>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ואם ישאל הקורא החרד מה המניע להתעללות ללא רחם בזוגות המבקשים להביא ילד בהליך פונדקאות, הרי שהכותב מספק סיבה אחת לכך ואין בילתה: הם הומופובים. וכיוון שבהומופובים מרושעים מדובר, הרי שלא ייפלא מדוע הם נוקטים בטקטיקות צבועות: הם מתנגדים לפונדקאות להומואים בעודם תומכים באמהות חד-הוריות לחמישה ילדים, מסמסים באייפון שמיוצר על ידי ילדים רעבים בסין ומלטפים חתול נטול שיערות בשם "ד”ר איוול".
שלא תבינו לא נכון, זה לא שאין הומופובים שמתנגדים לפונדקאות, אבל להגיד שכל מי שמתנגד לפונדקאות הוא הומופוב זה להכשל בשאלת פסיכומטרי קלאסית. מבין כל האויבים המדומים הרבים שסומנו במאמר, הייתה באופן מאוד נוח התמודדות רק עם הקולות ההומופובים, ונמחק לחלוטין קול להטבא”קי נחוש שעולה מתוך הקהילה עצמה.
בכלל חשבנו ש"הקהילה" כוללת גם אותנו. מעליב
"הומואים נגד פונדקאות" היא דוגמה קלאסית, אבל גם אקטיביסטית כמו שפחתכם, ונדמה לי שאני לגמרי לא הומופובית, מצאה את עצמה נעלבת מול ההשתקה. המחיקה הזו של קול שעולה מתוך הקהילה הלהטבא"קית עצמה נוחה משום שהיא מציירת תמונה פשוטה לעיכול של שני צדדים מעבר למתרס, במקום להבין שאין שני צדדים מנוגדים וגם אין בכלל מתרס.
יותר קל להגיד: "מי שנגדי הוא הומופוב" מאשר להבין שבצד השני יש גם הומואים ויש א/נשים שהקדישו את חייהםן למאבק על זכויות הלהטבא"ק. הרבה יותר קל לסמן אותנו בתור אויבים של הקהילה, בזמן שאנחנו בכלל חשבנו ש”הקהילה” כוללת גם אותנו. מעליב.
"הבעיה היא לא הניצול במזרח אלא הצביעות במערב", כך נטען ומוחמצת הנקודה כולה. הבעיה אינה הניצול במזרח, אלא תרבות המערב.
במציאות שבה התכתיב החברתי הינו לצמצם את גבולות התא המשפחתי למינימום האפשרי (מבנה גרעיני של זוג הורים וזוג ילדים, במקום, נניח, מבנה החמולה ההיסטורי), לא ניתן לבוא בטענות כלפי זוגות הומואים (ולסביות) שמסרבים להכניס גורם שלישי לחייהם לצורך פרוייקט ההורות. אי אפשר ברצינות לדרוש מזוגות הומואים להכניס לחייהם "ידידה סטרייטית בת 38" רק משום שגם היא "חושבת בכיוון”, כפי שהיטיב רועי לנסח במאמר.
בנוסף ומעבר לכך, בתרבות שבה הדרישה החברתית החד-משמעית היא להביא נכדים ונחת, בתרבות שבה גברים ונשים מבוגרים חסרי ילדים הם “ערירים” או "מסכנים", לא ניתן ברצינות לערער על רצונם של זוגות הומואים ולסביות לעבור את טקס החניכה הזה ולהצטרף כאזרחים מן השורה אל המרקם החברתי בו הם חיים.
חוזי פונדקאות רבים מכילים הפרות רציניות של זכויות אדם בסיסיות
עם זאת ולמרות זאת אני מבקשת להבהיר כי המחלוקת על הפונדקאות אינה שייכת לתחום ניתוח התרבות האקדמי-אמורפי. בסופו של יום מדובר בשאלה פשוטה וקונקרטית של הפרת זכויות אדם. חוזי פונדקאות רבים מכילים הפרות רציניות של זכויות אדם בסיסיות.
אנחנו לא מדברים רק על אילוץ פונדקאית צמחונית לאכול בשר לפתע, בניגוד למצפונה ודתה, אלא על פגיעה ממשית בחופש של כל אדם לנוע, לרדת מהמיטה ולזוז.
בנוסף, חוזי פונדקאות רבים מאפשרים לזוג המזמין את ההחלטה הבלעדית על כמות העוברים המושתלים ברחם הפונדקאית, את ההחלטה לדלל אותם באם נקלטו "יותר מדי" ואת ההחלטה לבצע הפלה במידה וקיימת אפשרות לבעיה בריאותית בילד. ההגדרה מה היא בדיוק בעיה בריאותית שמצדיקה הפסקת הריון נתונה, למרבה הצער, לפרשנות רחבה.
