במשך 8 שנים ערן ויצמן ומאיר אזולאי היו החברים הכי טובים. ערן היה נשוי לדקלה, אם חמשת ילדיו, וגר בנס ציונה ומאיר ניהל מערכת יחסים ארוכה עם גבר בראשון לציון. עוד לפני גיל 30, ויצמן כבר היה אבא לחמישה ילדים. "תמיד ידעתי שאני רוצה הרבה ילדים", הוא מספר. אחרי 15 שנות נישואין, הזוגיות שלהם הלכה ודעכה והם התגרשו. ערן עבר לתל אביב. "זאת הייתה תקופה שניסיתי וחוויתי כל מה שרציתי ויצאתי למסיבות בכל סוף שבוע".
כמה חודשים לאחר מכן, הם החליטו לתת לנישואים הזדמנות נוספת, שהסתיימה כשהתגרשו בפעם השנייה כעבור כשנתיים. לאחר שנפרדו, הקשר בינו לבין מאיר נהפך רומנטי במהירות, ותוך כמה שבועות הם כבר עברו לגור ביחד. מאז הם גרים ביחד בנס ציונה, בשכנות לדקלה, ומנהלים הסדרי ראיה על הילדים. "תמיד כששואלים אותי, אני אומר שיש לי שני אבות ואמא עם בן זוג", מספר פריאל ויצמן בן ה-13, "יש לנו משפחה גדולה וזה כיף כי ככה מקבלים יותר אהבה, ולא משנה מה המשפחה עברה".
קשה מאוד שלא להתאהב בהם ולרצות לעצמך קצת מהזוגיות המאושרת ומחיי המשפחה החמים – כנראה המשפחה הגאה עם הכי הרבה ילדים בישראל. האופטימיות שהם מקרינים לעולם, שמקורה באמונה חזקה בבורא עולם ובספר "הסוד" ("זה שינה לנו את החיים"), מאפיינת מאוד את הסדרה "המהפכה הגאה", בה הם מספרים את סיפור היכרותם. הסדרה בת שלושת הפרקים מתמקדת בתמורות החיוביות שהתרחשו עבור הקהילה הגאה בישראל משנות השבעים ואילך, וסוקרת תחומים שונים: חשיבות היציאה מהארון עבור בני נוער וצעירים, השפעת התקשורת על קבלה או חוסר קבלה של הקהילה, התקדמות בשוויון זכויות באמצעות גיוס לצה"ל ועוד.
הפרק השני של הסדרה, שיצרו גל אוחובסקי ולירן עצמור, שישודר מחר (שבת 6.6) ב"כאן", עוסק בהבדלים ובדמיון בין להט"ב ממשפחות מזרחיות לבין משפחות אשכנזיות. הפרק מציג את אירוע החתונה המזרחית שהתקיים במועדון האומן 17, בנוכחות כל בני המשפחה וחברים. "הפרק ממש מייצג את המשפחה שלנו והרגשתי גאווה כשראיתי את אבא ואבא בטלוויזיה", מספר פריאל וכל המשפחה מהנהנת.
"מה היא עושה איתו? הוא הומו"
הדרך למה שעשוי להיראות כמו הגעה לנחלה בגיל 38 עם בית, ילדים, חצר ושני כלבים, לא הייתה קלה. כמי שגדלו למשפחות דתיות ממוצא מזרחי, הם במשך הסתירו את זהותם המינית. את דרכו בעולם עיצוב השיער התחיל דרך ידיד של דקלה במספרה כדי לפרנס את המשפחה שמצבה הכלכלי היה קשה מאוד. הוא התאהב במקצוע, ובגיל 27 נסע ללונדון לצורך התמחות, חזר לארץ ופתח עסק משלו, שהתפתח והתרחב במהלך השנים ועד היום. מאיר, בעלו, עובד במכס בנמל אשדוד.
אתה בעצם תמיד היית הומו?
"הכרתי את דקלה דרך בן הזוג הראשון שלי וכשהתחתנו, היא ידעה שאני נמשך גם לגברים וגם לנשים. מי שחושב שהתחתנתי איתה כי גדלתי בבית מסורתי וככה מקובל אצלנו - זה ממש לא נכון. היינו ביחד 17 שנה, נמשכתי אליה ואהבתי אותה. יותר מדי אנשים שואלים אותי את השאלה הזו וזה מעצבן מאוד. כל החיים, ובעיקר מאז שאני עם מאיר, להרבה גברים סטרייטים ובעיקר הומואים קשה לשמוע שאני אוהב גם וגם. מלא פעמים הם אומרים לי לבחור, אבל הם לא מבינים שכשאני מתאהב לא משנה לי המין".
ואיך המשיכה לגברים השפיעה על הנישואים שלכם?
