אחרי שנים לא קלות של בעיות משפחתיות, התחיל הבחור לחיות את חייו בת"א, בעיר הפתוחה, הקהילתית והמאד מקבלת, רחוק שנות אור או בעיקר שנות חושך, ממה שהכיר בישוב בו גדל. גם בשנת 2011, לא קל ברוב המקרים לקבל שונות שכזו, בטח שלא במשפחה דתית.
עד לרגע זה לא ברור האם היה אירוע משפחתי או אחר שקדם להתאבדותו, האם המעשה הנואש הגיע אחרי תקופה קשה ומורכבת או אירוע חד פעמי שהכריע את הכף והפך את המשך החיים כהומוסקסואל קשה מנשוא, עד כדי בלתי אפשרית.
הכתובת לא היתה על הקיר
ג' היה דמות מוכרת ומאד אהודה בקהילה הלהט"בית, חניך לשעבר ב"בר נוער" של "האגודה". זה מכבר התקבל לפרוייקט "ברק" של האגודה, פרוייקט מבורך בו מאפשרים ללהט"בים שנשרו מלימודיהם או שלא רכשו בגרות מלאה, להשלים את החסר במסגרת מעט פחות פורמלית וללא ספק ידידותית, ג' הספיק להתקבל לפרוייקט ותיכנן להשלים את הבגרות במתמטיקה. בבוקר יום ב' האחרון, נמצא ג' ע"י בן משפחה, תלוי בדירתו בת"א.
עד לרגע זה טרם התקבל מידע נוסף או מכתב שהשאיר, שיטיל מעט אור על הנסיבות שהביאו את ג' לשים קץ לחייו הקצרים.
ג' היה פעיל בפורומים רבים בנושא גאווה. כמו כן היה מוכר בפעילויות השונות בקהילה והותיר תמיד רושם חיובי ונעים על סביבתו. מתנדבי "יש עם מי לדבר", קו התמיכה של האגודה, שבמסגרת עבודתם ההתנדבותית גם עוסקים בניטור הודעות בפורומים השונים ומעקב אחר שיח רשת באתרים להט"בים, לא הצליחו לאתר איזשהי הודעה או קריאה לעזרה של ג'.
הם עודכנו מיידית בפרטי המקרה, כך גם העובד הסוציאלי, מנהל הפרוייקט הפסיכולוגי של האגודה, שלומי אינגר, אך לא נותר דבר מלבד להביע צער עמוק על כך שלא הסתייע בידם לעזור במקרה הנ"ל.
גם שלומי אינגר, עו"ס 'האגודה', הביע עצב גדול על מותו של ג'. "אובדנות היא חוויה קשה ומכה בבטן, כאשר אנו נתקלים בה ממקור קרוב, אובדנות מותירה אותנו חסרי אונים, לצערי, הכתובת לא תמיד מופיעה על הקיר ומעשה אובדני לא תמיד מובן לנו, כך במקרה של ג' ז"ל, אני משתתף בצער המשפחה, עדכנו את שירותי הרווחה במקרה על מנת שיוכלו לסייע למשפחה".
א', חברו הטוב של ג' מפעילותם המשותפת ב"בר נוער", לא מסייע לא ידע על מצוקה כלשהי שיכלה להוביל למעשה האובדני. עובדה זו רק מחזקת את ההשערה כי סיבת התאבדותו של ג' אכן קשורה לקשיים איתם התמודד סביב נטייתו המינית ולקושי של המשפחה לקבל זאת.
אפשר לפנות לעזרה: איגי ו'האגודה' ישמחו לעזור לכם
אנו תמיד תוהים, האם ניתן לעשות יותר כדי למנוע הישנות מקרים של אובדנות בקרב בני נוער ובקרב בגירים שמתשייכים לקהילת הלהט"ב? האם לאירגונים השונים יש מספיק כלים להתמודד או לאתר מצוקה שכזו, כשמדובר במישהו/י שלא נמצאים יותר במסגרת לימודית ובטח לא במסגרת פעילות קהילתית.
נראה שלהגיע לכולם/ן יהיה בלתי אפשרי, האם לא נדרשת התערבות של גורמים נוספים כדוגמת גורמים עירוניים, טיפוליים, שיסייעו באופן שוטף לאתר ולתת סיוע למצוקות שנובעות מנטיה מינית הומו/ לסבית/ דו/ טרנס וכיו"ב? אחרי הכל, התאבדות על רקע נטייה מינית הינה הסיבה השלישית בעולם לאובדנות בקרב בני נוער.
הארגונים השונים בקהילה, עושים עבודת קודש בסיוע ובתמיכה לנוער. כמישהי שהתנדבה וסייעה לבני נוער להט"בים ומתלבטים ב"איגי", אני יודעת שלא תמיד נוכל לאתר מצוקה בזמן, אך אנשי מקצוע ומשאבים גדולים יותר, יכולים להציל נער/ה במצוקה ולמנוע סבל מיותר או במקרים קיצוניים אף מוות.
המרכז הגאה בגן מאיר, רח' טשרניחובסקי 22א, ת"א, טלפון: 03-6200429
רח' נחמני 28 ת"א, טלפון: 03-6205590- לתמיכה