>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
המונים מציינים היום את חג האהבה, מעמיסים זרי פרחים ומתכננים את הבילוי הרומנטי השנתי. אך בשעה שכל אותם זוגות תרים אחר גופיה ראויה ללבישה לקראת הערב עמוס הנרות, יושבים חבויים בבית רווקים רבים כמוני. הם יושבים בערך כמו כל אותם חרדים בירושלים ביום המצעד בבירה (כל אלה שלא זורקים עלינו חיתולים מלוכלכים כמובן ), ומחכים שהחגיגה תבוא אל קיצה.
הם עושים זאת עם גריינדר כחצי נחמה וחבית גלידה כחצי נחמה ביד השנייה. במקרה הזה צרת רבים ממש לא חצי מנחמת, היא רק מעמיסה על השרתים של אטרף ומקשה על הגלישה. ואולי היא דווקא כן מנחמת? לדעת שבדיוק כמו בתשעה באב, גם בט"ו באב יש עוד מלא מנויים אונליין ואופליין שהסטטוס שלהם הוא רווק, גורמת לנו לפחות, לנחמה. אנו לא לבד בלבד.
יש יותר רווקים מאשר לא רווקים
לפני כתיבת שורות אלה, ישבתי עם חבר טוב, גם הוא רווק, וניסינו להעלות במוחינו אילו זוגות להט"ב סלבס יש לנו בקהילה? כאלה שיצאו מארון הנטיות, ונכנסו לארון הבגדים המשותף. התקשינו למצוא. לאחר העלאת איזה זוג דגים מסכנים בחכת הרכילות הצהובה והחלודה, עברנו לדון בעיקרון, והוא: הקהילה בישראל עדיין לא מאוהבת. למרות כל החוקים, התקנות, הנישואין והטבעות, יש יותר רווקים מאשר לא רווקים. אז ניסינו למצוא הסברים לרווקות.
קהילה קטנה מדיי
יש שיאמרו שהעובדה שהקהילה שלנו כה קטנה, גורמת לנו לחשוב 69 פעמים על כל מהלך לכיוון זוגיות. "מה יגידו, איך יגיבו, מה כבר יספרו לו עליי, ואיך יהרסו לנו...". יש שיטענו מנגד, שדווקא הקהילה הקטנה מגדילה את הסיכוי למיצוי סטוצי, ומזרזת את המעבר לחלוקת כרית וציפית במיטה זוגיות. ומי בכלל אמר שהקהילה שלנו כל כך קטנה? היא לא מתחילה ונגמרת באומן 17, ממש לא...
כולם באטרף
אחרים יסבירו, שלא בא להם להיקשר לבחור אחד כאשר באטרף מצטיירת אשליה של אורגיה המונית יומיומית ובלתי נגמרת כבר מ-2002. אז, כדי להיות בסדר עם הנשמה, הבחור מוציא את "הלב" מהבוידעם של הפרפרים וספלי הקפה, מנקה לו אבק ומציב אותו לראווה בכרטיס. ואז הוא נתפס לזוגיות. הסטטוס מתחלף ל"תפוס" או "נשוי" ומתחילים הסברים ונימוקים להשארת מנוי האטרף פעיל, "כי נוצרו לי שם קשרי חברות, ואני רק מדבר עם ידידים" וכי "באטרף אני בודק איזה מסיבות יש השבוע בשבילנו, פוצי שלי".
ונגיד שזה נכון, ויש אנשים שמוכנים לשרוף את מכסת ההודעות שלהם על הקומץ שמנסה להפוך את ה"אטרף דייטינג" ל"אטרף פייסבוק", הרי מתישהו יבוא השטן. השטן בדמות הצ'ארמר האולטימטיבי, שכל כך חיכית לו שלא יבוא, ושלא תוכל ולא תרצה שלא להישבות בקסמיו. כזה שיהפוך את האטרף שוב לאתר היכרויות וינפץ במודע את האשליה שהתת מודע לא קנה, שהעוגה שניסינו לאכול ולהשאיר שלמה, התפוררה. שוב רווק, פוגע ופגוע.
למרות זאת, שמעתי על לא מעט זוגות שנכנסו לחנות הגברים האינטרנטית, בחרו אחד לשני אחד את השני, יצאו ומעולם לא חזרו לבקר שוב במדפי המבצעים של הפנויים-פנויים. כנ"ל לגבי כמה זוגות שהכירו לפני שנים בגן העצמאות המיתולוגי, כשהוא עוד היה חשוך, מסריח, הרוס, ומותאם להיכרויות גייז, והם יחד עד עצם היום הזה. אפילו הגן כבר עבר מתיחת פנים לפניהם.
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
כמובן, שקיימות גם גרסאות האהבה של החמדנים, אני ביניהם, שיחפשו קשר לא מחייב מינית, אבל מחייב רגשית. למה להימנע מהנאות העולם הגברי, בגלל שאני מחפש גם את ה"להירדם עם מישהו אחד כל לילה?" וגם כאן יש רמות שונות של זמני פתיחת הקשר, וסט חוקים שונה לעשרת הדיברות של מה מותר ומה אסור במיטת השכן. יש כאלה שייכנסו מלכתחילה למערכת זוגית פתוחה, וירפדו את המיטה שלהם במגוון הנחיות באשר לרמת הפתיחות. יש כאלה שירצו קודם לבסס קשר מונוגמי, "וכשיתחיל לשעמם לנו, נפתח".
הסיכונים בסוג קשר כזה ברורים לכל, אין לדעת איזו נשיקה ואיזה ליטוף או חדירה, יתקעו אותך אצל הסטוץ לעולם ועד. יחד עם זה, יש משהו משחרר בידיעה שאתה לא כבול.. הגיוני, לא?
אין מקום לאהבה בארון
את החלק האחרון אני אקדיש לקבוצה, אליה אינני יכול להישאר אדיש: הארוניסטים. להיות בקטגוריית ה"אני רוצה אבל לא יכול/רוצה" זה להרגיש החמצה יומיומית. בעידן של היום אנו די מתחלקים לחצי. אלה שיוצאים מהארון ואלה שנבצר מהם. קשה לנהל מערכת יחסים כאשר צד אחד רוצה לחיות איתו לנצח, לשאת אותו לבטח לבעלו ולחיות כמו בעל ואישה, והשני רק מחפש מחילה או מגירה להתחבא בה.
מגירה, כי הארון כבר תפוס על ידי זקני הקהילה שפספסו את תור הזהב של האאוטינג, ונתקעו עם נשותיהם ונכדיהם במערכת משפחתית עצובה ומיוסרת.
אנחנו, הילדים של חורף שנת 88' (שנת ביטול חוק איסור משכב זכר), עדיין מרגישים שונים, מתנצלים, מתעצלים, מחפשים הצדקות וריגושים לבני האותו המין. אנחנו, הילדים של אותו חורף, זקוקים לך ולך, שתפריחו לנו אביב. בקיץ תקפצו למים, כדי שנוכל להעלות בחכת הריכולים מלא דגים נשואים.