"כל זמן שהייתי עם דקלה בכלל לא חשבתי על גברים וגם לה זה לא הפריע. אבל הסביבה הקשתה עלינו. תמיד ראו עליי שאני עדין יותר, מטופח יותר וכל הזמן היו לחשושים מאחורי הגב. 'מה היא עושה איתו? הוא הומו', שמעתי את זה בלי סוף וראיתי את ההרמות גבה בגן של הילדים, באספות הורים ובכל נס ציונה. אפילו הייתה שמועה שאנחנו ביחסים פתוחים ושדקלה לסבית. אנשים בנו לעצמם תבנית בראש ולא הצליחו לצאת ממנה. לי זה לא הפריע יותר מדי, אבל התרגזתי שאף אחד לא חשב שאפשר להיות גם וגם. נפגעתי בעיקר בשביל דקלה".
בפרק בסדרה "המהפכה הגאה", הוא מספר שכשהיה בן 16 הוא ישב עם אביו מול הטלוויזיה והם צפו בחגיגות הניצחון של דנה אינטרנשיונל במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בכיכר רבין. לחגיגות הצטרפו אוהדי בית"ר ירושלים שחגגו את זכיית קבוצתם באליפות המדינה. "אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים. אבא שלי ירק על הטלוויזיה כשראו את כל ההומואים בלי חולצות במזרקה. זה היה ממקום שהוא לא הכיר, הוא לא ידע להסביר את זה. אבל בגלל זה במשך שנים פחדתי לספר לו עליי".
אז איך אזרת אומץ לספר?
"כשהתחלתי לצאת עם מאיר רציתי לספר לו ואחים שלי אמרו לי שאם אני אספר לו הוא יתאבד. אבל אחרי שנה שיצאתי עם מאיר, החלטתי לצאת מהארון בפניו. התקשרתי אליו והתחלתי לגמגמם. הקול שלי רעד. פחדתי שאם הוא יידע הוא ימחק אותי. אבל אז הוא שאל אותי אם אני גיי, והוא אמר שהוא יודע כבר מגיל קטן".
ומה הרגשת באותו הרגע?
"כעסתי על האחים שלי מאוד וגם על עצמי. התפיסה של אבא שלי השתנתה עם השנים ואני לא קלטתי את זה. אני חשבתי שהוא עדיין מקלל הומואים כשהוא רואה אותם בטלוויזיה, אבל דווקא הטלוויזיה שינתה אותו. ואז הבנתי, צריך הרבה אומץ להיות מי שאתה באמת וללכת אחרי החלומות שלך, כי רק ככה אפשר להגשים אותם. אחרי שסיפרתי לאבא שלי, אח שלי אלי גם אזר אומץ וסיפר לו".
"מגיל שבע כבר ידעתי שאני הומו"
במשך שנים ארוכות מאיר לא היה בקשר טוב עם אבא שלו, שעזב את המשפחה אחרי שאמו חלתה במחלת ניוון שרירים. "מגיל שבע כבר ידעתי שאני הומו. בפעם היחידה שאמא שלי שאלה אותי, היא כבר הייתה חולה ולא רציתי לצער אותה ואמרתי לה שזה לא נכון", הוא משתף, "כשהייתי בן 21 היא נפטרה, והחלטתי להפסיק לחיות עם השקר הזה. די מהר הכרתי בן זוג בגיל 22, בתקופה שלא הסתכלו יותר מדי על החיצוניות כמו היום, והחלטתי לצאת מהארון.
"זה היה קל יותר לצאת מהארון בלי שההורים היו בתמונה. גרתי עם האחיות שלי וסיפרתי לאחת מהן שקיבלה את זה יפה, ואז סיפרתי לכל האחרות. אחי הגדול שמע את זה, התקשר אליי והתחיל לקלל אותי. ירדתי לאילת ואחרי 24 שעות קשות מאוד, הוא התקשר והתנצל ומאז הכל כרגיל. עם הזמן אבא שלי גם הבין שאני הומו, והקשר בינינו קצת השתפר עם השנים".
לפני תשעה חודשים הם התחתנו במה שהם מכנים "מסיבת אהבה". החתונה התקיימה במועדון האומן 17 שמזוהה מאוד עם הקהילה הגאה. כמו כל אירוע אחר בחייהם האישיים, הם שיתפו את החתונה לעשרות אלפי העוקבים שלהם בחשבונות האינסטגרם שלהם. "רצינו להתמסד אחד עם השני אבל לא לקבל תעודה רשמית. היה חשוב לנו להראות לכל העוקבים שלנו, לחברים ולמשפחה שאפשר לקיים חתונה וגם לחבק את הדת. לא היו אלמנטים דתיים בטקס, לא הייתה חופה ולא שברנו כוס", מספר ערן.
