>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
רגע לפני שייצעדו בצעדי ענק אל עבר חופה וקידושים בטקס המוני וגדול שיכלול משפחה וחברים, הן מספרות על אהבתן הגדולה, על ההיכרות, התקוות והחלומות לעתיד.
ההיכרות
השתיים הן נטע (32), במקור מחיפה, שעובדת כמעצבת גרפית במשרד הפרסום "ענבר מרחב ניסן", וחני (27), במקור מיהוד, מדריכת ספינינג ומאמנת כושר, שסיימה לאחרונה שירות צבאי קבע, אחרי 8 שנים בחיל התותחנים וסיום בתפקיד מ"פ לוחמים.
הן הכירו באוקטובר 2012. כל אחת מהן טסה ליוון עם חברים משלה. "רצה הגורל, היינו כולנו על אותו מטוס וכל החופשה לא נפגשנו. דווקא בטיסה חזרה ארצה קרה הרגע הגורלי".
"נעמדנו אחת מול השנייה", מספרת נטע, "ורק החלפנו כמה מילים על הטיול אבל כבר אז היה לי אינטואיציה שזה לא יגמר כאן". כמה ימים לאחר מכן, נפגשו במסיבת נשים אקראית, ללא תכנון מוקדם הצטלבו המבטים שלהן בין המוני הנשים במסיבה, ומאותו יום, כך הן מספרות, דרכיהן לא נפרדו עוד.
הצעת הנישואים
אחרי ארבעה חודשי הכרות, חני החליטה לקחת את נטע לטיול בהפתעה לברלין, אבל לנטע כבר היו תוכניות אחרות בראש לטיול הרומנטי שישנה את חייהן לתמיד. בטלפון אחד היא ציוותה את אמה למסע קניות בחיפוש אחר הטבעת שתהמם את חני.
"אמא שלי ישר נרתמה למשימה, הטיסה לברלין יצאה לפועל וההתרגשות על ההצעה הייתה בעיצומה. כל רגע שבאתי להוציא את הטבעת קרה משהו אחר, כמו קומדיה של טעויות", מספרת נטע, "כל רגע שחשבתי שהוא מתאים, פתאום דברים הזויים קרו, אבל לכל דבר יש את הטיימינג שלו וכשזה בא אף אחד כבר לא יכול לעצור את זה. כך זה היה בדיוק זה".
אחרי שלל ניסיונות כושלים, הגיע הרגע המיוחל: "יצאנו לטיול בחוץ, אמרתי לעצמי שזה הרגע, עכשיו אני הולכת לשלוף את הטבעת ולהציע לה להתחתן איתי, אלוהים יודע מאיפה התחילה סופת שלגים מטורפת, באמצע הטיול שהיה אמור להיות הרגע המיוחד. פשוט רצנו לתוך המבנה הראשון שראינו ואז שם בתוך החדר הקטן הזה שהצטופפנו בו בחיבוק רק כדי להתחמם, שם זה קרה. הצעתי לה נישואין והיא כמובן השיבה בחיוב. היה חסר לה שלא".
כשנה לאחר שהכירו, כבר עברו לגור יחד בדירה בפלורנטין, ואהבתן המשותפת בחיים הפרטיים הובילה להקמת עסק משותף. "לאחר חצי שנה ביחד, לקחנו את האהבה המשותפת שלנו למוזיקה. התחלנו לתקלט באירועים סמליים של חברות, העסק התגלגל והתפתח והיום אנחנו מתקלטות בליינים חזקים בקהילה כפעמיים בשבוע לכ-300 ו400- איש".
מקץ 20 שנה?
אז על מה הן חולמות? איפה הן רואות את עצמן בעוד 20 שנה? "אני רואה אותנו עם 4 ילדים, כלב ודירה באזור המרכז, כן ככה אני רואה...", אומרת בעודה מסתכלת על נטע בעיניים מבריקות.
נטע מסתכלת על חני ומחייכת, ומשרבבת לה נשיקה באוויר. "כן, ככה גם אני רואה, אולי אפילו עוד זאטוט קטן שירוץ לנו בין הרגליים שכולם כבר יגדלו", היא אומרת. "אני רק מקווה ששוויון הזכויות למשפחות חד מיניות יקרה בהקדם, שנצליח כולנו להלחם את המלחמה המשותפת הזו ולפקוח את עיניהם של מקבלי ההחלטות במדינה. אני גם רוצה להקים משפחה שיהיו לה זכויות שוות כמו כל משפחה בישראל, אני גם רוצה לקיים חופה וטקס ענק של חתונה. אני לא רוצה להתחבא יותר, הארון זה כזו מילה חשוכה, זה מחבוא, ממי יש לי להסתתר? אני חיה את החיים שלי, עם האהבה שלי וכמו שאני רוצה לחיות אותם. זו מדינת דת, זוהי איננה מדינה דמוקרטית".
"תראי...", מוסיפה חני, "הזוגיות שלנו חזקה, אנחנו צמד, ושתיים זה תמיד יותר חזק מאחד. את הנוכחות שלנו אפשר לראות מכל מקום, אם זה בבית שאנחנו גרות בו, אם זה העסק המשותף שלנו או בכלל כל ההתנהלות הכללית. אני חושבת שבמידה ויגדירו זכויות שוות לכלל אזרחי ישראל ובפרט ללהט"בים, הדבר יחולל סוג של מהפכה, בכל זאת אנחנו מדינה שמושתת על נישואי דת. אבל עדיין, אותנו לפחות זה לא יעצור, אני מאמינה שיהיו לנו בעיות בירוקרטיות כאלו ואחרות כשנביא ילדים לעולם, ומבחינת מיסים ותשלומים של מה שנחשב בפני המדינה כמשפחה, אבל עדיין אני ממש לא אתן לזה לעצור אותנו. שום דבר לא יכול לעצור אהבה."