לפני שהזוג ויולט ואוז והאישה שאיתה, קיידן בלייק, נכנסו לתעשיית המין, הן היו שתי נערות מאוהבות שנאבקו בקהילה הנוצרית השמרנית של דרום קליפורניה ממנה הגיעו. בגיל 15 למדה ואוז בפנימייה דתית לבנות, ונתפסה בסיטואציה מינית עם אחת התלמידות האחרות. היא נענשה כמובן, בשיחה מודאגת לאמא שלה. אמה קיבלה את היותה ביסקסואלית, ולמרות זאת, ואוז חשה פגועה ומושפלת.

השתיים נפגשו כמה שנים לאחר מכן, במסיבת בית. הן התאהבו מהר מאוד אך המשפחות שלהן לא תמכו בזיווג, והפעילו לחץ על השתיים להיפרד. הן נאבקו בגזירה עד שהיו בוגרות מספיק לצאת מבית משפחתן. את החיים החדשים שלהן בנו יחד בשנים שלאחר התיכון, אבל אפילו ששתיהן עבדו בעבודה משרדית במשרה מלאה, לא הצליחו לסגור את החודש.


חיפושים בקרייגליסט הובילו את בלייק להופיע מול מצלמת הרשת באתר פטיש. ואוז הצטרפה אליה, ועם הזמן הן צברו קהל מעריצים אוהב ונאמן. "כשרק התחלנו לצלם, היינו מאוד מאוד פתוחות לגבי מערכת היחסים שלנו", מסבירה בלייק בראיון למגזין vice, "התחתנו מול המצלמה והכרזנו על זה בזמן אמת. קיבלנו פידבק מעולה, והעוקבים שלנו שלחו לנו מתנות חתונה". לדבריהן, ההופעות הארוטיות במצלמת הרשת עזרו להן להאמין במערכת היחסים שלהן, והוסיפו לחייהן האישיים מידה של ביטחון וקבלה.

"סירבנו לעמוד בציפיות לא מציאותיות של מעטים"

שנתיים עברו, ובנות הזוג החליטו לשנו כיוון בקריירה שלהן בעבודת המין. עבודה בבית בושת לא הרתיעה אותן, "אבל זה פשוט לא היה משהו שראינו באופק". המעבר למדינת נוואדה, שם הזנות מוכרת בחוק, הציג בפניהן את האפשרות לעבוד בבית בושת. "אף פעם לא נרתענו מזה, זה פשוט לא קרה לנו מעולם".

כשחיפשו מקום חדש לפתח בו את הקריירה החדשה שלהן, החלו לשאול את עצמן כיצד המעבר ממצלמת הרשת ללקוחות בשר ודם יעבוד להן. "עלה החשש שהלקוחות יתייחסו אלינו אחרת, אם נהיה פתוחות לגבי הנישואים שלנו", מספרת ואוז, "יש לקוחות מסוימים שחושבים שהספקיות לא אמורות להיות פתוחות בנוגע למערכת היחסים שלהן, כי זה הורס את הפנטזיה".


חיפושים ארוכים והתייעצות עם עובדות מין הובילו אותן לבסוף למקום הנקרא "החווה של שרי". זהו בית בושת חוקי, לא רחוק מלאס-וגאס, עם צוות הנהלה שכולו נשים, השגחה קפדנית על אלכוהול ומדיניות אפס סובלנות כלפי סמים. "זו אווירה נוחה יותר", מוסיפה ואוז, "סוג של קהילה".

ההנהלה והעובדות האחרות ב"חווה" שומרות על אווירה קוויר פרנדלי, אבל שתיהן עדיין חששו לדבר בפתיחות על הנישואים שלהן. "זה לא שהסתרנו", מצהירה בלייק, "אבל לא היינו בטוחות אם העובדה שאנחנו נשואות תמנע מלקוחות להיפגש איתנו בנפרד". אחרי התלבטויות ארוכות, החליטו ואוז ובלייק שאם זה המחיר, הן מעדיפות לאבד לקוחות בגלל הנישואים שלהן. "סירבנו לעמוד בציפיות לא מציאותיות של מעטים, והתחלנו להיות פתוחות יותר. אנחנו אנשים בדיוק כמו כל אחד אחר, יש לנו את מי לאהוב, יש לנו משפחה ומטרות וחיים שלמים מעבר למקצוע שלנו".

לבסוף הן הודיעו על הנישואים שלהן בפוסט שהתפרסם בבלוג של "החווה של שרי". הן מספרות שהלקוחות שלהן ממשיכים להגיע. בין הלקוחות שלהם יש מעריצים מהטוויטר, וכאלה המזדהים ומזדהות כביסקסואלים, טרנס, ג’נדרקוויר או ג’נדר פלואיד.


"אף אחת מאיתנו לא נמשכת בהכרח יותר לגברים או לנשים. אנחנו נמשכות לאנשים בגלל מי שהם/ן ולא בגלל חלקי הגוף שלהם/ן", הן מעידות. ההזדמנויות הכלכליות שנפתחו בשבילן מאפשרות להן לחשוב על חייהן כמשפחה. "לימודים, בית או הקמת משפחה היו מחוץ לתחום בשבילנו", מסבירה ואוז, "אבל היום אנחנו יושבות על המרפסת בחווה ומתכננות בדיוק את כל הדברים האלו".

>> בחני את עצמך: איזה סוג לסבית את?

>> "ואז הוא שאל אותי: מה יש לך בין הרגליים?"

>> 6 סצנות הסקס הגאות הכי מגרות של שנות האלפיים

השתיים מקוות למחוק את הסטיגמה על עובדות מין, ולהפריך את המיתוס שכל הנשים בתעשיית המין הן נואשות ובודדות. "אין לנו מה להסתיר", מסכמת ואוז, "ויש לנו הזדמנות לחלוק את מה שיש לנו עם אנשים מדהימים, ובנוסף לבנות את העתיד שלנו ביחד. תמיד יהיו כאלה שלא יבינו או שיקנאו, אבל לא ניתן להם לעמוד בדרכנו לעתיד מוצלח ומאושר". את העתיד הזה אף אחת מהן לא העלתה על דעתה בתיכון, "נאבקנו למשך כל כך הרבה זמן, אבל מאז החיים שלנו התהפכו ועכשיו אנחנו חזקות יותר מאי פעם, ביחד ולחוד".