"אני לא באמת מצליחה להבין למה המראה של גבר נמוך ואישה גבוהה הולכים יד ביד גורם לאנשים לנעוץ מבטים. משהו במראה הזה גורם להם לבהות בנו עד שנתרחק מטווח הראיה שלהם", כך כתבה נעמי גופר בת ה-18, זוגתו של ענבר נאי, גבר טרנסג'נדר בן 27, בפוסט בפייסבוק בו שיתפה בתחושות שהיא חווה בשגרת חייה.
>> "אמרו שזה מגיע לי כי אני שוכב עם כולם"
>> נער בן 13 התאבד אחרי שנים של התעללות הומופובית
"כיום אני יוצא עם נשים", מספר נאי ומתאר את הקיבעון המחשבתי לפיו החברה נוטה לסווג את נטייתו המינית. "אני חושב שבאיזשהו מקום אומרים: טוב, עכשיו כשהוא גבר הוא 'צריך' להיות עם נשים, הוא פועל כמו שצריך. כלומר, אני מתאים להם לתבנית מסוימת". כמו נאי, גם גופר אינה דוגלת בהגדרות. "עכשיו כשאני עם ענבר שואלים אותי למה אני לא מעדיפה לצאת עם גבר ביולוגי", היא מעידה, "אנשים מפרשים את המשיכה שלי בהתאם לאדם שאני יוצאת איתו. אני לא מאמינה בזה שצריך להיתפס על הגדרה שתוביל אותך, אני נמצאת עם מי שעושה לי טוב".
"מה שחלק מהאנשים רואים כחיסרון אני רואה כיתרון", מצהיר נאי בעקבות פוסט שכתב בעבר אודות המורכבות והמשמעות של היותו גבר טרנסג'נדר בחברה, "חוויתי חוויות שגבר ביולוגי לעולם לא יוכל לחוות, לטוב ולרע. אני בתהליך תמידי עם עצמי, בוחר עם אילו מסרים ומוסכמות לשתף פעולה, איפה אני אומר לא ועושה מה שנוח לי, ומבחינתי זו חלק מההגדרה של גבר טרנסג'נדר".
נראה כי חוויות העבר מביאות איתן רגישות שמקורה בהזדהות. "אחת החוויות שהולכת איתי היא מקרה שבו חזרתי מריצה מיוזע מאוחר בלילה", משחזר נאי, "מלפני הלכה בחורה שכל הזמן הסתכלה אחורה והחלה ללכת מהר יותר. קלטתי על שפת הגוף שלה שהיא בלחץ, ולכן עברתי לצד השני של הכביש, דבר שאני לא יודע אם גבר ביולוגי היה מודע אליו והאם היה פועל בצורה הזו. יכול להיות שכן, אבל אצלי זה קרה ממקום של הזדהות. אני יודע כמה זה מפחיד ללכת בלילה כשהולך מאחורייך גבר שאת לא מכירה, אני יכול להבין למה זה מלחיץ".
"השאלות הן אותן שאלות והמבטים הם אותם מבטים"
השניים מספרים כי מערכת היחסים אינה נבדלת מהתנהלותם של זוגות אחרים. גופר מספרת כיצד חווית השונות מורגשת מאנשים אקראיים במרחב החברתי. "הגובה שלי הוא בערך 1.70 וענבר נושק ל-1.60", היא מסבירה, "כשאנחנו עוברים ברחוב אנשים חושבים שהוא אחי הקטן או חבר טוב. כשמגלים שאנחנו זוג זה נראה להם מוזר. בהתחלה לא הבנתי למה מסתכלים עלינו, חשבתי שפתוח לי כפתור במכנס כשהסתכלו עליי במבטים כאלה".
"מבחינתי זה נחשב הרע במיעוטו", אומר נאי ומדבר על השיפוטיות החברתית שחווה בשלבים קודמים בחייו, "עכשיו שופטים אותנו על זה שהיא גבוהה ממני. אני צוחק מזה כי בעבר הטריד אנשים אם אני גבר או אישה, או שאני הולך יד ביד כלסבית גברית עם בחורה נשית על פי המוסכמות. בסופו של דבר, השאלות הן אותן שאלות והמבטים הם אותם מבטים, רק צבע העיניים משתנה".
