>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
החדשות הטובות - קולות מהשטח מעידים שנשים מתחילות לפעול והמצב לא יישאר כך תמיד. החדשות הרעות – הקהילה הגאה, כך מסתמן, יותר שוביניסטית מהקהילה הסטרייטית.
ענת ניר: "הבעיה היא בחלוקת המשאבים"
ענת ניר, פעילה חברתית ומנהלת הסגמנט הלסבי בקמפיין התיירות הגאה של עיריית תל אביב, חושבת שמצבן של נשים בכלל ובתוך הקהילה בפרט, עדיין בעייתי מאד.
מה מצבן של נשים היום בקהילה הגאה?
מצבן של נשים בקהילה הגאה הוא רע כמו בניינטיז. במקומות של הובלה וקבלת החלטות, בצמתים שבהם מפנים תקציב קהילתי לענייני תרבות וחברה, נשמר חוסר השוויון כמו בחברה סטרייטית.
מקור הבעיה זה בחלוקת המשאבים. יש חלוקה לא שוויונית באופן מובהק. במרכז הגאה, שמקבל הרבה מתקציב התרבות, "הקן", שעושה פעילויות לנשים, מקבל מעט מאוד כסף. לעומת זאת, הרבה מן התקציב של המרכז הולך למופעי דראג, הגריאטריה, איג"י, פעילויות שהן בעיקר לגברים או של גברים. העירייה צריכה להקצות מראש כסף לנשים ולאתר את אותן נשים שעושות פעילות תרבותית.
אבל אולי נשים צריכות לייצר פעילות ואז הכסף יגיע?
זה לא עובד ככה, אלא ההיפך: אם היו יותר משאבים היה יותר מקום לפעילות, יותר יצירה ועשייה. צריך להבין גם שבגלל שכבר יש גברים בעמדות מפתח הרעיונות והיוזמות של נשים לא מתקבלים בברכה. העבודה שלי על הקמפיין של תיירות גאה היה המקום היחידי שבו היו בערך חצי נשים ואז באמת ההתנהלות הייתה שונה, מכבדת יותר, ועובדה שהקמפיין מאוד מצליח. חוצמזה, ישראל היא אחד המקומות שיש בו הכי הרבה פעילות לסבית בעולם, יש פה קהילה לסבית חזקה ופעילה, והקהילה הגאה, שדוגלת בזכויות אדם ושוויון, מן הראוי שתחלק את התקציב בצורה שווה. אני מכירה הרבה נשים שיכולות לייעץ לאן לתת כספים ושיכולות לאייש עמדות מפתח.
ולמה באמת אין איוש של נשים בתפקידי מפתח?
מישהי פעם אמרה שגם אם היו מציעים לה להיות חברת מועצה העיר יש סיכוי שהיא לא הייתה לוקחת את זה, כי אין שכר. נשים לא תמיד יכולות לקחת את הטייטל כי אין להם פריבילגיה מבחינה כלכלית. גברים מרוויחים יותר ויכולים להרשות לעצמם להקדיש יותר זמן לפעילות התנדבותית. גם ברמה האישית קשה לחדור את תקרת הזכוכית. אם מחר תהיה אישה במועצת העיר, עדיין ההתנהלות מכוונת על- ידי גברים, וזה לא רק בתוך הקהילה. אין הרבה נשים שרוצות לשלם מחיר על המלחמה הזו, ומניסיוני אני יודעת שזה מאוד קשה לעמוד כל פעם מול רוב גברי.
בחברה ההטרוגנית המצב דומה מבחינת אי השוויון. יש בכל זאת אספקטים שונים בקהילה?
יש מצבים שזה אפילו חמור יותר בקהילה הגאה מהחברה ההטרוגנית. יש בפירוש רצון של גברים בקהילה הגאה להדיר נשים ואני מכירה נשים שחוששות לעבוד עם גברים מסוימים, שמא יתנכלו להן. זה מזכיר לי את היחס של סטרייטים להומואים, שלא יודעים איך להתמודד עם הומואים אז הם דוחים אותם. שמעתי לא מזמן שיחה בין אנשי עירייה הומואים שאמרו שצריך להריץ רשימה גאה לקראת הבחירות כדי שיהיה לנו נציג הומו בעירייה. הם המשיכו להדגיש שחשוב להם שזה יהיה הומו וכששאלתי למה צריך שזה יהיה הומו, התגובות היו מלגלגות. אני מכירה לא מעט הומואים מיזוגנים ואני גם יודעת על מקרים שבהם הם פשוט דאגו להעיף נשים מתפקידים.
