ההקלות שהובטחו לא מגיעות במהרה, והוראות השלטון, בישראל כמו במקומות רבים אחרים בעולם, עקביות: יש לשטוף ידיים הרבה, להימנע מלגעת בפנים ולהקפיד על מרחק מאחרים, כדי למזער את הסיכוי להעברת נגיף הקורונה. וכמובן, להישאר בבית, אתגר שהוא מורכב לכל מני מסגרות מגורים, בזוג, לבד, או עם שותפים. למרות ההוראה החד משמעית מצד הרשויות, ישנם גברים שעדיין שוכבים עם גברים - חלקם בגלל שהם חושבים שהסיכון שווה את זה, ואחרים בגלל שאינם סבורים שהם מסכנים את עצמם או את הסביבה.
עם כל הכבוד, הוראות הרשויות לריחוק בצל משבר הקורונה לא לוקחות בחשבון דרכים יצירתיות יותר למין, למשל, מה לגבי 'גלורי הול'? האם זה בסדר למצוץ מבעד לחור שבקיר? בכל הנוגע להתמודדות עם הנגיף, עדיין רב הנסתר על הגלוי, והנה כמה פרטים רפואיים שאולי יסייעו לכם להבין יותר טוב.
האם אפשר להידבק בקורונה מנשיקה?
בהחלט. הקורונה הוא נגיף של מערכת הנשימה, והוא מועבר ברוק ובהפרשות של מערכות הנשימה של אלו הנושאים את הנגיף.
ד"ר קרלוס רודריגז-דיאז, מרצה מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון מסביר בראיון לגרדיאן: "אין ראיות שמצביעות על היכולת של נגיף הקורונה לעבור במשגל וגינאלי או אנאלי. יחד עם זאת, רבים נוהגים להתנשק בזמן המשגל, והנגיף יכול לעבור ברוק".
האם אפשר להידבק בקורונה ממין אוראלי?
עדיין לא ידוע אם הנגיף נמצא בנוזלי זרע או נוזלים וגינליים. לעומת זאת, כדי לבצע מין אוראלי מין הסתם צריך להתקרב מאוד זה לזה, ובכך להפר את ההמלצה למרחק של 2 מטרים ולהגביר את הסיכוי להידבק בנגיף. בנוסף, ייתכן שבחור אחד גירד באף ואז נגע באיבר שלו, וכעת הנגיף נמצא על העור במקום הכה אסטרטגי הזה.
אם היינו מדמיינים את התרחיש הכי בטוח להתקיימות של כזה דבר, כנראה שהדרך היחידה למצוץ למישהו במינימום סיכון היא לעשות זאת מאחורי קיר הפרדה, כשרק קצה הקרחון יוצא מבעד לקיר, וגם הוא חבוש בקונדום. מדובר בתרחיש אימים, למרות שאולי יש כאלו שימצאו בזה הנאה.
ומה בנוגע למין אנאלי?
כפי שעלה קודם לכן, אין ראיות ליכולת של הנגיף לעבור במין, אבל כמו שאר הדרכים, יחסי מין לרוב מחייבים קירבה פיזית עם אחר.
"מאחר שאיננו יודעים הרבה, אין ביכולתנו לתת המלצות בנוגע לדרכי ההעברה של הנגיף", טוען ד"ר טום נדרס’ינסקי, מרצה משני לרפואה התנהגותית ברשות הבריאות האנגלית, "אנו יודעים שקל ביותר להידבק בנגיף בכל מגע אנושי קרוב, ולכן כל מגע נחשב לבעל סיכונים".
האם אפשר להידבק בקורונה מרימינג?
ריכוז של הנגיף נמצא גם בצואה של הנושאים את נגיף הקורונה. ולכן, אפילו אם מישהו התנקה בקפידה מרבית, עדיין קיים סיכון תיאורטי.
