מאי 2011, שעת בוקר. לבית הדין הרבני בירושלים צועדת דנה (שם בדוי), אישה מטופחת בשנות השלושים לחייה. עיניה הירוקות נראות מוטרדות, והיא דופקת על דלת משרדו של אחד מעובדי בית הדין ומבקשת לראות בדחיפות את אחד הדיינים. "היא אמרה שיש לה סוד נורא לספר, שהיא לא יכולה להחזיק את זה יותר בבטן", מספרים ברבנות. "לטענתה, כל החתונה שלה הייתה שקר אחד גדול, הונאה".
היא מובלת במהרה לאחד מהאולמות. אב בית הדין הרבני, הרב אליהו אברז'ל, מזהה אותה ונדרך. "היא אמרה לו שלפני כשלוש שנים היא ובן הזוג שלה התחתנו ברבנות", מספר גורם במוסד הדתי, "אחרי זה היא המשיכה וסיפרה: נרשמנו כזוג, התחתנו באולם אירועים, רב מאחד הישובים חיתן אותנו והכל היה רגיל, חוץ מזה שלא סיפרנו לאף אחד שבעלי בכלל נולד כאישה ועבר ניתוח לשינוי מין. שנינו מגיעים מבית מסורתי, אף אחד במשפחה שלנו לא ידע על הסיפור הזה ובזמנו החלטנו שאנחנו שומרים את הסוד לעצמנו. רצינו להתחתן כמו כל זוג רגיל".
דממה השתררה באולם, ודנה לקחה נשימה עמוקה והמשיכה לדבר. "היא אמרה בדמעות ששנה אחרי החתונה התחיל הבלגן. פתאום גילתה אדם בעייתי, הם לא הסתדרו, לא הייתה כימיה. לדבריה, היא הבינה שעשתה טעות. 'בהתחלה חששתי לבוא לפה ולספר את מה שקרה לי, אבל הבנתי שאין ברירה. אני רוצה להתחיל בחיים חדשים. אני מבקשת שתעזרו לי לקבל גט ולגמור את הסיפור הזה'".
לרב אברז'ל ולשני הדיינים האחרים בהרכב לקח כמה דקות להתאושש מהסיפור. "זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי במקרה כזה, הייתי בהלם", הוא אומר היום, "האישה הגיעה במיוחד אלינו להלשין על בן הזוג שלה, זה היה הזוי". בתום דיון קצר זימן את דנה חזרה לאולם, הסביר לה שהיא חופשיה וביטל את הנישואים בטענה כי לפי ההלכה נישואי אישה ואישה אסורים.
הרב אברז'ל מיהר להמשיך לדיון הבא, בטוח שמדובר בסיפור נקודתי יוצא דופן. אלא שלפני כשלושה שבועות, ארבע שנים מאוחר יותר, הבין שכנראה מדובר בתופעה רחבה בהרבה – פרצה בירוקרטית אליה נכנסים זוגות רבים שמבקשים להינשא אבל יודעים שהאמת תכשיל אותם. מכתב אנונימי שנשלח למשרדי המועצה הדתית בירושלים, בצירוף טלפון מפתיע מאישה שסירבה להזדהות, חשפו כי גם נישואיהם של נדב ואליה (שמות בדויים) מסתירים מציאות שהממסד הרבני לא ישמח לגלות. "אלו שהתחתנו אצלכם לפני שבועיים עבדו עליכם - לא מדובר בגבר ואישה, אלא בשתי נשים. הגבר עבר ניתוח לשינוי מין. תבדקו את זה".
במועצה הדתית נחרדו: אחד הפקידים הבכירים נכנס במהירות למאגרי המידע הממוחשבים והצליב תאריכים ושמות. הזוג זומן לרבנות ולאחר מכן נדרש להגיע לבית הדין, שם נדב התבקש לתת לרב אברז'ל כמה תשובות. תחילה הכחיש, ואז הודה שעבר ניתוח לשינוי מין בשנת 2013 ולאחר מכן נרשם במשרד הפנים כגבר. "אמרתי לו שניצור קשר עם הרופא המנתח ונזמין אותו להעיד", מספר הרב, "הוא הבין שאנחנו לא מתכוונים לוותר. החלטנו להשאיר את האישה מחוץ לאולם כיוון שהיא בכלל לא צד בסיפור".
