נתחיל בעובדה: כולנו היינו שם. כולנו שיקרנו תקופה מסוימת בחיינו, לה ורים, לחברים, למשפחה ובעיקר לעצמנו. אבל בעוד יש כאלה שהחליטו לעשות מעשה ולצאת מהארון, רבים אחרים, מסיבות שונות, בוחרים להישאר בתנאים הקשים של המטר על מטר, בלי אור ואוויר לנשימה.
שלא תטעו, מי כמונו יודעים כמה קשה לצאת מהארון ולהיחשף, אבל בעוד שיש את אלה שמצניעים את היותם בארון, יש את הצד השני: אלה שמתרצים ומסבירים שוב ושוב למה חשוב להישאר בארון ולהשמיד כל סיבה לגאווה.
הפעם החלטנו להביא כאן את מצעד התירוצים: כל ההסברים, האמתלות והטיעונים המופרכים לחוסר גאווה – בין אם מדובר בהישארות בארון, הצנעת הנטיה המינית, רתיעה מקהילתיות ומצעדים או סגידה להטרו-נורמטיביות.
לחלקכם בוודאי תתהפך הבטן מעצבים על המצעד הזה. חלק אחר בוודאי יזדהה, ישמח ויחכך ידיו בהנאה. בכל מקרה, אנא קחו את הכתוב כאן בפרופורציות. מדובר בפרשנות סובייקטיבית של כותב שורות אלה, שהיא קצת יותר שורטתתתת. לכל הממורמרות – עמכן הסליחה.
רק להבהיר, כל התירוצים במצעד הם אמיתיים, אליהם נחשפתי לפחות פעם אחת, אם לא יותר:
10. "זה לא עניינו של אף אחד מה שאני עושה במיטה"
לא, כי ההומוסקסואליות שלך מסתכמת רק במה שאתה עושה במיטה. זה ממש לא קשור לקשר הזוגי שאתה נמצא בו, לזוגיות אליה אתה שואף, לשותפות גורל עם הומואים כמוך או למסיבות בהן אתה מבלה. אתה ממש העתק-הדבק של ערס גברי (או ככה אתה מתיימר להיות), וכל מה שקשור לנטייה המינית שלך הוא חלק מזערי מחייך. אז חמודה, ווייק אפ: זה לא עניינו של אף אחד מה אתה עושה במיטה, אבל להציג אותו כבן הזוג שלך ולא בתור "השותף לדירה" אינו משול להכרזה: "אני פסיבית אובססיבית".
9. "החיים האישיים שלי הם לא משהו שכל אחד צריך לדעת"
התפתחות אבולוציונית לטיעון הנבוב שבמקום העשירי. וואלה, אתה צודק. ובגלל זה אתה לא משתף את הסביבה שלך בכלום – לא בחוויות עם ההורים, לא בתמונות של האחיינים ולא בסרטים שראית אתמול עם הידידות שלך. בכלל, אתה ממש לא בן אדם מוחצן, אתה מופנם ונחבא אל הכלים. חמודה, הלוא את מתערטלת בכל הקשור לחיים האישיים שלך ומצניעה רק דבר אחד (טוב, פיזית את מצניעה עוד דברים...). די, תפנים – זה פתטי!
8. "אני לא צריך להשתייך לקהילה רק בגלל שאני הומו, אני לא שונה מאף אחד"
אבל אתה כן שונה, אתה הומו! הא, וו, מם, וו – הוווומוווו! ומה רע בלהיות שונה? למה להתבייש בזה שאתה לא כמו כולם? נכון, זה לא כל מה שמאפיין אותך, אבל זה חלק מהחיים שלך. וכן, יש משהו שנקרא שותפות גורל – אתה נרדפת ונרדף על ידי הומופוביה, אתה חווה חוויות שגם אחרים חווים ואם אתה לא יוצא דופן בצורה קיצונית, אתה גם מתעניין באותם דברים שהומואים אחרים מתעניינים בהם.
אז למה לא ליהנות מהיתרונות שבהתאגדות קהילתית, שתגן על זכויותיך, שתיתן מענה לצרכים שלך כאדם שונה ותאפשר לך גם להתבכיין עליה כשמישהו מעצבן אותך ("הקהילה המסריחה הזאת, כולם פה צבועים ושקרנים" ועוד שלל הלקאות עצמיות, כמיטב המסורת היהודית).
ולא, להיות חלק מקהילה זה לא אומר שאתה מתנתק משאר האוכלוסייה. זה לא שאתה הולך לגור בגטו של הומואים, בלי לבוא במגע עם סטרייטים. זה בסך הכל אומר שאתה גאה להיות שונה. שוויון זכויות אין פירושו להיות זהה לזרם המרכזי. נהפוך הוא, יש לך את הזכות להיות שונה.
