ג'ייקוב אלעזר, קצין בן 28, נבחר כמועמד לקידום לדרגת קפטן, לאחר שבמשך שבע שנים היה חייל למופת. אלא שהייתה בעיה: בתחומו של מרכז האימונים הצבאי במערב קנטאקי, בו הוא משרת, אלעזר עדיין השתמש בשם הלידה שלו, שהיה ממין נקבה.
מחוץ לבסיס הצבאי אלעזר חי כגבר, אחד מ-15,450 אנשי צבא שרואים את עצמם טרנסג'נדרים, לפי נתונים ממחקר שפורסם לאחרונה, אבל לא מעזים לצאת בפני חבריהם לשירות הצבאי, להסתכן ולסכן את הקריירה שלהם. "העמיתים שלי פשוט הניחו שאני לסבית ממש גברית", אומר אלעזר, בעל הכתפיים הרחבות, השיער הקצוץ והסנטר הבולט.
אלעזר לא הזדהה עם המגדר שלו מאז גיל ההתבגרות. עם זאת, הוא האמין שביצוע סוג של שינוי אנטומי יהיה מסובך ולא מציאותי, ולכן חי במשך שנים כלסבית. בשנת 2011 הוא החליט שהוא לא יכול היה לשאת את הדיסוננס יותר. הוא יצא מהארון בפני חבריו ובני משפחתו שהגיבו בתמיכה, ובמשך השנים האחרונות הוא חי כג'ייקוב, כאשר רק לאחרונה החליט לשנות את מינו בניתוח.
בניגוד לאלעזר, רוב הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות בצבא לא שוקלים לעשות את המעבר הזה, וכל עוד הם שקטים הסוד שלהם בטוח. במידה ויחליטו לבצע את הניתוח ייאלצו לדווח על כך לממונים עליהם, כמו על כל הליך רפואי גדול עליו יש לדווח לצבא, ובכך יעמידו בסיכון את הקריירה הצבאית שלהם.
וזה מה שקרה לאלעזר, בדיוק כשהוא התבשר שהוא מועמד לקידום, הוא גם התבשר שהתפנה תור אצל הרופא והוא יכול להסיר את השדיים שלו. אם הוא יוותר על הניתוח, ייתכן וייקח זמן עד שהרופא יתפנה לניתוח נוסף. "הדבר הקשה ביותר היה ההחלטה אם לעבור את הניתוח או להישאר בצבא" אמר אלעזר, שטוען כי הוא מזדהה מאוד כחייל, "אני חושש מהצעד הזה כבר זמן רב. לשרת בצבא היה תמיד סוג של חלום עבורי".
"לא רוצה לנהל חיים כפולים יותר"
במשך עשרות שנים נאסר שירותם של גברים ונשים טרנסג'נדרים בצבא ארצות הברית. האיסור מושרש בתאוריה ארכאית שהשוותה טרנסג'נדר לבעל הפרעה נפשית. ארבע שנים לאחר שהקונגרס ביטל את מדיניות "אל תשאל, אל תספר" בנוגע להומואים, פעילים חברתיים כבר לוחצים לשינוי המדיניות בנוגע לטרנסג'נדרים, ומצביעים לעבר מדינות אחרות, כמו ישראל ואנגליה, המאפשרות לאנשים טרנסג'נדרים לשרת בצבא. בשבוע שעבר, ועדה עצמאית בראשותו של מנתח כללי של ארה"ב לשעבר, פרסמה מחקר המאשר את מה שרופאים פסיכיאטריים יודעים כבר שנים: "אין שום סיבה רפואית משכנעת לאיסור", כפי שנכתב בדו"ח, ואין לו בסיס לגיטימי. הוועדה קראה לנשיא אובמה לבטל אותו באופן מיידי.
למרות אהבתו הגדולה של אלעזר לצבא, הבחירה שלו הייתה די ברורה: "נמאס לי מלנסות להסתיר", הוא אומר. "מדובר בהערכה העצמית שלי, בצורך להרגיש בנוח בגוף שלי. אני לא רוצה לנהל חיים כפולים יותר".
אלעזר בחר לבצע את הניתוח, ובינואר הודיע למפקדת שלו על החלטתו. "הייתי מודאג שהיא תכעס ששיקרתי לה", הוא אמר, "שהיא תרגיש נבגדת". אבל המפקדת היתה רגועה, ואפילו עודדה את אלעזר כשאמרה שתמליץ על הקידום בכל מקרה. אלעזר עדיין היה מודאג לגבי העמיתים האחרים שלו, שני קצינים "גבריים שמרניים וסטנדרטים", שבמשך זמן רב נמנע מלדבר איתם על חייו האישיים, אבל גם הם לא התרגשו יותר מדי ואחד מהם אפילו אמר, לא ברשעות, "טוב, זה הגיוני".
כבודו, טרנסג'נדר הוא לא חולה נפש
אבל ההחלטה על גורל הקריירה הצבאית של אלעזר לא תלויה בעמיתים שלו ואפילו לא במפקדת שלו. הנושא הועלה לוועדה של קצינים בדרגת שדה שבקרוב ייקראו לו להשמיע את טענותיו. הוא יופיע לפניהם לובש את המדים הכי טובים שלו, למרות שעדיין לא החליט האם ללבוש מדי גבר או מדי אישה. עורך דינו של אלעזר יציג ראיות ויזמן עדים כדי להוכיח נקודה אחת בלבד: שהוא לא חולה נפש.
יש סיכוי קטן שהוועדה תאפשר לו להמשיך ולשרת. במידה ולא, הוא צפוי להיות משוחרר, צעד שמהווה מכשול עבור אלעזר, שכן כל שחרור שאינו שחרור "בכבוד" יעכב את שארית הקריירה של אלעזר. ללא ציון כזה, יהיה כמעט בלתי אפשרי להשיג עבודה פדרלית או עבודה בשירות המדינה, שהיא חלק מתוכניותיו לעתיד. "מי יקבל אותי לעבודה לאחר שהצבא קבע שאני לא כשיר לשרת?", הוא אומר.
בינתיים הוא ימשיך לבצע את חובתו במשך זמן רב ככל שהממונים עליו יאפשרו לו. לדבריו, באמצע אפריל, במהלך סבב התרגילים הבא של היחידה, הוא יסביר את מצבו למגוייסים הצעירים שלו. הוא יודע שייתכן שיהיה עליהם להיאבק כדי לעבד את המידע, אך הוא אינו מודאג במיוחד מהשיחה. "אני לא שואל את דעתם על דברים", הוא אומר, "אני כנראה אוריד את הכובע שלי ואנהל איתם שיחה על זה. ואז אני אחבוש את הכובע שוב, והכל יחזור להיות כרגיל".