בתום דיון של 45 דקות הוציא הרב פרוטוקול לפיו לנישואים של השניים אין תוקף הלכתי ולכן הם בטלים. לטענתו, בשנים האחרונות נישאו עשרות ואולי מאות זוגות כדת משה וישראל מבלי לדווח כי אחד מבני הזוג עבר ניתוח לשינוי מין. "לא נביא לכל זוג שמתחתן חוקר פרטי ונבדוק אותו בזכוכית מגדלת, זה בלתי אפשרי", הוא אומר, "במצב הקיים אנחנו חסרי אונים, זה חמור מאוד מבחינה הלכתית".
אלא שעבור הזוג המאוהב, ההלכה היא כרגע בעיקר מכשול בדרך למימוש אהבתם. שניהם הגיעו מבתים דתיים, שניהם מכבדים את הממסד, שניהם מרגישים שלא הייתה להם ברירה אלא לשקר – הרבנות פשוט דחקה אותם לפינה. "לא הגיוני שהמדינה עושה אפליות בתחום הזה, אני רוצה להתחתן כמו כל אישה יהודיה", אומרת אליה (20). "אני לא יודעת מי הלשין עלינו, כנראה כואב למישהו בלב שאנחנו מאושרים, אבל אני לא אעבור על זה בשתיקה. אנחנו זוג כמו כל זוג – הרבה זמן ביחד, משלמים מיסים, תורמים למדינה. מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות? אין לנו כסף לנסוע להתחתן בחו"ל, חשובה לנו ההכרה של המדינה שלנו ואני רוצה שלילד העתידי שלי יהיה בית כמו לכולם. הטקס התקיים, הטבעות נקנו, הבגדים נלבשו, לא מגיע לנו להרגיש כמו אזרחים סוג ב'. הרבנים האלה לא ייקחו לנו את הדת ויהרסו אותה, אלוהים אוהב את נדב. אלוהים אוהב את כולם".
כשהרב התקשר, ירד לי הלב לתחתונים
נדב (23) נולד כתינוקת במשפחה מסורתית, בעולם שבו יש גבר, אישה, ומעט מאוד סבלנות באמצע. בנוף ילדותו היו בעיקרי כדורסל וכדוררגל, אבל גם לא מעט סימני שאלה שהקשו עליו וגרמו לו להסתגר ולהתבודד. "מגיל קטן כבר יודעים מה רוצים – בחוץ הייתי בגוף של אישה אבל בפנים הייתי בן", הוא אומר. בגיל 13 סירב להמשיך ללבוש תחתוני נשים, בגיל 15 החל לפקוד את קבוצת תמיכה לנערים טרנסג'נדרים של המרכז הגאה ולמד שלתחושות שלו יש שם. "התחלתי להכיר עוד ועוד אנשים כמוני, וגם טרנסים שכבר שינו את מינם. הבנתי שאני לא היחיד ושאני באמת יכול לחיות כבן".
כשבישר לאמו שבכוונתו לעבור תהליך לשינוי מין היא טענה כי "לעשות ניתוח זה כמו להרוג את עצמך", אך הוא התעקש. בחודשים הבאים החל להתלבש כמו גבר וביקש מחבריו לפנות אליו בלשון זכר, בגיל 17 כבר הזריק טסטוסטרון ושנה מאוחר יותר עבר ניתוח לכריתת חזה, לאחריו הרגיש לראשונה בנוח. "עדיין היו אנשים שהכירו אותי מהעבר, אבל כבר עמד מולם גבר וכולם התייחסו אליי ככה. בסוף גם ההורים השתכנעו, והיום הם תומכים בי".
לפני כארבע שנים הכיר את אליה, אז נערה בת 16. היא שלחה לו הודעה בפייסבוק, כתבה שהוא חתיך, והשניים החלו לשוחח. כבר בהתחלה נדב ידע שיש כאן משהו מיוחד: "היינו מדברים בטלפון שעות על גבי שעות, ולאט לאט פשוט הבנתי כמה היא מדהימה". "איך שראיתי אותו הבנתי שזה הגבר של החיים שלי", היא מסכימה.
העובדה כי נולד כאישה לא עניינה את אליה. השניים שקעו במערכת יחסים אינטנסיבית והתעלמו לגמרי מהרחשים סביבם. תוך שנתיים עברו לגור ביחד, ולאחר שלוש שנים של זוגיות נדב החליט שהגיע הזמן לשלוף טבעת. "נורא התרגשתי", מספרת אליה, ומוסיפה שלשניהם היה ברור כי יתחתנו ברבנות: הם הרי מנהלים אורח חיים מסורתי, מקפידים על שבת וכשרות ונדב אף מניח תפילין. "אני מאוד מאמינה באלוהים", היא אומרת, "אבל לא בפרשנות שהרבנים מייחסים לו. אין להם בעלות על הדת שלי. אין להם גם בעלות על אלוהים".
