אל ארוחת ראש השנה בבית הנשיא בירושלים הגיעה ליאת ריבלין, אחייניתו של נשיא המדינה רובי ריבלין, עם בת זוג. סידורי האבטחה היו כבדים, והשתיים נתבקשו מראש שלא להגיע עם מתנות או פרחים. בת הזוג הייתה נרגשת מאוד מהמעמד, עבור ריבלין זה היה כינוס משפחתי די שגרתי. "זו הייתה ארוחת חג משפחתית רגילה שהרימה הטבחית שעובדת כבר שנים בבית הנשיא", היא מספרת. "זה היה מאוד טבעי, בלי לעשות עניין, כמו שזה צריך להיות. אף אחד לא שאל שום דבר חודרני והווייב היה מאוד מקבל ותומך".
את חושבת שהם הבינו שאתן זוג?
"ברור. אם זה הולך כמו זוג לסביות ונראה כמו זוג לסביות, זה כנראה זוג לסביות".
סיפרת לרובי פעם שאת לסבית?
"אף פעם לא באמת סיפרתי לו, אבל הוא יודע".
איך את כל כך בטוחה?
"אני בטוחה שהנושא דובר שלא בנוכחותי. אם הייתה מתרחשת סיטואציה שבה אני אומרת לו 'רובי, עליתי על הלז ופאטוץ'' ('אני לסבית ויאללה ביי' בז'רגון הלהט"בי – ע.י.י) הוא פשוט היה קם ומחבק אותי, כי כזה הוא, אדם שמקבל ואוהב את כולם. אני יודעת שהוא אוהב אותי אהבה אמיתית כמו שאני אוהבת אותו".
גם עם ההורים שלה, שנפטרו שניהם, לא דיברה מעולם באופן גלוי על הנטייה המינית שלה. "לא הייתה 'השיחה', אבל היו בנות זוג שהגיעו הביתה, אז קולטים", היא אומרת. "עד היום אני משחקת בראש עם המחשבה שאולי ההורים לא ידעו באמת, שהיה שם ספק, שהשארתי להם פתח לחשוב שאולי לא. אם הייתי מתמסדת ונכנסת להריון אז אולי הייתי מדברת איתם על זה. בשנים האחרונות לחייה של אמא שלי ניסיתי שוב לצאת עם גברים, חשבתי שאולי אני פתאום אכיר מישהו שיעשה אצלי משהו ואני אתחתן, אולי כן אפשר לעשות את זה 'נורמלי'. אבל זה פשוט לא תפס. זה הרגיש כאילו אני לא בבית שלי, כאילו זה בשביל לרצות אנשים אחרים. זו הייתה תקופה מאוד מבלבלת עם המון התקפי חרדה".
אז בעצם לא יצאת אף פעם מהארון?
"אף פעם לא ניגשתי לאנשים ואמרתי להם 'נעים מאוד, לסבית'. חייתי עם זה בשלום וברגע שאתה לא עושה ממשהו עניין, הוא לא נהפך לעניין. עד לאחרונה מכון הקוסמטיקה שלי עבד בירושלים וחששתי שהצהרות פומביות יפגעו בקהל הלקוחות שלי, אבל אין לי מה להסתתר יותר. אני ליאת החדשה, חיה את החיים שלי בלי להיות חייבת כלום לאף אחד. אין לי שום סיבה להסתיר חלק שהוא כל כך משמעותי בחיים שלי".
לא מגיע ללייזי שאקרא לו אבא
ריבלין נולדה בדצמבר 1985 וגדלה בקריית-יובל שבירושלים, לאליעזר (לייזי) ריבלין, אחיו הצעיר של נשיא המדינה, מנכ"ל חברת בת של אלעל, ולטובה, קוסמטיקאית. בעבור שניהם זה היה פרק ב'. לייזי ורובי ריבלין נולדו באותו תאריך בהפרש של שלוש שנים, ויש להם עוד שני אחים. הריבלינים הם משפחה ירושלמית ותיקה, דור תשיעי בירושלים, ענפיה נטועים עמוק בלב הישראליות. אביהם היה פרופסור יואל ריבלין, שתרגם את הקוראן ואת סיפורי אלף לילה ולילה והיה בין המועמדים לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל. השחקנים ספי ריבלין ז"ל ולאורה ריבלין הם בני דודים של לייזי ורובי, ובת דודה נוספת היא אורה, אמם של ירמי ואהרון קפלן. "סבתא רחל ריבלין, אמא של אבא שלי, נפטרה בגיל 101", נזכרת ליאת. "יש לי זיכרון מאוד חזק שהולך איתי מילדות, איך בכל יום שישי היינו נפגשים כולם בבית של סבתא רחל, ורובי היה מביא את הכלב הענק שלו. הוא היה מתוק ברמות".
