המגזין הביטחוני "military watch magazine" שעורך דירוגים של צבאות ואמצעי לחימה שונים, פרסם בסוף השבוע את הדירוג שלו לחמשת מטוסי הקרב אותם הגדיר "המסוכנים" ביותר במזרח התיכון.
הדירוג עצמו של המטוסים די מפתיע כמו גם חסרונם של כמה דגמי מטוסי קרב. נעדרים ממנו למשל 16-F בלוק 72 מדגם V שנחשב המתקדם ביותר של המטוס וקיים בחיל האוויר של בחריין, מטוסי ה-15-F מדגם i של חיל האוויר הישראלי או אפילו מטוסי ה-18-F "סופר צרעה" של כוויית, שהיה להם מקום על חשבון האיראני.
הדירוג מתפרסם בתקופה שהמאבק על העליונות האווירית באזור נמצא בשיאו, עם מכירת מטוסי החמקן לאיחוד האמירויות, הניסיון של ישראל לשמור על יתרונו של חיל האוויר, רכישת מטוסי 15-F מתקדמים עבור חילות האוויר של סעודיה וקטאר, וגם רוסיה - שמקדמת מכירה של הדגמים האחרונים שלה לצבאות ערב.
מקום חמישי – הטייפון של סעודיה וכוויית
מטוס שאמור היה לקבל דירוג גבוה יותר הוא ה-יורופייטר טייפון שמופעל במסגרת חילות האוויר של סעודיה וכוויית. היתרון הבולט של המטוס מתוצרת אירופית נחשב היכולת שלו לטוס במהירות על קולית מבלי להפעיל מבערים, כשהמשעות של כך היא חיסון אדיר בדלק המאריך את זמן השהייה שלו באוויר.
מבחינת הנתונים היבשים, הטייפון מגיע למהירות של 2,500 קמ"ש, הרדיוס המבצעי שלו מוערך ב-1,400 ק"מ לערך, הוא נחשב למטוס רב משימתי דו מנועי שכולל גם מערכת הפעלה קולית עבור הטייס ומערכת ניווט שממשיכה לפעול גם כשמערכות GPS קורסות.
מקום רביעי – ה-14-F של האיראנים
זה אולי המטוס המפתיע ביותר ברשימה. מבחינת היתרונות שלו מדובר במטוס עם מכ"ם בעל יכולת גילוי של מאות ק"מ וטילי אוויר-אוויר לטווח של כ-150 ק"מ. יכולת התמרון שלו נחשבת לגבוהה ובמלחמת איראן-עיראק יוחסו לו הפלות של 160 מטוסי אויב.
החיסרון הגדול שמדובר במטוס קרב מיושן שלא עבר שדרוגים רבים, טכנולוגיה של שנות ה-60-70 וגם מחסור חמור בחלקי חילוף בגלל האמברגו שהטילו האמריקאים ותחזוקה לקויה.
אם מישהו בישראל מודאג אז צריך לקחת בחשבון שלמרות הטילים ארוכי הטווח של המטוס והמכ"ם האיכותי שלו, ספק גדול אם למטוס המיושן יש את היכולת להתמודד מול מטוסי הקרב מדור 4.5 ו-5, שכמוהם מפעיל בין השאר חיל האוויר הישראלי.
מקום שלישי – F-35 חמקן של חיל האוויר
מיקום מפתיע למטוסי "האדיר" של ישראל, אותו סוג מטוס מתקדם שמכירתו לאיחוד האמירויות עוררה סערה. על פי המגזין אחת הסיבות היא שלמטוס כביכול יכולת תמרון "צנועה" יותר ביחס לדגמים המתקדמים של מטוס ה-15-F ושל מטוס הסוחי 35-SU הרוסי.
היתרון שלו נמצא בחמקנות, ביכולת לוחמה רשתית ומכ"ם רב עוצמה משולב בסנסורים. בלוחמה האווירית המודרנית שכוללת יכולת גילוי וחימוש לטווחים ארוכים, נושא יכולת התמרון הרבה פחות מרכזי מבעבר.
לאור תפקידו, גם כמות החימוש שהוא נושא פחות מרכזית. יש לציין שעל פי פרסומים זרים, בתצורה "לא חמקנית", שעדיין יותר קשה לגילוי ממטוס רגיל, יש לו יכול לשאת 8.6 טון חימוש עם כמות דומה של דלק.
מקום שני: F-15 של סעודיה
מדובר בדגם SA המתקדם ביותר של מטוסי ה-15-F כשדגם דומה – SG יגיע גם כן לסעודיה, שארה"ב אישרה רק בימים האחרונים את עסקות ההמשך עבור חיל האוויר המלכותי הסעודי.
היתרון המרכזי של המטוס הזה נחשב הן בכושר תמרון אדיר וגם יכולת לשאת כ-13 טון של חימוש מגוון. הוא מצויד גם במכ"ם שלו יכולת לגלות מטרות באוויר ועל הקרקע ממרחק של מאות קילומטרים מסוג AESA שיחד עם מחשב משימה מהחזקים בעולם הופכים את המטוס לקטלני.
מקום ראשון – הסוחוי של המצרים
במקום הראשון והמפתיע המגזין הביטחוני שיבץ את מטוס הקרב הרוסי סוחוי SU-35 מדור 4++ שטס במסגרת חיל האוויר המצרי. המצרים אף היו הלקוחות הזרים הראשונים של המטוס. בנוסף חיל האוויר הרוסי מפעיל מטוסים מסוג זה ברוסיה.
על פי פרסומי היצרנית, הוא נחשב למטוס קרב לעליונות אווירית עם זוג מנועים בעלי "וקטור משתנה", מה שמעניק למטוס יכולת תמרון הנחשב למעולה. כזכור, בימים האחרונים המטוס קיבל כותרות באתרים שונים ברוסיה ומחוצה לה שהאדירו את יכולותיו.
למטוס מכ"ם אלקטרוני מסוג PESA בעל יכולת גילוי של מאות ק"מ ומחשב משימה חדיש. כשמצרים הנמצאת בעיצומו של תהליך התחמשות חריג, מפעילה את המטוס עם טילי אוויר-אוויר R-77 עם "ראש ביות מכ"ם אקטיבי".