הם נישאו באירוע צנוע: טקס קטן בצהרים בבית הכנסת אותו ניהל רב, ולאחריו מסיבה קטנה לחברים. המשפחות העדיפו שלא להשתתף. "הרמנו הכל לבד, לא קיבלנו עזרה כלכלית", מספרת אליה. "באנו ושילמנו אגרה כמו כולם ולא היו בעיות. יום החתונה עבר חלק: אכלנו ארוחת בוקר מלכותית, התלבשנו, הגיע צלם וחברה ליוותה אותי ותמכה. בשלב מסוים הרב צלצל לנדב ולרגע ירד לי הלב לתחתונים, אבל הוא סך הכל רצה לדעת איזה סכום לכתוב בכתובה".
"עשו עלינו עליהום"
שבועיים לאחר החתונה הגיעה אליה למשרד הפנים בכדי לשנות סטטוס, אלא שאז הדברים התחילו להסתבך. הפקידה הזינה את הנתונים במחשב ואז פנתה לנשואה הטרייה וקבעה שיש בעיה ושהיא חייבת להתייצב אצל הרב דויד בנינו, ראש אגף נישואין ברבנות ירושלים. "פתאום היא מתקשרת אליי בהיסטריה ומספרת לי שזה המצב, הבנתי שהלשינו עלינו", אומר נדב, "התקשרתי לאמא שלי וניסיתי לברר אם היא יודעת מי סיפר, הרי מעט מאוד אנשים יודעים שהתחתנו, והיה לנו ברור שאם מישהו לכלך זה בטח מהצד שלי במשפחה".
את יום הדיון ברבנות נדב זוכר כחוויה מתישה ומשפילה. "פשוט ישבנו שם וחיכינו שעות בלחץ שלא ניתן לתאר במילים. כל שנייה אנשים באים והולכים, ורק אנחנו מחכים", הוא מספר. כשנכנסו לאולם חיכתה להם שורה ארוכה של רבנים, ביניהם כל הרבנים של אגף הנישואין והרב הראשי לירושלים. "הם עשו עלינו עליהום, דיברו בצורה מחפירה והפעילו לחץ", מספרת אליה, "הם צעקו על נדב 'מי אתה? מה הזהות שלך?' ובאו אלינו בטענות שחיללנו את הרבנות".
בהמשך נשלחו לדיון בבית הדין, שם חיכתה להם חוויה קיצונית אף יותר. "ישבנו שם יום שלם והתייבשנו, הם הכניסו לפנינו את כל מי שבא להתגרש", מספרת אליה, "רק בסוף היום פתאום קראו לנדב להיכנס. אמרתי להם שאין סיכוי. הוא לא נכנס לבד, אני אשתו, אבל הרב פשוט לקח אותו ביד, התעלם ממני וטרק לי את הדלת בפנים. ניסיתי להתעקש, לצעוק, כלום לא עזר". "ניסיתי להכחיש, אך הם הפצירו בי ואיימו עליי שאם אני לא אומר את האמת הם יקראו למנתח, שייגרם לי נזק ושהם ישלחו אותי לכלא לשבע שנים", מספר נדב. בתום הדיון הוא נפלט החוצה בפנים כואבות ובעיניים דומעות. "יצאתי משם המום, מבוהל ומושפל", הוא אומר. "נדב תמים. הם ניצלו את החולשה שלו", מוסיפה אליה.
את פסק הדין הדיסקרטי המבטל את הנישואים, אותו הבטיחו להם לטענתם בבית הדין בתמורה לשיתוף הפעולה, לא קיבלו מעולם. במקביל, התעוררו למחרת למבול שיחות לאחר שהסיפור הודלף לאחד מכלי התקשורת הדתיים. "באותו הזמן הייתי בעבודה, והטלפון שלי צלצל בלי סוף", אומר נדב ואליה מוסיפה: "הרבה חברים שלנו לא יודעים על הסיפור של נדב ובאמת פחדתי שזה יתגלגל ושנחשף. אף אחד לא ביקש את התגובה שלנו".
אב בית הדין הרבני, הרב אליהו אברז'ל, דוחה מכל וכל את הטענות על חוסר רגישות כלפי הזוגות: "אנחנו חייבים להגיע לחקר האמת ונוקטים בשיא הרגישות כלפי המתדיינים המגיעים לבית הדין. אנחנו לא חוקרים פרטיים ואין לנו יכולות לדעת מי משקר ומי דובר אמת, ולכן אנחנו מזהירים את האנשים שכדאי להם לומר את האמת מאחר ומדובר בדיני נפשות", הוא אומר, "כל הדיונים מתנהלים בדיסקרטיות תוך שמירה על כבודם של המתדיינים. אנחנו בטח לא מאיימים על איש".
