כשישבתי לכתוב את דבריי, עלה בי באופן טבעי הרצון לכתוב דבר תורה רגיל על יום הכיפורים וחשיבותו, כפי שאני עושה מדי שנה.
אך מכיוון שידעתי שרב הקוראים בערוץ הגאווה נמנים על הציבור הלהט"בי, החלטתי לכתוב קצת אחרת - לא רק מנקודת מבט של רב אורתודוקסי, אלא גם כבעל נטייה הומוסקסואלית.
חי חיי תורה מלאים עם נטייה הומוסקסואלית
לצערנו בני אנוש רבים, כולל אותי, נפגעים לא אחת מאנשים העושים פשעים בשמו של הקב"ה, חלקם שמידתם רעה ועוד.
כולנו יודעים היטב מהו עוול, אי צדק וחוסר אנושיות. את הנעשה אין להשיב ומה שקרה לנו כיחידים, כקהילה וכעם לא נוכל לשנות, אבל מחובתנו ללמוד ולתקן ולקבל על עצמנו מחויבות לבאות.
בקיץ הזה, למדנו כולנו בישראל כי "כוחנו באחדותנו" היא לא רק סיסמא ויצאנו בקריאה לצדק חברתי, לאחריות ציבורית ולערבות הדדית, והנה בכל בית כיום יש תקווה מחודשת, אנרגיות חיוביות וציפייה לעתיד טוב יותר.
אף אחד מאיתנו לא חף מטעויות ושגיאות, במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון - אין מישהו שמתחמק מזה. וגם אם נתקן דבר אחד, תמיד יש אחר שדורש תיקון שהרי "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
יום הכיפורים, שהוא שיאה של תקופה שהחלה בסליחות שאמרנו בחודש אלול ובראש השנה, כדי לעשות תשובה בלב שלם ובטוהר לבב, לכפר על חטאינו בפני בורא עולם על עבירות שבין אדם למקום, הוא זמן של חשבון נפש אישי וציבורי.
כיהודי, אני מאמין שהקב"ה מנהיג את העולם ונתן לנו תורת אמת, שיש לנו את ההלכה שהיא מערכת מצוות שהם הכלים לקיים את חיינו בדרך הנכונה לפי "הוראות היצרן". הקב"ה אוהב את כל בניו ובנותיו שהרי "חביב אדם שנברא בצלם" ואני יכול לחיות חיי תורה מלאים גם עם נטייה הומוסקסואלית, למרות אותם שני פסוקים בספר ויקרא אותם נקרא בתפילת מנחה של כיפור.
על האדם מוטלת החובה להיות מוסרי
נבראנו בצלם האל אבל אנחנו רחוקים משלמות. בלי קשיים, בלי מאבקים, בלי התחבטויות וגם בלי חטאים, מי אנחנו?
ברור לנו שהעולם אינו ורוד ויש לנו עוד הרבה מה לתקן ואנחנו צריכים לחשוב כיצד עושים זאת.
יום הכיפורים הוא יום מחילה וסליחה ובעיקר יום של תשובה.
התשובה כוללת בתוכה קבלה לעתיד, וקבלה זו צריכה לכלול הפנמה של האחריות שלנו על הכלל. כאשר במדינת ישראל האלימות גואה, הפריצות כבר כמעט ואינה מילת גנאי, הבורות, הריחוק והשסעים החברתיים הולכים ומעמיקים והשחיתות נעדרת בושה, אנחנו לא יכולים לפטור את עצמנו מחשבון נפש אישי בלבד. קשה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
כל אחד צריך לעשות חשבון נפש בלי יוצא מן הכלל ועל האדם מוטלת חובת ההשתדלות להיות מוסרי ואכפתי יותר ממה שהוא עכשיו. אנחנו צריכים להראות את אהבתנו לכל אדם, במודעות עצמית לדברים שאנחנו אומרים ולמעשים שאנחנו עושים ובאהבת הזולת שהרי "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה וכידוע "על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר".
דווקא הדור הזה זוכה להיות הכוח שמחדש לטובה את ימינו כקדם למען קיום חיי חברה יהודית וישראלית המבוססת על ערכי היהדות והמוסר האנושיים ואין תשובה גדולה מזו שהרי באהבת חינם ותיקון המידות נהיה שוב "כאיש אחד בלב אחד" ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.
הרב רון יוסף הוא מנהל ארגון הו"ד