ענת סלומון: "ההומואים הערימו עליי קשיים"
ענת סלומון, פעילה חברתית וחברת ועד האגודה, דווקא רואה תזוזה, אך בעיקר מתחת לפני השטח.
כמי שפעילה הרבה שנים בקהילה, את מרגישה שיש שינוי ביחס לנשים?
מתחילה להיות תזוזה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בפעילות אנדרגראונד של נשים, לנשים יש יותר רצון להביע את קולן. האגודה, למשל, תמיד נתפסת כגוף הומואי, והשנה אני ונועה רז נכנסנו כחברות ועד באגודה על מנת שיהיה יותר מענה לצרכים של נשים, ועושה רושם שהוועד יותר פתוח ומקשיב לקהילות המינוריות.
למה דווקא עכשיו?
כי הגיעו להבנה שרק בעבודה ביחד נוכל להגיע למקום רחוק יותר. אני זוכרת ששי דויטש אמר לי פעם שתוך כדי העבודה שלו עם דנה וענת על פרויקט תיירות, הוא הבין כמה כוח יש לשתיהן ולעבודה ביחד איתן.
חווית באופן אישי יחס שוביניסטי מגברים בקהילה?
בשנת 2009 הפקתי את המצעד והיה לי הסכם תשלום עם גורמים בעירייה האחראים על המצעד. השכר היה מזערי לעומת ההשקעה שלי, אבל היה חשוב לי לעשות זאת. בשנה שאחרי, קראו לי שוב להפיק את המצעד וסוכם בע"פ על מחיר זהה. אלא שבפעם השנייה החליטו לא לשלם לי. לא ויתרתי כי קבלת השכר הזעום שהגיע לי היה עניין עקרוני. לכל אורך הדרך ההתנהלות הייתה מול הומואים שהערימו עלי קשיים והגעתי למצב שנאלצתי לשכור עו"ד, למזלי גם יואב גולדרינג עזר לי, ובסוף קבלתי את הכסף. הסיפור שלי משקף את העובדה שלא רק שאנחנו לא מרוויחות כמו גברים, בדרך גם ההומואים דורכים עלינו ולא נותנים הרבה פעמים קרדיט. באופן טבעי את פשוט נשחקת בתוך המלחמה הזו.
מה הפיתרון?
קודם על עשייה – נשים צריכות יותר לעשות וככה יהיה לנו יותר כוח. מעבר לזה, אני תמיד אומרת, חשוב שנהיה קהילה מאוחדת. זה בסדר שיש לפעמים אי הסכמות, אבל חשוב שלא נתפצל ונשאר גוש מאוחד.
יואב גולדרינג: "אנחנו סובלים ממיזוגניה"
יואב גולדרינג , חבר מועצת העיר מטעם "עיר לכולנו", אומר כי שורש הבעיה נעוץ עדיין בחברה הפטריאכלית בה אנו חיים.
מה מקור הבעיה בחוסר השוויון?
בשנים האחרונות התרחקנו ממקור הבעיה, שהיא הפטריארכיה. צריך לזכור שהרבה ממה שהומואים סובלים ממנו בחברה הסטרייטית נעוץ בתפישה הפטריארכית, והיא נשמרת גם בקהילה הגאה. אני רואה הרבה הומואים עם שנאת נשים, למשל כשהומואים שרוצים ללעוג למישהו אני שומע ביטויים כגון "איזה נשית היא", או "איזה פסיבית היא". הדרך לשים מישהו ללעג היא לדבר אליו בלשון אישה, וזו מיזוגניה שמקורה בתרבות שלנו. אלה דברים שנמצאים עמוק בתוך הקהילה ההומואית שמשמרת את התרבות הפטריארכית. צריך גם לקחת בחשבון שהקושי של נשים להגיע לעמדות ניהול יותר מנקר את העין בקהילה הגאה, כי היינו מצפים שמקום שמודע לפוליטיקה של המגדר, היה מיישם שיווין, ולצערי זה לא קורה.
