יש רק 2 מצבים ללסבית – לסבית או או לסבית בארון. לסבית לא יכולה להיות סטרייטית. אז אחרי שהבנת את זה, קיבלת את זה באהבה והחלטת לצאת מהארון, הנה עשרה דברים שלמדתי במהלך עשור מחוץ לארון, וכולי תקווה שיעזרו לך להתחיל בקרנבל החשמל שנקרא לו החיים.
1. איפה חובצים טופו?
האינסטינקט הראשוני כגששית לסביזם מתחילה הוא להיכנס לגוגל ולכתוב – לסביות, יציאה מהארון, משם להתגלגל לתלמה ולואיז, תמונות של בראד פיט בלי חולצה וכן הלאה. אפשרות סבירה אם המטרה שלך היא לכתוב סמינריון במגדר. אבל אחרי שסיימת עם זה, אז התחילי לחפש קבוצות ללסביות בפייסבוק, כנסי לכתבה 'לאן לסביות יוצאות' ולעמודי הפייסבוק של הליינים השונים כדי להכיר קבוצות בקהילה, להבין איפה המסיבה הבאה, למי היא מתאימה, היכן יש סדנאות חביצת טופו והקמת מפעל ביתי להכנת חלב סויה. החיפוש ברחבי הפייסבוק חשוב גם לסעיף הבא.
2. "רגע, היא לסבית?"
פגשת מישהי במציאות (בעבודה, באוטובוס, חברה של חברים, כל סביבה סטרייטית שהיא מחוץ לחממה הגאה שעוד תכירי) ואת לא בטוחה אם היא משתייכת לקהילה או לא, אז איך תדעי אם היא לסבית? קודם כל, מצאי אותה בפייסבוק. הכי קל – מי החברות המשותפות? מפיקות ויחצ"ניות של מסיבות גייז? בינגו. שיטה נוספות, כנסי לאודות בפרופיל שלה, לסעיף political views, אם כתוב שם ליברל/אנרכיסט/מרטין לות'ר קינג או שלל יציאות מהקופסה, את בכיוון הנכון.
3. כולן מעורבבות
יש תיאוריה כזאת שאפשר להגיע לכל בן אדם בעולם דרך 6 אנשים, אז בקהילת הלסביות בישראל זה דרך 2. כולן מכירות את כולן, יודעות מה היה עם ההיא ומי הייתה עם אחותה של החברה הכי טובה שלה. פגשת מישהי חדשה? אל תבדקי מי החברות המשותפות בפייסבוק.
4. התנדבי
הבחורות שאת רוצה לצאת איתן מתנדבות/התנדבו איפשהו. תתנדבי! יש כל כך הרבה ארגונים מעולים עם כל כך הרבה אפשרויות – מהדרכת נוער ב"איגי", עמידה מול כיתות ב"חוש"ן", אחות גדולה או בישול בבית דרור, תמיכה טלפונית ב"יש עם מי לדבר" וזה רק קצה המזלג.
יש לנו קהילה מדהימה ואקטיבית שמשנה את המציאות ויוצרת לנו ולילדות שלנו חיים טובים יותר. העניקי שעה בשבוע/בחודש, כמה שתוכלי, כך גם תרגישי מדהים, גם תכירי את עצמך, גם תעניקי לאחרים מה שהיה חסר לך כשהתבגרת, וגם תפגשי צעירות כמוך.
5. תגזרי ציפורניים.
6. צאי קצת
יצאת למסיבה או לליין, איזה כיף! נכנסת וגילית לתדהמתך עולם שבו את שייכת, שבו יש לך הזדמנות להכיר נשים. בהתחלה בטח תתפזרי, תסתכלי סביב, תראי נשים שאוהבות נשים בכל מקום, חלקן תסתכלנה עלייך חזרה, אולי קצת מבטים, חיוכים, אופציות ודרינק. ואז תראי את הבחורה שבא לך שתתחיל איתך. אחרי אינסוף מבטים, כמעט חיוך, ריקוד מושחת ושאכטה היא נעלמת פתאום. הו חרדת הנטישה. אל תהיי בלחץ.
במסיבות יש את 'בסיס האם': נקודה שעליה נתקעים ואליה חוזרים כל כמה זמן בין שוטטויות של לראות ולהיראות. זהי את בסיס האם של הכוורת שאליה משתייכת הבחורה שנדלקת עליה ואת לא מוצאת בשומקום, ואל תדאגי - היא כבר תחזור. התמדה התמדה התמדה (אבל לא בקטע מטריד).
7. ה'לא' הראשון שלך
קיבלת לא? אל תמכרי את עצמך בזול (זה תמיד נגמר רע) - את יודעת מי את ובמה את טובה ואם זה לא מתחבר במקרה הזה תמיד תהיינה הזדמנויות נוספות. חבל על זמנך היקר ועל שחיקת מוטיבציות הנתינה שלך במקום שפשוט יאכזב.
8. השירותים
שירותים במסיבה זה כמו הפסקת פרסומות - לקחת הפוגה מהמוזיקה, הריקוד, החיפוש ולעבור לחלל עם משימה ברורה. העניין במסיבות הוא שאת בדלת אמותייך עם החברות שבאת איתן ונשארת באזור הנוחות שלך. דווקא האינטראקציות בתור לשירותים יכולות להוציא אותך מכוורת החברות המוכרות לעולמות חדשים.
9. יציאה מהארון מול המשפחה
יש מין גישה כזאת שאנו מחכות שתהיה לנו בת זוג כדי לצאת מהארון (מעין דרך לקבל הצדקה ללסביות שלך), כאילו שאם אין לך בת זוג את לא בטוח לסבית. אלא שפה טמון המלכוד, עם הזמן גיליתי שלהיות בארון עלול להוות מכשול בדרך לזוגיות טובה ובריאה. לפחות כשהשהות בארון מלווה ברגשות אשם, החיים קצרים, תתגאי במי שאת, תאהבי את עצמך, כיף שם בחוץ – מותר לך לצאת מהארון גם בלי חברה.
10. אל תתפשרי
קבלה עצמית מלאה, להבין ולאהוב את עצמך באמת כמו שאת. החיים קצרים מדי לכל השאר.