ביחסי מין כרוכים גם סיכונים - ואחד מהם הוא הדבקה במחלות מין. מחלות מין הן ממש לא סיבה לא לקיים יחסי מין, אבל כן צריך להיות מודעים להן ולמה שאפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להידבק בהן.
מהן מחלות המין השכיחות ביותר?
מחלות מין הן מחלות המועברות באמצעות מגע מיני. השכיחות מביניהן הן כלמידיה, זיבה (גונוריאה), עגבת (סיפיליס), הרפס וקונדילומה. מחלת האיידס ודלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) B מועברות גם הן דרך מגע מיני. ההדבקה מתבצעת בעת קיום מגע מיני בכל הצורות והיא מתרחשת אצל נשים וגברים כאחד, גם אם מדובר במגע חד פעמי.
מהם התסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה?
הפרשה לא רגילה מאיבר המין, תחושת צריבה בזמן מתן שתן, גירוד, פצעים כואבים או יבלות באזור איברי המין או פי הטבעת, כאב אשכים ונפיחות של בלוטות לימפה באזור המפשעה. כל התסמינים האלה מעלים חשד להדבקה במחלת מין, אבל יכולים גם להיגרם ממצבים רפואיים אחרים - ולכן מחייבים בדיקה רפואית.
חשוב מאוד לטפל במחלות הללו ולמנוע את הסיבוכים שלהן, שיכולים לכלול דלקת באגן הגורמת לעקרות, הריון מחוץ לרחם, הפרעות בפוריות, זיהום באשכים ומחלות נוספות המערבות את הלב ואת הפרקים, ופגיעה נוירולוגית.
מה עושים אם נקרע הקונדום?
במקרה בו הקונדום נקרע, מתקיים למעשה מגע מיני לא מוגן - ועולה הסיכון להדבקה במחלות מין. עם זאת, אין צורך להילחץ - אלא לנהוג ברוגע ובאחריות. מומלץ לבצע בדיקה מקיפה למחלות מין, אך לא מיד - יש לקחת בחשבון את תקופת הדגירה של המחלות. אם תלכו להיבדק כבר בבוקר שאחרי, סביר להניח שתקבלו תוצאה שלילית גם אם אכן התרחשה הדבקה. לכן מומלץ לחכות בין שבוע לשבועיים עבור מחלות כמו זיבה וכלמידיה, ושלושה שבועות עבור מחלות כמו סיפיליס ו-HIV.
בכל הנוגע ל-HIV, קיים טיפול בשם PEP: טיפול מונע הדבקה שניתן לאחר חשיפה פוטנציאלית ל-HIV. מדובר בטיפול תרופתי אגרסיבי אותו יש להתחיל בתוך 72 שעות לכל היותר מהחשיפה המשוערת ולמשך חודש ימים. שימו לב: אין צורך לברר על קבלת הטיפול בכל מקרה של קונדום קרוע, אלא רק אם יש חשש אמיתי להדבקה בנגיף, למשל במקרה של יחסי מין לא מוגנים עם חולה איידס לא מטופל. ההחלטה על מתן טיפול כזה אינה מתקבלת באופן אוטומטי אלא נתונה לשיקול דעתו של הצוות הרפואי בחדר המיון. אנשי הצוות מביאים בחשבון את הסיכון להדבקה (בהתאם לסוג החשיפה ולסטטוס של מקור החשיפה) לעומת הנזק הפוטנציאלי ותופעות הלוואי של טיפול בן חודש ימים הניתן לאדם בריא.
יש לציין שנשאי HIV בסטטוס Undetectable - כלומר כאלו המקבלים טיפול תרופתי יעיל, נמצאים במעקב קבוע ושרמת הנגיף בדמם ירדה מתחת לסף הזיהוי - אינם עלולים להדבקים אחרים, ואין צורך לתת PEP לאחר מגע לא מוגן עמם. עם זאת, כמובן שלא מדובר בתחליף לשימוש בקונדום.
איך עושים בדיקה מקיפה של מחלות מין?
בדיקה מקיפה של מחלות מין כוללת בדיקת דם בנוסף לבדיקת PCR בשלושה מוקדים. בעוד בדיקת הדם תגלה הדבקה ב-HIV, בעגבת ובהפטיטיס, בדיקת ה-PCR תגלה הדבקה במחלות כמו זיבה וכלמידיה. אם המרפאה לא נותנת כברירת מחדל בדיקה בשלושה מוקדים, חשוב לבקש זאת במפורש - המוקדים הם איבר המין (בדיקת שתן), הלוע (מטוש) והרקטום (מטוש).
בנוסף, לנשים הפעילות מינית מומלץ להגיע לבדיקה רפואית שגרתית אצל הגינקולוג פעם בשנה ולבצע בדיקת PAPS. מטרת הבדיקה לזהות הדבקה בנגיף ה-HPV, הגורם ליבלות ולגרד באזור המפשעה, ואף עלול להתפתח לממאירות.
קיבלתי תשובה חיובית להדבקה במחלת מין. איך מטפלים?
