לאחרונה הסתיים בשווייץ משאל עם במסגרתו אזרחי המדינה החליטו לאשר לממשלה שם רכש של עשרות מטוסי קרב לחיל האוויר המקומי בעלות של מיליארדים, למרות שמדובר במדינה ששומרת על ניטרליות לאורך השנים ואינה לוקחת חלק במלחמות.
שיטת משאל עם נפוצה מאוד בשוויץ. בשנת 2001 הוחלט שלא לפרק את הצבא אחרי משאל בנושא, בשנת 2013 הוחלט להשאיר את חוק גיוס חובה במשאל נוסף. לפני כל משאל שכזה פוליטיקאים יוצאים בקמפיינים לשכנוע התושבים ובמקרים הרלוונטיים גם קציני צבא.
עכשיו השוויצרים קבעו שאפשר לרכוש מטוס קרב חדש לחיל האוויר במקום מטוסי ה- F-5 המתיישנים ו- F-18. ארבעה סוגים של מטוסי קרב משתתפים במכרז. מטוסי F-35 חמקן ו- F\A-18 "סופר צרעה" מארה"ב לצד הראפאל הצרפתי והיורופייטר טייפון, שמייצרות כמה ממדינות אירופה יחד.
חברת סאאב החליטה לפרוש מהתחרות עם מטוס ה-JAS-39 גריפן שלה. הממשלה בשוויץ כבר שלחה בקשות מידע על המטוסים לממשלות ולחברות. חיל האוויר מתכנן לרכוש כ-35 עד 40 מטוסי קרב חדשים במסגרת תכנית AIR 2030.
בינתיים השוויצרים גם מתמגנים מפני טילים כחלק ממה שנראה כמו גל עולמי בנושא. הממשל בארה"ב אישר למכור להם סוללות טילי פטריוט בשווי של 2.2 מיליארד דולר. לבקשת השוויצרים העסקה כוללת שלוש סוללות טילים משופרות בהן חמש מערכות מכ"ם וחמש עמדות בקרה, 17 משגרים, 77 טילים מסוגים שונים וממערכות נוספות שישלימו את יכולות הסוללות שירכשו.
גם אין איום מוחשי עליהם נראה שהם רוצים להיות ערוכים לתרחיש החמור ביותר, יתכן שלאיום מכיוון רוסיה במקרה של לחימה באירופה.
בכלל, לשוויצרים יש צבא ותעשייה מפתיעים, בטח ביחס למדינה שלא ראתה מלחמה מאות שנים, להוציא פלישה לליכטנשטיין שהתרחשה כתוצאה מטעות מביכה ב-2007. למרות מדיניות החוץ הניטרלית החוק קובע חובת גיוס לכל צעיר בן 19 למשך שישה חודשים. המטרה של תקופה זו היא להכשיר אותו לשרות מילואים.
כל אזרח חייב בשירות מילואים בן 10 שנים שכולל תקופת אימון של כשלושה שבועות לכל שנה ותקופה כפולה לקצינים. בנוסף חלק מהחיילים נשארים עוד כמה שנים בצבא הקבע, במיוחד בכוח הלוחם ובחיל האוויר.
מדובר בצבא מתקדם עם תקציב שנתי של כ-5 מיליארד דולר. לא מעט מערכות מתקדמות השוויצרים רכשו מישראל. רק בשנה האחרונה הם רכשו כטב"מים הרמס 900 תוצרת תעשייה אווירית לצד חליפות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה תוצרת חברת אלביט מערכות, ועוד.
