בתחילת שבוע שעבר יצא משרד הרווחה בהודעה לפיה לא יאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים, בטענה כי זוגיות כזו עלולה להעמיס מטען רגשי על ילדיהם. זאת על אף שהוצגו למקבלי ההחלטות מחקרים המוכיחים אחרת, ותוך התעלמות מהיבטים רלוונטיים כגון מסוגלות הורית ומרכיבים אישיותיים כתנאי בסיסי להורות. "אף פעם לא הרגשתי שאני חי במשפחה מיוחדת או שונה", מעיד שחקן תיאטרון גשר פאולו א. מואורה, בן לשתי אמהות, ומתאר את ילדותו באופן העומד בסתירה מוחלטת מול טענתו החשוכה של משרד הרווחה.
"בלי קשר לעובדה שהן נשים, אני חושב שבגלל שגדלתי לאימהות מדהימות מבחינה אישיותית, חונכתי לפתיחות וקבלה", מדגיש מואורה ומספר כיצד החינוך בבית השפיע על עיצוב אישיותו לאורך השנים, "הן אף פעם לא דיברו בהכללות, כך שגם היום אני מסתכל על כל אחד בתור יחיד ומנסה לא לשפוט או להגדיר רק למראית עין. הן נתנו לי דרור להסתקרן, ותמיד דחפו אותי לבדוק כל מיני תחומי חיים".
מה הרגשת כששמעת על חוק האימוץ?
"היה לי כל כך עצוב לשמוע שמונעים מילד שרוצה אהבה זוג הורים שיכולים לתת לו אותה, ולא יכולים לאמץ רק בגלל הנטייה המינית שלהם. זה הרי אבסורד, יש המון הורים שעושים שטויות ואפילו רוצחים את הילדים שלהם - והם סטרייטים. לדעתי זה פשוט להתנגד למתן אהבה, אבל אני בטוח שכל מי שנגד הורות גאה לא באמת חושב על זה ככה. שיעשו עבודה קפדנית על כל זוג וזוג, ויראו לפי האישיות שלהם אם זה מתאים או לא, במקום להתעסק ב'האם הם סטרייטים או להט"בים?'. זה כל כך שונה מדרך החשיבה שלי שפשוט אין לי מילים".
פאולו מואורה נולד בברזיל לזוג אימהות לסביות. לאחר שהזוג נפרד, עלה ארצה מברזיל יחד עם אחת מאימהותיו כשהיה בן 13. כשסיים את לימודיו בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", הצטרף לתיאטרון גשר. כיום הוא מתגורר ביפו, משחק על הבמה מעל 7 שנים בהצגות שונות של תיאטרון גשר (כפר, הדיבוק, נופל מחוץ לזמן, הנפש הטובה מסצ'ואן, אליס ועוד) ומבקר את אמו בברזיל מדי שנה.
מואורה, שמשחק בימים אלו בהצגות "קיץ במרינבאד" ו"במנהרה", מספר כי השתיים העניקו לו ילדות שאפשרה התנסות וטעימה מכל העולמות. "כילד למדתי ריקוד וכדורגל באותו זמן", הוא נזכר, "לא ידעתי מה אני אוהב יותר, רציתי להישאר בשניהם והן כמובן הסכימו". למרות שחופש הבחירה היה לו מובן מאליו מאז ומתמיד, מוסכמות חברתיות המקשרות בין תחביבים למגדר השפיעו על סביבתו הקרובה, וזאת על אף שהייתה פתוחה וליברלית.
"ישר עושים את הקישור בין נטייה מינית לתא המשפחתי הגאה", מסביר מואורה, "גם בתור ילד בברזיל תמיד ניסו להבין מה אני - סטרייט או גיי. בגלל שלמדתי ריקוד ובמקביל שיחקתי כדורגל הייתי בניגוד תמידי בעיניהם. אף פעם לא הגבלתי את עצמי, לא חשבתי שאם אני גבר זה אומר בהכרח שאשחק כדורגל, וזה עורר תהיות. שאלו אותי שאלות כמו 'יש ילדה שאתה אוהב?' או 'מה חדש עם הבנות?', כדי לנסות להבין".
"הוא אמר שאבא שלו לא מרשה לו לבוא אליי יותר"
משפחת מואורה כמעט ולא נתקלה בדחייה כשהתגוררה בברזיל, למעט מקרים בודדים שהציגו את צידה המכוער של החברה. מואורה מספר כי בתור ילד התקשה להבין את מקור הדחייה, ונזכר במקרה מסוים אותו הבין בחייו הבוגרים. "כשהייתי בן תשע היה לי חבר שפתאום הפסיק לבוא אליי ולא הבנתי למה. כששאלתי הוא אמר שאבא שלו לא מרשה לו לבוא אליי יותר", הוא משחזר, "אז הלכתי לאימהות שלי, והגענו להחלטה שנתקשר לאבא ונשאל אם קרה משהו. האבא אמר שאין לו בעיה עם סוג של משפחה כמו שלנו, אבל מעדיף שהילד שלו לא יהיה בסביבה כזו. האימהות שלי הסבירו לי שיש לו את הדעות שלו, ושאהיה מוכן לכך שבחיים יהיו אנשים שלא ירצו להיות בסביבה שלנו. אנחנו מצדנו צריכים לחשוב האם אנחנו רוצים להיאבק על כך או לא, וכמובן עדיף שנהיה בקרבת מי שבאמת רוצה להיות אתנו".