יש להתייעץ עם הרופא.ה, שיתאימו לכם טיפול מתאים לפי סוג ההדבקה. כשמדובר במחלות שכיחות כמו זיבה, כלמידיה וסיפיליס, ברוב המקרים תושג החלמה מלאה לאחר סבב קצר של אנטיביוטיקה. עם זאת, אין לקחת אנטיביוטיקה על דעת עצמכם וללא הוראה מפורשת מהרופא.ה המטפל.ת.
מה אפשר לעשות כדי להוריד את הסיכון להדבקה במחלות מין?
הדרך היחידה להיות בטוחים שלא תידבקו במחלות מין היא לא לקיים יחסי מין. עם זאת, בהחלט יש מה לעשות כדי לצמצם את סיכויי ההדבקה בעת קיום יחסי מין:
- השתמשו בקונדום: קונדום מוריד משמעותית את הסיכון להדבקה במחלות מין, ומומלץ בכל סוג של מגע מיני - כולל מין אוראלי. אחת הסיבות לחשיפה מוגברת להידבקות במחלות מין היא ריבוי פרטנרים: ככל שיש יותר פרטנרים יש יותר סיכון ללקות במחלות מין. מגעים עם אנשים רבים מגבירים את הסיכונים גם כשמשתמשים באמצעי מניעה, ומכאן ההמלצה להשתמש בקונדום בעקביות בכל סוג של מגע מיני.
- בצעו בדיקה מוקדמת: מומלץ לוודא עם הפרטנר שעמו אתם עתידים לקיים יחסי מין האם הוא נבדק ואם אינו חולה במחלת מין טרם קיום המגע המיני.
- פנו לרופא: אם זיהיתם סימני מחלה או חשש להדבקה, פנו לרופא בהקדם והימנעו מקיום יחסי מין עד לסיום הטיפול.
- ידעו את הפרטנרים: אם קיבלתם תשובה חיובית להדבקה, יש ליידע את כל הפרטנרים איתם קיימתם מגע מיני מאז הפעם האחרונה שנבדקתם.
- התחסנו: לנגיף ה-HPV קיים חיסון המגן מפני 9 זנים של הווירוס. החל משנת 2015 חיסון זה ניתן לבנים ולבנות בכיתה ח׳ במסגרת בית הספר. בנוסף, קיים חיסון נגד הפטיטיס B, מחלת כבד נגיפית העוברת ביחסי מין לא מוגנים.
- גשו לבדיקות תקופתיות: אם אתם פעילים מינית, בצעו בדיקות מקיפות באופן קבוע. בדיקת HIV יש לבצע פעם בשנה, או פעם בחצי שנה אם אתם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון - למשל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. באנשים המטופלים ב-PrEP הבדיקה הזו, לצד בדיקות למחלות מין אחרות, מתבצעת פעם בשלושה חודשים.
- בררו לגבי טיפול ב-PrEP: פרפ (PrEP) הוא טיפול תרופתי אשר נועד להקטין משמעותית את הסיכון להידבק בנגיף ה-HIV בעת קיום יחסי מין, ובכך מסייע להציל חיים. דרך הנטילה היעילה ביותר שלו היא כדור אשר נלקח באופן יומיומי. פרפ מומלץ לאוכלוסיות בסיכון גבוה להדבקה ב-HIV, כמו גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולא מקפידים על שימוש קבוע בקונדום.
המיתוס הוא שטיפול בפרפ נועד כדי לאפשר למטופלים להפסיק להשתמש בקונדום, אולם הוא לא נכון. בעוד הפרפ מגן ביעילות של מעל 95% מפני הדבקה ב-HIV, הוא לא מוריד את סיכויי ההדבקה לאפס מוחלט וגם לא מגן מפני מחלות מין אחרות, ולכן בכל מקרה יש להמשיך להשתמש בקונדום באופן קבוע בכל מגע מיני. טיפול בפרפ הוא לא תרופת קסם, אלא חלק מניהול אורח חיים מיני בריא ואחראי, ולקיחת אחריות על הבריאות המינית שלכם. בנוסף, כחלק מהטיפול יש לבצע בדיקת מחלות מין מקיפה פעם בשלושה חודשים לכל היותר, מה שמסייע לגילוי מוקדם במקרה של הדבקה, לקבלת טיפול מהיר ולהימנעות מסיבוכים.
***
פרפ הוא טיפול שנועד להקטין את הסיכון להדבקה בHIV באנשים אשר נמצאים בסיכון גבוה. לפי הנחיות משרד הבריאות הטיפול מתאים לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולא מקפידים על שימוש קבוע בקונדום. אם קיימת בחצי השנה האחרונה, אפילו פעם אחת, יחסי מין שכללו חדירה אנאלית ללא קונדום, כדאי לך מאוד לדבר עם רופא/ה על טיפול בפרפ. הטיפול יכול להתאים גם למי שנדבק בחצי השנה האחרונה במחלת מין כלשהי, למי שנזקק בעבר לטיפול מונע לאחר חשיפה (PEP), למי שמקיימים יחסי מין תחת השפעה של סמים ואלכוהול, למי שמקיימים יחסי מין בתשלום, ולמי שיש בן או בת זוג שחי עם HIV ואינו מטופל תרופתית או שרמות הנגיף בדם שלו מדידות, כלומר שאינו אנדיטקטבל – שאינו ניתן לזיהוי. פרטים נוספים על הטיפול ועל קבלתו ניתן למצוא כאן.