ריבלין מספרת שאביה לא נכח בחייה במהלך ילדותה, ובילה את רוב זמנו בעבודה ובנסיעות בזמן שהאמא תפקדה כהורה יחיד ועבדה שעות רבות בעסק העצמאי שלה כקוסמטיקאית. "הייתי ילדה חסרת ביטחון ובודדה", היא נזכרת בעצב, "הייתי מסתובבת ברחוב, הולכת לחברות או לדודים שלי ומחפשת את עצמי, יושבת על המדרגות ופשוט מחכה שאמא תחזור. זה לא היה בית שהייתי רוצה לגדל בו את הילדים שלי, זה היה בית קר מאוד. היו לי הרבה רגעים בודדים בבית הזה".
באחד הלילות, כשהייתה בת שלוש, ראתה את אביה אורז מזוודה. כששאלה אותו לאן הוא הולך ענה לה שהוא רק לוקח בגדים למכבסה, אבל האב יצא מהבית ולא חזר. רק כשבגרה גילתה שהוריה היו שקועים בצרות כלכליות ושאביה ברח למיאמי, שם נישא בהמשך בפעם השלישית לג'ואן תומפסון, עורכת-דין שלמדה משפטים לצד הילרי קלינטון והפכה לחברתה הטובה.
למה הוא נטש אתכם?
"הוא היה מכור להימורים. לפני שעזב היה יושב ראש בית"ר ירושלים, מנכ"ל של בתי מלון ואישיות מוכרת ואהובה בירושלים, אבל לא משנה מי ניסה להושיט לו יד, שום דבר לא עזר. אומרים 'אנחנו יכולים להביא את החמור לבאר אבל לא להכריח אותו לשתות ממנה' וזה מסכם בערך את הסיפור, זה היה גדול ממנו. רק שנים אחרי שהוא ירד מהארץ, כשהעניינים התייצבו, הוא העז לחזור לכאן לביקורים".
את קוראת לו בשם החיבה שלו, לייזי, את לא מכנה אותו אבא.
"כי לא מגיעה לו ההגדרה הזו, הוא לא התנהג כמו אבא. אבא זאת מילה מאוד חזקה, זו זכות גדולה להיקרא ככה או אפילו להיות אחד. אברהם ברשי, בעלה הראשון של אמא שלי, היה יותר אבא ממה שלייזי אי פעם היה".
אין בך כעס על אמא שלך על ילדות בודדה כזאת?
"אף פעם לא האשמתי אותה. היא הייתה גרושה פעם שנייה בגיל 40 עם שתי ילדות, אחת מכל נישואין, כשהקטנה בת 4. היא הייתה אישה מאוד יפה והיו לה הרבה מחזרים, אבל זה לא פשוט להתנהל בעולם הדייטינג כשיש ילדה קטנה בבית, זה מבאס".
ההורים שמרו על קשר, ובגיל שש טסה ליאת עם אמה לביקור במיאמי. "הוא שם אותנו בדירה פח, בלי חשמל, עמוסה בג'וקים, בזמן שהוא חי עם ג'ואן בווילה מפוארת. היא לא רצתה אותנו שם כי הסיטואציה הייתה לה קשה, זה לא שלא היה להם מקום".
ואחרי חוויה נוראית ומשפילה כזו המשכתן לשמור איתו על קשר.
"אמא שלי לקחה את זה מאוד קשה, אבל היא לא הייתה מסכסכת בינינו. בתור ילדה לא ידעתי שמותר לי לכעוס על הסיטואציה או לבחור להיעלם. רק כשהתבגרתי הבנתי שמשהו שם לא היה בסדר, אבל כשהוא היה מתקשר אחת לשבוע הייתי עונה לו מתוך כבוד".
היה לך קשר עם רובי ונחמה אחרי שאבא עזב?
"לייזי ורובי היו חברים מאוד-מאוד טובים מאז ומתמיד. הייתה ביניהם אהבה אמיתית והם שמרו על קשר מאוד קרוב גם אחרי שהוא עזב. אנחנו היינו רואות את רובי ונחמה אחת לכמה שנים, כשהיה מפגש משפחתי כמו חתונה או אירוע אחר, אבל לא היה לנו ממש קשר אינטנסיבי".
מתי הקשר חזר להיות קרוב?
"אחרי שלייזי נפטר, בשבעה, משהו השתנה. אולי עצם זה שהפכתי ליתומה שם אותי במקום קרוב יותר אל רובי".