ד"ר גולדשטיין איוון, מומחה לטיפול בגברים גאים, מפרט לאתר קווירטי: "עלו מספר ראיות שהנגיף יכול לעבור בצואה. למרות שאין עדיין נתונים לנתח בנוגע לרימינג ספציפית, עלינו להניח שישנו קשר. האופציה הטובה ביותר לקהילה היא להימנע בכלל, או לקחת את הסיכונים בחשבון ולוודא שהשותף הנבחר מהווה החלטה בטוחה, כמו מישהו שמתגורר איתך".
אפשרות נוספת, למרות שאינה מדהימה בהכרח, היא לרכוש חוצץ דנטלי שיכול למזער העברה.
האם תרופות ל-HIV יכולות להגן מפני קורונה?
לא למיטב ידיעת הקהילה הרפואית.
בפברואר כמה מקורות בסין דיווחו על ניסוי בטיפול המשלב בין לופינביר וריטונביר, שתיהן תרופות המשמשות אנשים החיים עם HIV, כדרך לטפל בנגיף הקורונה. כעבור שבועיים של ניסויים, לא נמצאו ראיות לשיפור. והתוצאות תקפות גם לטיפול ה-PrEP.
מה אם אפסיק להיפגש עם זרים ואפגש מדי פעם עם יזיז?
הקונספט של יזיזות כדרך להפחית סיכונים ובכל זאת לעשות סקס, נראה קורץ במיוחד. למרות זאת, מרבית רשויות הבריאות מתנגדות לרעיון, או לפחות נמנעות מלתת לו אור ירוק. במאמר שהתפרסם במגזין Vox, מסביר קורטיקה קופאלי, עמית במחלקה לבטיחות ביולוגית במרכז הביטחון הבריאותי ג’ון הופקינס, מה בדיוק לעשות. "אני מבין את זה, אני רווק ואני מבין כמה זה קשה", הוא משתף, “אבל באופן אישי אני לא מרגיש בנוח לעשות משהו כזה, מאחר שאני לא יודע איפה היזיז הזה היה. צריך לחשוב על אחרים, על מקדמי הסיכון שאולי יש להם, ועד כמה אתה בוטח בהם".
"והבעיה היא", לדבריו, "שהנתונים מראים שאנשים יכולים להעביר את הנגיף לפני שיש להם תסמינים, ולחלקם אף אין תסמינים בכלל. אני לא רוצה להיחשף למישהו שאולי אין לו תסמינים, אבל יכול להדביק אותי".
אני די בטוח שהנגיף לא יהרוג אותי, אז אם אני מוכן לקחת את הסיכון, מה הבעיה בעצם?
אמת, ייתכן שתסבול מצינון קטן או שלא תפתח תסמינים כלל. למרות זאת, ייתכן ותעביר את הנגיף לאחרים שיגיבו אליו קשות, וכולנו קראנו סיפורים על אנשים שנפטרו כתוצאה מהנגיף בלי מחלות רקע וגורמי סיכון.
בראיון שנערך דרך הסנאפצ’ט, מסביר ראש המרכז הלאומי של ארה"ב לאלרגיות ומחלות מדבקות, ד"ר אנתוני פאוסי, ששימוש באפליקציות כמו גריינדר מהווה "סיכון יחסי", אך "לכל אחד יש את העמידות שלו בפני סיכונים". כלומר, לבסוף אנשים תמיד יבחרו לעצמם אילו סיכונים הם לוקחים. בכל זאת הוא חזר והדגיש שגם אנשים שלא מציגים תסמינים עלולים להעביר את הנגיף, ולכן לא כדאי להסתמך על תסמינים בלבד בחישוב הסיכון האפשרי.
"אם אנשים היו מעבירים את הנגיף רק כשהם חולים, אז המצב היה יותר קל", הוא מוסיף, "אבל ממה שאנחנו רואים, וזה החלק הבעייתי באמת, מספר גדול של הדבקות מתרחש במגע עם אנשים ללא תסמינים"