"שני האבות שלנו דתיים ולשמחתי, שניהם היו בטקס החתונה. אנחנו מאמינים בבורא עולם שברא אותנו בצלמו. אנחנו מדברים איתו ויודעים שאנחנו הילדים של הבורא בדיוק כמו כל אדם אחר. מי שעוקב אחרינו באינסטגרם, בייחוד הסטרייטים, יבין מהר מאוד שזוגיות של שני אבות, מזרחיים ומסורתיים זה אפשרי גם בישראל".
"לא ניקח את הילדים למצעד הגאווה עד שהם יהיו בני 16"
בקרוב בני הזוג יביאו ילד משותף לעולם בהליך הורות משותפת. "יש לנו חמישה בנים, יש לי תחושה חזקה מאוד שהפעם זו תהיה ילדה", מספר ערן, "אני אוהב ילדים יותר משאני אוהב את בעלי", צוחק מאיר, "אני חושב שזה נובע מהמחסור של אמא ואבא בחיים שלי. אני מאמין שכל בן אדם צריך להביא ילד כי זו זכות להיות אבא".
"זה נורא שהמדינה לא נותנת זכות בסיסית להביא ילדים. מצד שני, בשנים האחרונות רואים בכל העולם ולא רק אצל גייז, שהורות היא כבר לא רק אבא ואמא ויש עוד פתרונות חוץ מפונדקאות. גם אם היה אפשר להביא ילדים בפונדקאות בארץ, הייתי מעדיף שלילד שלי תהיה אמא. בסך הכל אני מרגיש שאנחנו חיים במדינה מדהימה ובין המתקדמות בעולם".
ואם אחד הילדים שלכם יהיה הומו?
ערן: "אני אקבל ואחבק אותו באהבה. אני מפחד ממה יקרה לו כשהוא יגדל ויצא לבלות, ואני אזהיר אותו מזה. הבעיה העיקרית היום בקהילה זה מה שקורה במועדונים. הכמות של הסקס ושל הסמים שהולך אצל הומואים כבר בגיל 18 מפחידה אותי. הם כאילו רוצים להיות מקובלים, הולכים אחרי העדר ולא מציבים לעצמם גבולות. אנחנו יוצאים פעמיים בשנה, נהנים ורוקדים ואני שמח שחיי הלילה שהתפתחו מאוד. אבל בתור הורה, כשאני רואה ילד בן 18 במסיבה לוקח בלי סוף סמים, אני אומר לעצמי שזה יכול להיות הבן הבכור שלי. היום יותר הורים מקבלים את הנטייה המינית של הילדים שלהם, אבל אז הם 'משחררים אותם', ולא יודעים מה באמת קורה במועדונים".
מאיר: "זה נהדר שהיום יוצאים מוקדם מהארון והסדרה מציגה המון צדדים חיוביים. אבל צריך לדבר על התופעה הקשה של ההתמכרות לסמים. אני אף פעם לא עשיתי סמים כי אני לא מתחבר לזה. אין לי בעיה שמישהו אחר יעשה את זה, אבל ראיתי מספיק מכורים בני 18 שחושבים שלהיות הומו סובב סביב שרירים וסמים, והם הולכים לאיבוד בקלות".
בסדרה ערן אומר שהוא "מאוהבת" בך, ונראה שזה מפריע לך מאוד.
"אני לא רוצה שמי שיראה את הסדרה יחשוב שכל ההומואים מדברים בלשון נקבה, אפילו שערן ואני מדברים ככה עם חברים. זו הבעיה שלי עם מצעד הגאווה בתל אביב. כדי לקבל זכויות עושים מצעד מחוץ למשכן הכנסת, ולא מצעד ראווה של התערטלות ופרובוקטיביות. כשמראים בתקשורת הומואים עירומים עם דילדו זה לא נראה טוב. אני רוצה להוכיח שאני יכול להיות אבא ראוי ולדרוש שוויון זכויות. למה אין משאית של ילדים להורים גאים? זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא ניקח את הילדים למצעד עד שהם יהיו בני 16".
בעוד שהסדרה מציעה הסתכלות ורודה על המהפכה שהתחוללה ב"לב המזרח התיכון, במדינה שוביניסטית, ימנית, מסורתית, דתית, חשדנית כלפי האחר", הדור הצעיר מחזיר אותנו למציאות הכואבת. "החברים שלי מתים על אבא שלי ויודעים שהוא הומו, אבל עדיין בבית ספר כל הזמן מקללים 'יא הומו'. אפילו אם הם לא מתכוונים הומו באמת", משתף פריאל, "אני לא יודע אם יש הומו בכיתה, אבל אצלנו אף אחד לא ייצא מהארון. כולם יצחקו עליו ויעשו עליו אמבוש. אני יודע שאם מישהו בכיתה ז' עושה דבר כזה, והוא יגדל ויהיה הומו, אז הוא יתחרט בעתיד על מה שהוא עשה".