מערכת יחסי כוחות לא סימטרית
וכך כותב אילן שיינפלד במאמר דעה ברשת: "הפונדקאית נעמדה בכל קטנות קומתה, טבלה את בוהנה בדיו ואז לחצה אותה בכוח רב בקצה כל דף. החוזה מנה 43 עמודים, והיא עמדה ולחצה את בוהנה בתחתית כל אחד מהם, קורעת את לבי בכל לחיצה.
"באותו הרגע הבנתי לראשונה שאני מבצע עסקה עם אשה אנאלפביתית, ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, הזקוקה לכסף שלי. לבי נפל בי. כמעט ביטלתי את העסקה. חתמתי בלב שבור על החוזה, וברחתי מן המרפאה כל עוד רוחי בי. כל הדרך משם לבית המלון בכיתי".
שיינפלד אינו איש רע. ההבנה כי מערכת יחסי הכח בינו ובין האישה שמולו אינה סימטרית שוברת את לבו, והוא בורח למלון שלו בוכה וקרוע. אבל ההבנה הזו, כי יחסי הכוחות מוטים לטובתו, אינה מונעת ממנו לחתום על החוזה מול אישה שברור לחלוטין שאינה יודעת לקרוא את המסמך שעליו היא חותמת.
תעשיית כסף שצמחה ממצוקה של הומואים
"הבעיה היא לא הניצול במזרח אלא הצביעות במערב", טוען רועי ומסרב לראות את הנקודות שבהן הוא עצמו מנוצל, נקודות שעשויות היו לייצר סולידריות בין מתנגדי הפונדקאות לתומכיה ובסיס טוב לשיתוף פעולה. תהליך פונדקאות זול במיוחד עולה כ-250 אלף שקל.
ומיותר לציין כי הפונדקאית עצמה אינה מקבלת את החלק הארי מהסכום הזה. את הנתחים התקציביים השמנים יותר לוקחים בית החולים או הקליניקה וכן סוכנות הפונדקאות פה בארץ. רק מעטים מן הזוגות ההומואים מקדישים מחשבה לגודל התעשייה (כן, תעשייה) שצמחה מן המצוקה שלהם.
בניגוד לתהליך האימוץ, בו מחייב הרגולטור הישראלי כי סוכנות האימוץ תפעל ללא מטרת רווח וכי הסכום שהיא גובה מן הזוגות המאמצים ישמש לכיסוי עלויות ודמי טרחה מינימליים בלבד, בניגוד לכך אין רגולציה בישראל על סוכנויות הפונדקאות. הללו גובות שכר מנופח שאינו פרופורציונלי לחלקן בעסק ומגלגלות את העלות הישר אל הזוגות הלא חושדים.
העלות הגבוהה דוחפת זוגות לבצע החלטות לא אנושיות שמפרות את זכויות האדם הבסיסיות של הפונדקאית שלהם ויש להן השלכות על בריאותה. למשל, להשתיל יותר מעובר אחד כדי לקצץ בעלויות (שניים במחיר אחד), ולחסוך את הצורך בקיום תהליך נוסף. או למשל, לבצע הפסקת הריון או לדרוש בדיקות פולשניות לא נחוצות כלל.
השיח צריך להישאר בתוך תחום הפרת זכויות האדם
אני בספק גדול האם נושא הניצול הכלכלי של זוגות הומואים יעלה בכנס הבינלאומי לפונדקאות שיתקיים בחודש הבא בגן מאיר. לסוכנות קל לנפנף את העניין, ולזוגות עצמם קשה לראות את הפרטנר האפשרי מעבר למתרס המדומיין וקל יותר לחשוב שכל מי שמתנגד לפונדקאות הוא בהכרח נגדם.
קל לפטור את סוגיית הפונדקאות בהינף יד ובצעקת: "הומופובים". קל עוד יותר לפטור אותה כ"סוגיה מוסרית נורא מורכבת שקשורה לחלוקת העושר הגלובלית". אחרי הכל, לא באמת ניתן לבוא בטענות לזוג ההומואים הממוצע על הקפיטליזם העולמי ועל אי שוויון כלכלי בין מדינות העולם הראשון לשלישי.
הזוגות המזמינים מנוצלים לא פחות בתרבות צרכנית שדוחפת אותם לכיוון הורות גרעינית. ועם זאת, אני מתעקשת לסמן את המחלוקת סביב הפונדקאות כשיח שצריך להישאר בתוך תחום הפרת זכויות האדם. וכאן, רועי, נשאלת השאלה מה בדיוק אתה מתכוון לעשות בקשר לזה?
הכותבת היא מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות. עם זאת דעותיה אינן מייצגות בהכרח את דעת הארגון
>> כנס הפונדקאות הבינלאומי הראשון בישראל יתקיים במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב בין ה-14-16 בפברואר. לכל הפרטים
>> המדינה לא תמנע ממני להיות אבא