לב טולסטוי קבע כי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרך שלה". על משקל אמירה מפורסמת זאת, ניתן לומר כי כל משפחה שנקלעת לסכסוך, בייחוד כזה המערב פן רגשי ומשפטי – חווה קושי רב. הקושי תמיד פושט ולובש צורות שונות וכך, בעוד שסכסוכים וגירושין ופרידה הם נושאים כואבים ולא פשוטים לכולם, ומושווים מבחינת חומרתם לקושי של אובדן אדם קרוב, הקושי בקרב משפחות גאות מגיע לעיתים עם מאפיינים ייחודיים משלו.
כשזוג נשוי הטרוסקסואלי מחליט להיפרד, מתעוררים קונפליקטים רגשיים וכלכליים שבאים לידי ביטוי במאבק משפטי, אשר עשוי להתחיל בחדר הטיפול הזוגי ובהמשך, חלילה לגלוש אל בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (במקרה של גירושין).
המורכבות המשפטית והרגשית של תהליכי פרידה קיימת כמובן גם בתהליכי פרידה בקרב משפחות גאות, אך מקבלת ניואנסים ייחודיים וחדשים. במשפחות המבוססות על זוגות בני אותו המין תמיד ישנו הורה אחד שהינו ביולוגי ולכן מקבל הכרה אוטומטית בהורות שלו, והורה שאינו ביולוגי ולכן נדרש לעבור הליך משפטי מיוחד לצורך הסדרה רשמית של מעמדו ההורי.
הסדרת רישום ההורות אינה רק אקט משפטי אלא צעד בעל משמעות רגשית, המבסס את בטחונו של ההורה הלא ביולוגי במעמדו כהורה, ומבטיח את הקשר בין הילד לשני הוריו, ללא תלות בזיקה הביולוגית. ללא הסדרה משפטית, עלולים לצוץ סימני שאלה לגבי המעמד החוקי של ההורה הלא ביולוגי, ומבחינה רגשית הוא עלול לחוש את עצמו משני, פחות משמעותי ו"על תנאי".
קשיים רגשיים אלה יתעצמו ויהפכו לבעיה רגשית ומשפטית סבוכה במקרה של פרידה בין בני הזוג. כך למשל, זוג גברים שהופך להורים בהליך פונדקאות, וההורה הלא ביולוגי טרם הסדיר את רישום ההורות שלו מבחינה משפטית במשרד הפנים יתקל בקשיים מיוחדים מבחינה רגשית ומשפטית. הילד אמנם קורא לאביו הלא ביולוגי "אבא", אך משפטית אין הוא מוכר כהורה.
גם במקרים של הסכמי הורות משותפת, לדוגמה אב שהתקשר בהסכם הורות משותפת (ללא זוגיות) עם זוג נשים, וכעבור כמה שנים של גידול הילד זוג הנשים עובר תהליך פרידה, עלולות לצוץ שאלות ייחודיות - כיצד יחלקו שלושה הורים את זמני השהות של הילד ביניהם? מה תהיינה זכויות האם הלא ביולוגית שאינה רשומה? האם תוכל האם הזו לראות ולשהות עם הילד באופן מוסדר וקבוע?
את המחיר הכבד עלולים לשלם הילדים
למרבה הצער, לעיתים מנוצלים הבדלי המעמד בין ההורה הביולוגי להורה הלא ביולוגי שלא הסדיר את מעמדו, כנשק רגשי בין הצדדים הניצים, את המחיר הכבד עלולים לשלם הילדים. מקרים קשים אלה ממחישים את חשיבות הסדרת המעמד בין ההורים גם כאמצעי לשמור על טובת הילדים במקרי משבר. במקרים בהם משכילים בני זוג הנפרדים לפנות לטיפול רגשי, יוכל להתקיים תהליך פרידה שמכבד הן את צרכי ההורים הנפרדים, אך גם ובעיקר את צרכי הילדים, שזקוקים להמשך קשר יציב וקבוע עם כל אחד מהוריהם.
בהיבט המשפטי משפחות בנות זמננו בכלל, ובקרב משפחות גאות בפרט, מציבות אתגרים המשלבים ושוזרים בין הפן המשפטי לבין הרגשי. היעדר הרישום וההסדרה המשפטית נובעת לא פעם מתוך חוסר ההכרה של החוק במצבם הייחודי של הזוגות החד מיניים, ובסרבול הקיים של הליכי הרישום.
כך למשל, זוג הורים, גבר ואישה, שיגיעו לבית היולדות יירשמו בקלות כהורים. האם היולדת תירשם מיד ובעלה יירשם באופן אוטומטי כאבי היילוד. גם כשמדובר בבני זוג שאינם נשואים ומוגדרים כ"ידועים בציבור" – די בכך שהאב יצהיר על אבהותו בפני פקיד המרשם ויירשם כחוק, ללא כל צורך בבדיקה גנטית ו/או הליך משפטי ארוך ומייגע.
להבדיל מכך – זוג נשים שלקחו תרומת זרע, חיות יחד שנים ומחליטות להקים משפחה, ייאלצו לעבור הליך משפטי ארוך ומתיש על מנת שהורותן תוכר על ילדיהן, באמצעות צו הורות פסיקתי. כך יידרש גם זוג הומואים לאחר הליך פונדקאות יקר ומתיש בחו"ל.
היבטים שונים של ההורות שבמקרים של התא המשפחתי המסורתי נחשבים כמובנים מאליהם, עלולים להפוך לזירת התגוששות מורכבת במשפחות הגאות, ועל כך נדרש מענה משפטי מהודק וטוב יותר, מתוך הכרת בצרכים ובמבנה הייחודים, משפטית ורגשית.
>> "ואז הוא שאל אותי: מה יש לך בין הרגליים?"
>> הן נשואות זו לזו - והן עובדות יחד בבית בושת
>> 6 סצנות הסקס הגאות הכי מגרות של שנות האלפיים
ד"ר טבק אבירם הוא פסיכולוג קליני, אב גאה ומומחה למשפחות הקהילה הלהט"בית; עו"ד ארתור שני הוא שותף במשרד א. זיסמן שני, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית באגודת הלהט"ב. טבק ושני ישתתפו מחר (שלישי 23.10) בערב עיון בנושא הליכי יישוב סכסוכים בקרב משפחות להט"ב בבית הפרקליט בתל אביב.