הבת נולדה בגוף הלא נכון
ג'קי, לשעבר ג'ק, ילדה בת 10 ממדינת אוהיו בארה"ב, פנתה אל הוריה, ג'ון וג'ניפר והבהירה להם כי היא מרגישה ילדה לכל דבר ועניין, וברצונה לחיות במגדר הנכון שלה. "במבט לאחור, אני לא מרגישה שאי פעם היה לי בן", אמרה ג'ניפר לתוכנית "נייטליין" של רשת אי-בי-סי. "הייתה לנו בת שלמרבה הצער נולדה בגוף הלא נכון".
ג'ון סיפר, כי עם הולדתו של ג'ק ציפה ככל אב לפעילות אב ובן, כגון משחקי כדורסל ודייג. אולם, חלומות אלה נמוגו במהירות, כאשר כבר מינקות שמו לב הוריו שאין להם כל כך בן, והוא מתנהג הרבה יותר כילדה.
"הוא אף פעם לא התעניין בשום דבר שילד יתעניין בו", מספרת ג'ניפר. "זה היה תמיד ריקוד בבגדים נוצצים ונעליים יפות. קניתי תחפושות של בנים, כמו כבאי או גיבורי-על. הוא מעולם לא רצה ללבוש אותן".
ההורים מספרים כי בתם תמיד נמשכה לצבע הוורוד ואהבה ללבוש שמלת טוטו של בלרינה. בימי ההולדת היא היתה נלהבת לקבל בובות ברבי, בעוד את משאיות הצעצוע הניחה בצד. אחותה הגדולה הייתה הראשונה להעלות סימני שאלה. "אני זוכרת ששאלתי אותה, כשהיינו קטנות: 'ג'קי, אתה באמת רוצה להיות ילדה?', והיא ענתה: 'כן'".
"אני ילדה, ואני לא יכולה יותר"
כשהתחילה ללכת לבית הספר היסודי, סבלה שם מבריונות ומהצקות של עמיתיה לספסל הלימודים. "הם קראו לג'ק: 'הומו' מאז כיתה א'", סיפרו ההורים. בחורף האחרון, שבוע לאחר יום הולדתה העשירי, ג'קי, עם דמעות בעיניה, אמרה לאמה שיש לה משהו לומר לה. "אני ילדה, ואני לא יכולה יותר!", אמרה להוריה.
"עניתי לה שיהיה בסדר", מספרת ג'ניפר. "היה טון של כעס בדברים שלה. אני מתארת לעצמי שהיא הרגישה נורא. היא אמרה: 'אני יודעת שמצפים ממני להתנהגות מסוימת, אבל אני פשוט לא יכולה".
בהתחלה אפשרו ההורים לג'קי להתלבש בבגדי ילדה בבית, אך עדיין שלחו אותה לבית הספר בתור ילד. ועדיין, כל יום היה סוג של מאבק, עד שג'ון וג'ניפר הגיעו לצומת דרכים, בו היו חייבים לקבל את ההחלטה הקשה ביותר בחייהם. לאפשר לבתם לחיות כילדה.
"החלטנו שבמקום לתת לה לחיות כילד לא מאושר, ניתן לה לחיות כילדה שמרגישה שהיא במקום הנכון בחייה, ניתן לה לחיות על פי המגדר האמיתי שלה, גם אם אינו תואם את המצב האנטומי שהיא נולדה אליו", מספיר ג'ון.
"כל אחד יודע באיזה מגדר הוא נמצא כבר בגיל מוקדם"
בחדרה של ג'קי כיום שולט הצבע הוורוד, הוא מלא בספרים ובאביזרים של ילדות, ללא כל זכר לעברה כילד. "כיום, כששואלים אותי כמה ילדים יש לי, אני אומר שיש לי שתי בנות", מספר ג'ון.
אולם, ג'ון אינו מסכים עם ההנחה של אביו. "אני ידעתי שאני בן בגיל שנתיים", הוא אומר. "אני חושב שכל אחד יודע באיזה מגדר הוא נמצא כבר בגיל מוקדם. עדיין יש לנו דאגות מקשיים שיהיו בדרך. האם ג'קי תמצא בן זוג? תמצא אהבה?". ג'ניפר: "אני דואגת שהיא תסבול מאפליה".
"זהות מגדרית אינה בחירה – זוהי תכונה מולדת"
ד"ר ג'והאנה אולסון, מנהלת המרפאה לנוער טרנסג'נדר בלוס אנג'לס, אחת המרפאות הנחשבות בתחום, תומכת בהחלטה של שני ההורים. לטענתה, כמה שיותר מוקדם יעברו הילדים את השינוי התודעתי, כך יפחתו הסיכונים למשקעים רגשיים בעתיד, הנובעים מכך שנולדו לגוף הלא נכון.
"לעתים קרובות אנחנו שואלים הורים: 'אתם מעדיפים ילד שהתאבד או ילדה חיה?'. שיעור המתאבדים בקרב ילדים טרנסג'נדרים גבוה לאין שיעור, לעומת ילדים אחרים, אפילו בהשוואה להומואים, לסביות וביסקסואלים".
ד"ר אולסון מוסיפה כי אי אפשר להכריח ילדים לחיות על פי מגדר שהם אינם מרגישים שייכים אליו. "זהות מגדרית אינה בחירה, זוהי תכונה מולדת", היא פוסקת. "ילדים יודעים לאיזה מגדר הם שייכים מגיל שלוש או ארבע".