איך עוד המיזוגניה באה לידי ביטוי בקהילה?
בהופעות דראג זה בולט מאוד. זו פרודיה על נשים, לפעמים זה חתרני, אבל לפעמים זה מופע שיוצר מחדש סטיגמות על נשים וזה מגיע לרמות של בוטות שזה ממש מביך אותי. דווקא בארץ מופעי הדראג הרבה יותר בוטים בעיני מהופעות בחו"ל.
איך ניתן להפוך את הקהילה לשוויונית?
לדעתי חשוב לאתר ולהעצים נשים בתוך הקהילה, כמהלך מודע של הומואים ולסביות. נשים מרוויחות פחות מגברים, סובלות הרבה יותר מחלקיות משרה ורוב עבודות הקבלן הן ע"י נשים, זה לא שייך רק לקהילה הלהט"בית, אבל צריך לדעת שבתוך השדה הזה אנחנו פועלים".
יניב ויצמן: "מתחוללת מהפכה"
יניב ויצמן, חבר מועצת העיר, יועץ ראש העיר לענייני קהילה ויו"ר ארגון הנוער הגאה, רואה את השינוי מתחת לאף.
מה מצבן של נשים היום בקהילה הגאה?
לדעתי מתחוללת פה מהפכה. אם לפני עשור היה את קל"ף או ארגונים פמיניסטים אחרים, היום יש הרבה לסביות שמצטרפות לכוח הפיננסי של המשחק, כמו ענת ניר, כמו גלית בן שמחון. אלו דמויות מפתח שלא רק עושות שינוי פמיניסטי מובהק אלא גם מבינות את הכוח הכלכלי. אבל זו שאלה טריקית לשאול גבר מה מצבן של הנשים בקהילה.
אתה אומר שזו שאלה טריקית לשאול גבר על מצבן של הנשים בקהילה, אבל אתה יועץ ראש העיר לענייני הקהילה הגאה. אתה אמור לענות על שאלה כזו.
אנחנו קהילה רב גונית וכמעט באופן מוחלט המנהיגות הקהילתית היא עדיין גברית, כך שהדרך עדיין ארוכה. המצב של נשים בקהילה הגאה הוא אגב לא שונה ממה שקורה בקהילות אחרות. בארגון הנוער למשל, חצי מהמדריכים גברים וחצי מדריכות ואנחנו שואפים שבדרגים הגבוהים יהיו נשים.
אבל בפועל הדרג הבכיר באיגי בנוי מגברים בלבד.
גברים יותר יזמו ואני אשמח אם נשים יקבלו החלטות אסטרטגיות להיכנס. ברמה הארצית למשל, נשים צריכות להיכנס לכל המפלגות הגדולות ולהשפיע על הפעילות של המפלגה. גם יציאה מהארון היא אקט שמקדם נשים, כמו היציאה של אורנה בנאי, כי זה מודל לחיקוי, אלה נשים בעמדות מפתח, בפרונט, במרכז הבמה, ויש להן יותר השפעה ויכולת לעשות שינוי.
ומה עם הבעיה בחלוקת משאבים לא שוויונית?
במקומות שלי יש שליטה על המשאבים (כמו מצעד הגאווה) – החלוקה שווה. אבל אם למשל בתחום התיירות הרוב המוחלט נשלט על ידי הומואים ויותר הומואים משאירים פה כסף, אז החלוקה היא באופן טבעי לא שווה. אפשר ללמוד מהקהילה הטרנסית, היא עובדת בווליום מאוד רחב, והחלק שלהם במשאבים גדול יותר מהיחס הכמותי שלהם. כשיש ביקוש, יש משאבים, ואם יבואו יוזמות של נשים, אני בטוח שיקצו לזה משאבים.
מה היחס של שאר ההומואים למצבן של נשים בקהילה?
לדעתי הרבה לא נותנים ערך למאבק המשותף ורואים את זה כשתי קהילות נפרדות ואני מסתייג מזה. אם נתפצל לנשים, לגברים, לטרנג'נדרים זה יפורר את הקהילה.
>> הראל סקעת: אני רוצה להיות אבא"