוסים ולכן, התיאום חייב להיות מושלם. את הכלי הזה יש רק אצלנו, באיטליה ובארה"ב".
הכנף יוצאת מהרובוט בסיום התהליך למה שמכונה עמדת המכירה שם אורזים אותה, כאילו מדובר במוצר זכוכית שביר. "עוטפים אותה ואוטמים אותה בחום, אחרי זה מכניסים אותה לארגז שנכנס לקופסת מתכת ענקית".
מדובר בקופסת מטען ענקית רק לכנף אחת שנועדה להגן עליה מכל פגיעה, לא משנה כמה עוצמתית. את הדבר הזה ניתן להטיס במטוסי מטען ענקיים וזה מה שעשו בעבר. "היום אנחנו מעבירים א הכנפיים באמצעות ספינות מטען, בהן הכנף מתחילה את המסע שמסתיים במפעלים של יצרנית המטוס בארה"ב".
בביקור קודם במקום באותו מפעל בארה"ב בו מייצרים מטוסי חמקן, זכיתי להתרשם מאותו מראה טכנולוגי מרהיב, כשהכנף הישראלית מגיעה לארה"ב. יחד עם עוד אלפי חלקים ממדינות רבות שמשתתפות בפרויקט, כולל ארה"ב כמובן, הכל נכנס למבנה שאורכו כ-2 ק"מ.
בכניסה שלו מתקן רובוטי ענק, עליו מניחים את אותם חלקים. בשלב זה המטוס שנחשב לאחד המתקדמים בעולם נראה יותר כמו לגו שעוד לא הרכיבו אותו. כדי להסביר עד כמה מורכב התהליך, נציין שעד קו הסיום יישזרו לתוך הלגו הזה 85 ק"מ של כבלים.
ערימת החלקים מתקדמת על פס רובוטי מתחנה לתחנה, כשבכל אחת מהן מרכיבים עוד כמה רכיבים, באחת את המנוע, באחרת את הכנפיים, תא הטייס, הכבלים, מחשבים ועוד. באותו מתקן ייצבעו את המטוס בצבעים חמקניים ובסיום אותם 2 ק"מ בבניין ו- 40 אלף שעות עבודה, יצא מהצד השני מטוס F-35 למהדרין.
הכל כדי שיוכלו "להתעלל" במטוס
רגע לפני שהחמקן החדש ימשיך ליעד הסופי שלו, למשל בסיס נבטים הישראלי, הוא ייצא לשישה שבועות של טיסות ניסוי. תהליך שעובר כל אחד מהמטוסים שיוצאים מבניין הייצור של לוקהיד מרטין.
טייסי הניסוי "יתעללו" בו, ייקחו אותו עד לקצה ורק אחרי שיהיו שבעי רצון יחתמו עליו. כל אחד מהחמקנים נבדק על ידי צוות של 300 איש לפני שהוא נשלח למזמין. עכשיו קחו את כל זה ותכפילו את זה בלמעלה מ-3,000 חמקנים שייוצרו עבור הפנטגון ושאר מדינות בעולם שהזמינו את המטוס.
בחודש יוני האחרון כבר ציינו בלוקהיד מרטין ותעשייה האווירית את טקס מסירת הכנף המאה שיוצרה בישראל ונשלחה לארה"ב. הצפי הוא שעד שנת 2034 ייצרו בתעשייה אווירית למעלה מ-800 זוגות כנפי F-35. בזמן הייצור יתנוסס מעל כל אחת מהן השלט באדום בוהק, שנוצר כדי לסתום חור - והפך לסמל.