"הייתי תופרת בתי אבות, חמש שעות ביום, במשך ארבע שנים"
לאחר הצבא למדה ריבלין תרפיה באמצעות בעלי חיים, אבל היום היא לא מסוגלת לחשוב על חזרה למקצוע הזה. "בשיעור הראשון ללימודים שואלים 'מה אתם אוהבים יותר? אנשים או בעלי חיים?', ואם התשובה היא בעלי חיים אז ממליצים לך לעזוב את הלימודים. אני לא מתחרטת על כלום, אבל היום מזעזע אותי לחשוב שבעלי החיים הם למעשה כלי בו אתה משתמש בשביל לטפל בבני אדם".
קוסמטיקה הייתה רחוקה ממנה אז שנות אור, אבל גידול סרטני שהתגלה במוח של אמה טובה שינה עבור ליאת בבת אחת את המסלול. מיד אחרי שהתבשרה על מחלתה, השביעה טובה את בתה שתיקח לידיה את העסק ותמשיך לקבל את הלקוחות, שהיו כמו משפחה עבור האם. ריבלין קפצה למים והתחילה ללמוד. במשך יותר משלוש שנים השתלמה במקצוע – והתאהבה. "נכנסתי לזה בהארדקור. לקח לי קצת זמן להבין את זה, אבל קוסמטיקה זה החיים. אני אפילו חולמת על זה בלילה".
מה קנה אותך בקוסמטיקה?
"האינטראקציה היא מה שאני הכי אוהבת. כשאדם מגיע אליי עם בעיה בעור הפנים, שזה כרטיס הביקור שלנו בעצם, ואחרי תהליך לא קצר ולא פשוט הוא יוצא ממני עם הביטחון העצמי שלו בחזרה. אין בשום מקום אחר את הסיפוק הזה. קוסמטיקה נשמעת כמו נושא שטחי, אבל למעשה צריך להבין אנטומיה, כימיה, ביולוגיה, את העור עצמו. זה עמוק ומורכב".
בקהילה הלהט"בית, היא אומרת, לעתים מופתעים מהעובדה שהיא עוסקת במקצוע היופי. "יש אולי תחושה שנשים לסביות פחות מתעסקות בנשיות כמו שהחברה מגדירה אותה, בלק ובפדיקור. אני בעצמי לא מגדירה את סוג הנשים שאליהן אני נמשכת, גבריות יותר או פחות, זה לא רלוונטי בעיניי, זה תלוי בבן האדם. לכל אחת יש את הטעם שלה".
קצת אחרי שהחלה לנהל את המכון, גילתה ריבלין חובות כבדים של עשרות אלפי שקלים שהצטברו במהלך השנים בעקבות ניהול שגוי של העסק. היא הגיעה להסדר עם עיריית ירושלים על תשלום החובות ועלתה על שיטה לשלם אותם במהירות. "הייתי צריכה לעשות הרבה כסף בזמן קצר", היא מגלה, "ראיתי איך קשישות מגיעות לעסק של אמא שלי וכמה קשה להן להגיע, אז החלטתי ללכת אליהן. לקחתי איתי תיק והייתי עוברת דלת-דלת ומציעה לאנשים פדיקור ומניקור. הייתי תופרת בתי אבות, חמש שעות ביום, במשך ארבע שנים. לא רק שכיסיתי את החובות, גם שילמתי את שכר הדירה, קניתי רכב והחזקתי את העסק מתפקד. לבד".
שנה אחרי שחלתה אמה ובעודה נאבקת על חייה, התבשרה ליאת כי גם אביה, לייזי, חלה בסרטן ריאות. "מה הסיכויים? זו הייתה השנה הקשה ביותר בחיי. אי אפשר להסביר במילים את התמיכה שהעניקו לי החברים שלי באותה תקופה. הם המשפחה האמיתית שלי".
לפני כחמש שנים נפטר לייזי במיטתו במיאמי כשליאת לצדו, ולפי בקשתו נקבר בירושלים. "בשבעה ראיתי איך המשפחה שלו מאוד מגובשת, כולם היו בקשר קרוב וטוב עם ג'ולי, האישה הראשונה שלו. אז הבנתי שאני הילדה של האישה השנייה, סוג ב', וזה שם אותי במקום מבודד מהשאר. אבל אני לא כועסת, כל אחד חי את חייו ואת העניינים שלו, אני מתעסקת במה שקורה כאן ועכשיו".
רובי ונחמה גרמו לך להרגיש סוג ב'?
"דווקא הם תמיד היו מאוד מחבקים ועוטפים ונתנו לי תחושה נוחה ומלאה בביטחון. הם זוג חזק, אופטימי ומעורר השראה".
קשה לך לראות את ההסתה שמופנית אליו לעתים?