גופר מספרת כי הקשר עם ענבר הוביל לשאלות רבות. הסקרנות נוגעת למערכת היחסים בין השניים ולעיתים גובלת בשאלות אינטימיות המלוות בביקורת. "אני נתקלת בשאלות מחברים ומשפחה כמו: למה את צריכה להיכנס למשהו שהוא מסובך, נבדל ושונה אם יש לך אופציה אחרת?", היא משתפת.
"אני מתמודדת מול שאלות אינטימיות שנשאלות בצורה גסה, כשברור לי שאם היינו זוג סטרייטים הן לא היו עולות. 'איך אתם עושים את זה?' ו'מה יש לו בין הרגליים?', משום מה אנשים מרגישים נוח לשאול שאלות כאלו. אני בעד סקרנות, יש כאלו שבאמת לא יודעים במה מדובר ולכן חשוב לעורר מודעות. זה דבר טוב כל עוד השאלות לא תוקפניות וחודרניות".
השיפוטיות החברתית לא חסה על השניים בתחומים נוספים מלבד העיסוק בזוגיות ומגדר. "קיבלתי על הראש מחברים על כך שאני יוצא עם בת 18. שאלו אותי: מה אתה יוצא עם ילדה?", משתף נאי, "תמיד ימצאו משהו להיתפס עליו. עשיתי החלטה עם עצמי שאני מפסיק לנסות לגרום לחיים של אחרים להיות קלים ומוסברים ולהפוך את החיים שלי לקלים. שיסיקו איזו מסקנה שירצו, סביר להניח שגם ככה תהיה שגויה. אני לא מתפשר, גם אם למישהו לא יאה או נאה מה שאני עושה זו בעיה שלו".
גם הקהילה לא מקלה
נאי וגופר מספרים כי התגובות והשאלות המטרידות מגיעות גם מחברים ומכרים בקהילה הגאה. על אף המודעות והעובדה שטרנסג'נדרים מהווים חלק אינטגרלי בשיח הלהט"בי, נראה כי עדיין יש מי שיתקשה לקבל את המציאות ללא הגדרה או תבנית. "אנשים שאני מכירה אומרים לי שמבחינתם גבר טרנסג'נדר זה גבר שלא סגור על עצמו, וכנראה יש עוד דברים שהוא לא שלם איתם, דבר שמביא לבלגן", מספרת גופר, "חושבים שמדובר בבלגן עצמי שטבוע בו ועלול להשליך גם על הקשר שלנו".
"אני חושב שזה נובע מהעובדה שיש פחות מידע על הנושא. ברגע שפחות רואים ושומעים על הקהילה הטרנסג'נדרית בתקשורת, אנשים ימשיכו לפחד ממשהו שהם לא מכירים", מסכם נאי.
הניסיון להגדיר מורגש גם כשמדובר במקומות בילוי גאים. "רוב החברים שלי הם מהקהילה. אני גדלתי בתוך הקהילה הזאת ומבחינתי היא בית", מעיד נאי, "מה שהכי מצחיק זה שכשאני מגיע למקומות בילוי עם נעמי חושבים שאנחנו זוג סטרייטים. אז עכשיו שואלים אותי: 'מה אתה עושה פה, זו מסיבת נשים?', מחר ישאלו אותה 'מה את עושה פה? זו מסיבת גייז'. פתאום אני מוצא שאני לא מתאים גם לתבניות האלו, אבל החלטתי שאני בא למקומות גם כשזה 'לא מתאים'".
"אנשים מתקשים להבין שאנחנו מנהלים קשר כמו כל זוג. נתפסים לשוני הפיזי במקום להתעסק בחיבור בינינו", חורצת גופר. "אני חושב שיטיב עם כולנו לשחרר מהמקובעות, מהרצון להכניס כל דבר למשבצת ופשוט לחיות", מוסיף נאי, "ככל שהשיפוטיות תיעלם תהיה אחדות גדולה יותר, דבר שהקהילה צריכה בהתחשב בעובדה שאנחנו עדיין לא שווי זכויות. אין כזה דבר אמת אחת, לכל אחד יש את האמת שלו ואי אפשר להגיד לו שהיא לא נכונה. חשוב שנלמד פשוט להקשיב ולקבל דברים כמו שהם. גיבוש זהות ומלחמה על המקום שלך בחברה זה דבר חשוב, אבל לדעתי לכל דבר יש את הזמן והמקום שלו, וצריך לדעת לבחור את המלחמות האלה".