מחוץ לעזרת הגברים, מחוץ לעזרת הנשים
איזה פתרון מציעה הרבנות עבור טרנסג'נדרים שרוצים להינשא לבחירי ליבם? שום פתרון, כרגע. יותר מכך: לא רק שהממסד הדתי מסרב להכיר בתופעה, אלא שבמשרד לשירותי דת אף מתגאים בכך שבימים אלה מתגבשת תוכנית בעלות 45 מיליון שקלים למחשוב המועצות הדתיות ברחבי הארץ, כשהאגף הראשון שיעבור לשימוש ממוחשב הוא אגף הנישואין. המטרה: להתחקות אחר עברם של בני זוג המבקשים להירשם, כולל טיפולים "חשודים" שעברו, וזאת כדי לקבל תמונה מלאה על מצבם ולמנוע כל סיכוי לנפילה בין הכיסאות בחסות הבירוקרטיה. עבור רבים בקהילה הטרנסג'נדרית אין מדובר בבשורה: הם התרגלו לכך שהממסד לא מכיר בהם וכבר מורגלים במאבק על זכויות בסיסיות. אלא שעבור טרנסג'נדרים המגיעים מרקע דתי, מדובר בעלבון צורב במיוחד. "אני מנסה לכבד את הדת ואת הרבנים שעומדים בראשה, אבל נכון לרגע זה אף אחד לא נותן לי פתרון הולם ולא מכבד את מי שאני", אומר איתמר (שם בדוי), טרנסג'נדר. "אני לא מתפלל בבית כנסת כי אני לא יכול להיכנס לא לעזרת הנשים ולא לעזרת הגברים. אני מקיים את כל המצוות, שומר שבת, אבל תמיד נשאר בחוץ. זה לא הגיוני בשיראל 2015 כבר מצאו להכל פתרון אבל לזה לא".
גם חגי ונעמה (שמות בדויים) החיים בבני ברק ומנהלים אורח חיים חרדי, מרגישים שהקהילה שלהם בגדה בהם. חגי נולד כאישה ועבר ניתוח לשינוי מין לפני כשש שנים, וכשהחליטו להינשא, הבינו שהם חייבים להערים על המערכת. "ידעתי תמיד שהרבנות היא מקום בעייתי, ולכן בחרנו להתחתן בבית הדין, שם בכלל לא חושבים או מודעים לאפשרות שהגבר היה פעם אישה", הוא אומר. "הבנתי שאנחנו צריכים להתחכם: הגענו למשרד הפנים, שבאותה תקופה עוד היה עושה בעיות עם הדבר הזה ושיקרתי לפקידה ואמרתי שאיבדתי את תעודת הזהות. היא הכניסה את הנתונים למחשב ואמרה לי בתדהמה שכתוב כאן שאני ממין נקבה. העמדתי פנים שאני בשוק, וגם אשתי, והיא התרוצצה ברחבי המשרד, עברה מבוס אחד לבוס שני, ולבסוף חזרה אליי ואמרה בטון מתנצל: 'אני מצטערת. אני יודעת שלא, אבל אני חייבת לשאול אם במקרה עברת ניתוח לשינוי מין או משהו כזה?'. כמובן שהגבתי בשלילה והיא מיד תיקנה את הסעיף, הדפיסה לי תעודת זהות חדשה והביאה לי אותה. זה היה יום שמח במיוחד".
בהמשך פנה חגי לרב שלו כדי להגן על עצמו מפני מצב בו אחד ממקורביו יגלה לו את האמת על הניתוח. בשיחה אינטימית שיקר וסיפר לו כי נולד כאינטרסקס, אדם בעל שני איברי מין, וכי כבר בחדר הלידה בחרו עבורו הוריו שיגדל כבת. הוא טען כי חשוב לו שכבוד הרב ידע זאת לפני שהוא מחתן את הזוג. "ואשתך, היא יודעת?", שאל הרב. "כן, כבודו, ולשמחתי היא מסכימה להתחתן איתי. אשת חייל מצאתי". "הוא הסתכל עליי ואמר שאם כך, אין שום בעיה, הוא יחתן אותנו, העיקר זה הבריאות", מספר היום חגי. "התחתנו בבית הדין והכל היה בסדר. אנחנו נשואים באושר ואף אחד לא יודע על מה שקרה שם. אולי הם לא ישמחו לגלות את זה, אבל האמת היא שפשוט לא הייתה לנו ברירה".