אבל בטח בכל זאת נעלבת.
"בתור ילד חשבתי שזה עצוב ושלמרות זאת עליי לכבד את זה. האימהות שלי שאלו אם לדעתי זה בגלל שהן שתי אימהות ולא הבנתי מה הקשר, יש הורים יחידים לילדים, יש כל מיני סוגים של משפחות, אז מה זה משנה? רק בדיעבד אני מקשר את הדברים. הרבה פעמים היו להן את התשובות, אבל רצו שאני אגיע אליהן בעצמי".
גם בימינו התא המשפחתי הגאה עדיין מעורר תהיות, שכן שאלות אודות היעדר דמות אב או אם בהורות חד מינית עדיין מקבלות מקום בשיח החברתי. מואורה מצדו מעולם לא ייחס חשיבות להיבט הביולוגי, ומתייחס לאהבה כתנאי בסיסי לקיום בריא של התא המשפחתי. "הן שאלו אותי אם לא מפריע לי שאין לי אבא, ולא הבנתי למה זה אמור להפריע לי, שהרי יש לי את שתיהן", משחזר פאולו זיכרון מיום האב שצוין בבית ספרו כילד בברזיל.
"תמיד ידעתי שיש לי אבא ושאני יכול לראות אותו מתי שאבקש", הוא חושף ומספר על המשמעות של המילה אבא עבורו, "אני יודע מה רב האנשים חושבים כשאומרים להם 'אבא', לי במשפחה לא היה אבא, ולכן המיתוג הזה הוא לא פונקציה. המצב האידיאלי הוא ששני אנשים אוהבים יגדלו את הילד וזה בדיוק מה שהיה לי, שתי נשים עם אישיות חזקה ומדהימה. הוא לא היה מעורב בגידול שלי".
"אמרו לה שאולי היא קיבלה את הסרטן בגלל שהיא לסבית"
משפחת מואורה מעולם לא ראתה את עצמה כמיוחדת בחברה הברזילאית, ועל כן גם החברה לרב לא התייחסה לתא המשפחתי הגאה שלהם כחריג. כשהיה בן 13 עלה מואורה לארץ יחד עם אמו, שם הגיעו למרכז קליטה באשקלון. כשהגיע ארצה נחשף בפעם הראשונה להתלהבות הישראלית כלפי היחידה המשפחתית הגאה. "לא הבנתי למה מתלהבים מזה שאמא שלי לסבית", נזכר מואורה בחוויותיו במרכז הקליטה, "כל הזמן דיברו על כמה שזה מגניב".
כבר בשנותיהם הראשונות בארץ, הבינו מואורה ואמו כי "מגניב" אינה ההערה החריגה ביותר שיכלו לקבל. אמו של מואורה חלתה במחלת הסרטן כשהיה בן 18. כששיתפה את חברותיה הטובות בארץ אודות המחלה ויצאה בפניהן מהארון כלסבית, קיבלה תגובה שלא יכלה להעלות על דעתה. "הן אמרו לה לחשוב על זה שאולי היא קיבלה את הסרטן בגלל שהיא לסבית", משחזר מואורה את התדהמה, "אמא שלי בדרך כלל לא רגשנית, אבל זה היה קשה". מואורה מציין שאמו בריאה היום, ושגם במצבה הקשה התייחסה לאירוע על פי אותם ערכים לפיהם חינכה אותו, "בסופו של דבר היא הבינה שאם הן מתייחסות אליה ככה, אז כנראה שהן לא כאלו חברות טובות והפסיקה להסתובב איתן".
במרוצת הזמן נחשף מואורה לתגובות נוספות, וזוכר בעיקר את הרגע בו הבין לעומק כיצד רואים את הדברים בחברה הישראלית. "אף פעם לא חשבתי שזה משהו מיוחד עד לשנה א' בבית צבי", הוא מצהיר, "באחד השיעורים הראשונים היינו צריכים לספר על עצמנו במשך שלוש דקות. סיפרתי שיש לי שתי אימהות ושעם אחת מהן עליתי לארץ. מהרגע שסיפרתי פתאום כל בית הספר התחיל לדבר על זה, סיפור של שלוש דקות הפך לסיפור של 45 דקות. היו גם אנשים שהתחילו לשאול אם אני גיי".
>> "אתה ואבא ינאי תתנחמו זה בזה"
>> אנחנו יכולים לדעת באיזה גיל יצאת מהארון
>> 18 סלבס שלא ידעתם שההורים שלהם להט"בים
"אנשים צריכים להבין שילד שגדל עם שתי אימהות לא בהכרח יהיה הומו", מוסיף מואורה, "הסברתי להם שאין קשר, והוספתי שאני לא מגדיר את עצמי גם בתור סטרייט, אני פאולו וזהו. זה ישר פותח מקום למחשבות". בשל החינוך שקיבל בביתו, מואורה מתחמק מתבניות חברתיות ומזהה הגדרות כמגבלות לכל דבר. "אנשים כל הזמן מחפשים תבניות ואני נמנע מהן כי לדעתי זה סתם מגביל", הוא מסביר ומסכם, "ברגע שאתה ממתג את עצמך בתור משהו מסוים אז אתה מונע ממך דברים אחרים. אני לא מדבר על מיניות, במונחים של החברה אני סטרייט לחלוטין. אבל אני עדיין לא אוהב תגיות, אנשים יעשו את זה גם ככה לא משנה מה אני אגיד".