>> כנס יסוד עמותת אבות גאים יתקיים ב-1.11 במרכז הגאה. כל הפרטים
הבחירה של זוגות ויחידים הומואים להביא לילדים לעולם הפכה בשנים האחרונות לשכיחה יותר ולנוכחת ברחובותינו ובכלי התקשורת. למתבונן הנאיבי מהצד נדמה לעיתים שהורות זו הפכה למקובלת, נורמטיבית וכמעט שגרתית, אך מבט מעמיק יותר בחוויה של אותם אבות מצביע כי בחירתם המשפחתית נתקלת לא פעם בחומות של התנגדות. לרב, מקבוצות מסורתיות ושמרניות בחברה היוצאות נגד "אורח החיים" הגאה, אך לעתים גם מטעם גורמים שונים בקהילת הלהט"ב עצמה או מחברים ובני משפחה שאינם בהכרח הומופובים.
מפתיע כי האבהות הגאה מוגדרת לעיתים, לא פעם דווקא על ידי הומואים אחרים שאינם בוחרים בדרך זו, ככניעה לקונצנזוס וכהתקפלות בפני ערכי המשפחה המסורתית, תוך ויתור על האפשרות ליצור אלטרנטיבה לקיים. ביקורת זו מפתיעה משום שהרעיון שזוג הומואים או גבר הומו יחידי יקימו תא משפחתי בלעדי חותר תחת שתי מוסכמות חברתיות שהיו נוקשות וברורות מזה דורות, כמעט אקסיומות.
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
פתאום זוגות גברים יכולים להביא ילדים
לפי המוסכמה החברתית הראשונה, זוגיות של שני גברים אינה יכולה להביא להתרבות ולפריון, מאחר ואין בה את המרכיבים הביולוגיים הנדרשים לכך – גבר ואישה, זרע וביצית. תפיסה זו קשורה גם בראיית הזוגיות ההומוסקסואלית כ"פרברטית" – כסטייה מדרך הטבע שאינה יכולה להצמיח פירות וליצור חיים. כמובן, כתוצאה מעקרות זו, הזוגיות הזו חסרת תוחלת, ולכן מותר ואף רצוי להתייחס אליה כסוג ב', ככזו שאינה שוות זכויות ואף כמשחיתה ופוגעת בחוסנה של החברה.
ההתפתחויות הרפואיות והטכנולוגיות בעשורים האחרונים שברו את המיתוס כי חיים יכולים להיווצר רק כתוצאה מיחסי מין בין גבר ואישה, וכיום אפשרויות ההפריה פותחות את אפשרות מימוש הורות גם למי שבעבר לא יכלו אפילו לחלום על כך. לפתע הפכה גם הזוגיות העקרה, הסטרייטית או ההומואית, לפורייה וחלום מימוש ההורות נפתח בפני גברים הומואים, שבעבר יכלו לממשו רק תוך התקשרות עם אישה. מיותר לציין כי עבור גורמים שמרניים קיצוניים, האפשרות שהומואים יגדלו ילדים היא סיוט בהתגלמותו, בעיקר משום שהם מסתמכים על אמונות עבר, שהופרכו כליל על ידי מחקרים ומציאות בשטח.
כך למשל, החרדה שהומואים יגָדלו הומואים, נובעת מתפיסה נבערת כי העדפה מינית היא תכונה נרכשת סביבתית אשר מתגבשת תוך חיקוי, בעוד כולנו יודעים שגדלנו כהומואים, גם כשהורינו היו סטרייטים, וממצאי מחקרים מצביעים כי שיעור ההומואים והלסביות בקרב ילדים של להט"ב אינו שונה באופן מובהק משיעורם הכללי באוכלוסייה. למרבה המזל, תפיסה זו הולכת ונעשית נדירה בקרב משפחותיהם וחבריהם של אבות הומואים, אך לצערנו, בטוקבקים ברשת, עדיין נתקלים בשורשיה העמוקים הנובעים מבורות.
גם גברים יכולים להיות "אימהיים"
המוסכמה החברתית השנייה, שמנופצת על ידי האבהות ההומואית, גורסת כי גבר לעולם אינו יכול לשמש כדמות מטפלת בלעדית לילדים משום שגברים חסרים את הרכות ואת יכולת ההכלה האינסופית, אשר "יכולים להינתן רק על ידי אישה".
לפי תפיסה זו, שאינה בהכרח נחלתם הבלעדית של שמרנים קיצוניים והומופובים, קל יותר לקבל הורות של זוג נשים או אפילו של אם חד הורית, משום שעבור אישה התפקיד ההורי טבעי יותר והמחסור בדמות אב בתא משפחתי נסבל יותר מהמחסור בדמות אם. זוגות ויחידים הומואים שהפכו לאבות בזכות עצמם, נתקלים בתפיסה זו באופן כמעט יומיומי, לעיתים גם בתוך משפחתם ובקרב חבריהם ולכן ההתמודדות עם תפיסה זו קשה ומשמעותית יותר מאשר מול התפיסה הראשונה, ההומופובית .
"איך אתם מסתדרים?", בליווי הבעה ספקנית, דואגת ודואבת, היא שאלה שגורה שזוג סטרייטים לא היה נתקל בה. התפיסה של הדמות הנשית–אימהית כדמות טיפולית אולטימטיבית טופחה במשך שנים על ידי גברים רבים שהדירו את עצמם מכל מעורבות רגשית בטיפול בילדיהם, והתמקדו בסיפוק צרכים פיזיים-כלכליים בלבד. גם מרבית התיאוריות הפסיכולוגיות, (שכמובן נוסחו על ידי גברים סטרייטים) התבססו על התפיסה של האם כמרכיב ההורי הבסיסי והחשוב במיוחד.
בשנים האחרונות חל אמנם שינוי מסוים בתפיסה החברתית של אבהות וניתן לראות יותר אבות לוקחים חלק פעיל ושוויוני בהורות, אולם עדין האפשרות שתא משפחתי ללא אישה יוכל להעניק את כל הפונקציות ההוריות הנדרשות, אינה קלה לעיכול ומעוררת חששות אצל רבים.
בפועל המציאות מורכבת יותר מאשר התפיסות הפשטניות של תפקידי המגדר. מסתבר כי גברים יכולים להיות רכים, מכילים ו"אימהיים" לא פחות, ויש לכך אפילו עדות מחקרית רפואית. למרבה ההפתעה, גברים שמשמשים כמטפלים העיקריים בילדיהם, נוטים להפריש את ההורמון הקשור בהנקה (אוקסיטוצין) וזאת בלי קשר להעדפתם המינית. היכולת להרגיש דאגה והצורך להגן בכל מחיר על ילדך יכולה להיות גם נחלתו של אב שנמצא בחזית האחריות ההורית ובכלל, העיקרון החשוב בהורות זו היכולת להתכוונן לצרכי הילד ולדעת לשלב בין פונקציות "אימהיות" של רוך ונחמה, לפונקציות "אבהיות" של השמת גבולות ועידוד לעצמאות.
לא פשוט לעמוד מול מוסכמות חברתיות של שנים, אך יש מקום לתקווה ולאופטימיות רבה. בשנים המעטות שבהן התא המשפחתי ההומואי מתקיים, חלו תמורות רבות ביחס החברה אליו, ואולי בעוד שנים לא רבות, התמיהות השגרתיות של היום ישמעו כהד רחוק ואנכרוניסטי.
>> כנס יסוד עמותת אבות גאים יתקיים ב-1.11 במרכז הגאה. כל הפרטים