7. "בעבודה שלי יש אנשים דתיים"
וכל אדם דתי הוא בהכרח הומופוב? גם אתה סובל קצת מדעות קדומות, נראה לי. ואם הוא דתי, אז מה? הוא מסתיר ממך את זה שהוא דתי, מתבייש בזה? אתה צריך למצוא חן בעיניו? נהפוך הוא, יש לך הזדמנות לגרום לו להכיר הומו פנים אל פנים ולהבין שלא מדובר במחלה או במשהו מפלצתי או מפחיד. הושט יד לצדיק – זו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה. מי יודע, אולי אפילו יותר מכך. ואם הוא לא רוצה להתיידד איתך, שישתה מהמים של נחל גזר. מה, באת לעבוד או למצוא חברים?
6. "אני לא בארון, אני רק לא הולך עם שלט שכתוב עליו: 'אני הומו'"
איזו חארטה. בגלל זה הפייסבוק שלך מלא בתמונות שבהן אתה נראה בפוזות רומנטיות עם בנות, עם חלקן אתה אפילו מתנשק? זה כל כך פתטי שאפילו קשה לי להתייחס לטיעון הנ"ל. אין דבר שמגעיל אותי יותר מהומו שמראה בגאווה תמונות שלו מתנשק עם בחורה. מה אתה רוצה להראות, שאתה מגניב? תתחיל לאהוב את עצמך כמו שאתה ותפסיק להתכחש.
5. "בגלל מצעדי גאווה, דגלים ואנשים מוחצנים יש הומופוביה"
זה מזכיר לי את הטיעון של יהודים בגולה, לפיו בגלל הציונות יש אנטישמיות, כאילו קודם לכן היא לא הייתה קיימת. כמי שתמיד הקביל בין אנטישמיות להומופוביה, גם כאן אפשר לראות שההיסטוריה מדברת בעד עצמה: עד שלא קמה תנועת המחאה הגאה, הומואים היו צריכים להתבייש במי שהם. יותר אנשים שנאו הומואים, נרתעו מהם ופחדו מהם.
בזכות המצעדים, הדגלים וההתאגדות יש יותר אנשים שחוששים להראות שהם הומופובים, כי הם מבינים שזה משהו לא מקובל. אז יש כאלה שמצאו תירוץ: "אין לי בעיה עם הומואים, רק עם ההחצנה". ואתה מצאת תירוץ להומופוביה.
4. "למה, אתה הולך עם שלט שכתוב עליו: "אני גאה להיות מעריץ של אבשלום קור?"
כי להיות מעריץ של אבשלום קור זה באמת משהו שראוי להצניע. סתם, אבשלום, אני מתה עליך, הורס.
ולגופו של עניין: אין רדיפה פוליטית או חברתית של מעריצי אבשלום קור. יש הומופוביה, יש חשש להיות אמיתי. ועל החשש הזה אתה מוזמן להתגבר ולאפשר לעצמך לחגוג את החיבור לאני האמיתי שלך.
3. "מי ששואל – מקבל תשובה כנה"
עד היום פגשתי לא מעט אנשים שאמרו את המשפט הזה, ובפועל זה התברר כבולשיט. למשל, כששואלים אותך: "יש לך חברה?", אתה עונה: "לא". אבל יש לך חבר, למה לא לענות את האמת? ונניח שאין לך חבר, המטרה של השאלה היא לדעת אם אתה פנוי. אז מה הבעיה לענות: "לא, אני הומו"?
2. "הומו זה לא זהות, זוהי נטייה מינית"
נכון מאוד. גם אצלי, יהודי זה לא זהות, זוהי השתייכות לאומית. גם ציוני זה לא זהות, זוהי האידאולוגיה שלי. גם אשדודי זה לא זהות, זוהי ההשתייכות לעיר שלי. גם ידידותי זה לא זהות, זוהי תכונת אופי. אבל זהו, שכל דבר שקשור בחיים שלי הוא מרכיב בזהות שלי.
אז זהו, שכל אלה מרכיבים את הזהות שלי: הומו, יהודי, ציוני, אשדודי, ידידותי ועוד. הזהות שלנו מורכבת מכל מה שסובב את החיים שלנו. יש פן לאומי, אידאולוגי, השתייכות למקום, תכונת אופי וגם נטייה מינית.
1. (איך לא): "טוב לי בארון"
אפילו אתה יודע שאתה מחרטט. למי טוב לחיות בדיסקרטיות בלתי פוסקת ולשקר לאנשים הכי אהובים? כיף לך שיש מחיצות בינך לבין ההורים, החברים והסביבה? קדימה, מאמי, תקפוץ למים העמוקים מהמקפצה הגבוהה. זה מפחיד בהתחלה, אבל אחרי שאתה עושה את זה אתה חש הקלה עצומה. ויש בקהילה מספיק אנשים נפלאים וארגונים מבורכים שיסייעו לך.
>> הכי גאים שיש: מצעד הסרטים הגאים
>> לעוד כתבות במצעד ה GayList, היכנסו
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?