"אני אוהבת את המדינה שלי וכואב לי עליה. יש כאן כאוס, אנשים לא יודעים מה טוב להם, כולם מרוכזים בעצמם, בעיקר הימין הקיצוני. זה מבאס שאנשים מבזבזים זמן על מלחמה ולא על שלום. רובי מאוד נפגע, הוא מגיע מהימין, אבל הימין של היום זה לא מה שהיה פעם. הליכוד שרובי בא ממנו היה ליכוד של ליברליות, אהבה והבנה".
היא נזכרת בסבא שלה, אביו של רובי, יוסף יואל ריבלין, שתרגם ב-1936 את הקוראן. "אנחנו פתוחים לעולם, אנחנו לא אטומים. אנחנו מבינים שזו המדינה של כולנו". למרות זאת, היא טוענת שמעולם לא נכנסה עם הדוד לשיחות פוליטיות. "כשאנחנו יושבים בערב בבית אנחנו באווירה משפחתית ביתית, אנחנו לא פותחים פרלמנט".
הוא אחד הנשיאים האהובים ביותר שהיו לנו.
"כי הוא אוהב אדם והוא רואה את המצוקות של אוכלוסיות מסוימות ולא יכול להתעלם מזה. זה מה שקורה כשמנקים את העמדות, הדעות והאינטרסים ומתאזנים. הוא לא נצמד לדעה פוליטית, הוא באמת הנשיא של כולם וזה יפה בעיניי. הוא דובי-רובי אכפת לי".
ונחמה?
"נחמה היא אדם שישר נכנס לך ללב. היא מצחיקה בטירוף, צינית ושנונה ברמות שאין לתאר. היא טבעית, פשוטה, בלי מסיכות, ואני מבינה את החיבור המידי שיש לאנשים איתה. לא צריך את כל המניירות".
איך את מרגישה לקראת חגיגות ה-70?
"זה מרגש, רובי מתרגש יותר ממני. איך הוא אוהב טקסים, הוא חולה על זה, לבכות ולהגיד 'ירושלים'".
ירושלים עיר מתוסבכת
כשקמה מהשבעה של האב, היה מצבה של האם קריטי. כמחווה עבורה, החליטה ליאת לשנות את שמו של העסק עוד בחייה. היא קראה למכון "בוטיק יופי TOVA", ולראשונה מזה שנים רבות רוותה טובה נחת מעבודתה הקשה. היא נפטרה לפני כשנתיים וחצי, ושנה לאחר מכן ארזה ליאת את חפציה, עזבה את הבירה ופתחה סניף נוסף של TOVA בתל אביב. בניגוד לאופי השורשי הירושלמי של המשפחה, היא אומרת, הלב שלה תמיד היה בתל אביב. "עדיין יש לי עסק בירושלים וחצי מהשבוע אני מעבירה שם, אבל אם הייתה לי אפשרות הייתי עוזבת מזמן את העיר. רציתי להיות קרובה לאמא שלי בתקופה הקשה שלה, ורק אחרי שהעסק התייצב ועברה שנה מהפרידה ממנה הרגשתי שהגיע הזמן שלי".
לא מצאת את עצמך בקהילה הלהט"בית בירושלים?
"תמיד הייתי נוסעת לתל אביב. יש בירושלים סצינה, יש מסיבות ויש זוגות להט"בים שהקימו משפחה, אבל זו אוכלוסייה שונה מזו שיש בתל אביב, זה וייב אחר, טיפוסים אחרים. ירושלים עיר מתוסבכת. זו עיר לא נורמלית, כמה אפשר להיות משוגע?".
היום את בזוגיות?
"אני רווקה ומאושרת, אבל לא משתוללת יותר מדי. אני רוצה זוגיות עם בחורה רצינית שאוהבת בעלי חיים, הדבר הראשון שאני בודקת זה את העמדה לגבי בעלי חיים וטבעונות. אלו ערכים עליונים אצלי".
היית רוצה לראות את דוד רובי מרים על משאית במצעד הגאווה הקרוב?
"אני יודעת שהוא עורך סבב פגישות בנושא בכל שנה לקראת חודש הגאווה והדלת שלו תמיד פתוחה בפני כולם, אבל אולי לא צריך להגזים".
אז את לא אקטיביסטית לוחמת?
"ההפגנות היחידות שאני הולכת אליהן אלו הפגנות למען זכויות בעלי חיים, לא משהו שקשור לקהילה או לפוליטיקה".
לשחרר את הרעיון שתקום ריבלינית תל-אביבית לסבית שהולכת לשנות את פני המדינה?
"שכחת קוסמטיקאית! אבל פנינה רוזנבלום כבר תפסה את הספוט הזה, ואני לא רוצה לגנוב לה את ההצגה".
סייע בהכנת הכתבה: יוסי צחי