>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים ביציאה מהארון מול תלמידיו החדשים התקבלה לאחר שבשנה שעברה יצא מהארון מול תלמידיו ותלמידותיו הוותיקים וקיבל תגובות חמות ואוהדות. כמו אז, גם השבוע לא נתקל מליכסון בתגובות עוינות: "בכל כיתה היה תלמיד ששאל כמעט מיד: 'המורה, אז זה אומר שאתה...' ואני מיד השלמתי אותו ואמרתי: כן, זה אומר שאני הומו. ראיתי קצת מבוכה וצחקוקים אבל גם הרבה תגובות מפרגנות ודי מהר הנושא עבר והפך לטבעי וכמעט לא רלוונטי".
המורה, אתה הומו?
דור מליכסון, בן 30 מת"א, החל השבוע את שנתו השלישית כמורה ומחנך בחטיבת ביניים בלב השרון. אך היציאה מהארון השבוע מול תלמידיו החדשים לא הייתה הפעם הראשונה בה יצא מהארון בבית הספר.
"כשהתחלתי לעבוד בבית הספר, סיפרתי קודם כל למנהלת בית הספר ורכזת השכבה על נטיותי המיניות. עם הזמן יצאתי מהארון מול העמיתים שלי, מורים ומורות מצוות המורים. ידעתי שחשוב לי מאד לספר גם לתלמידים ולתלמידות, אבל היה לי ברור שזה תהליך ארוך יותר".
מה הייתה התגובה?
"התגובה שלהם הייתה מאד חמה ואוהדת. גם המנהלת וגם צוות המורים שמחו שסיפרתי להם. אך במקביל הביעו חשש לגבי הרצון שלי לספר לתלמידים ולתלמידות, למנהלת היו בהתחלה קצת מחשבות האם צריך לספר לתלמידים ולתלמידות או לא".
אחרי שנה בתפקיד מחנך בבית הספר, הבין מליכסון שהוא מעונין לספר לתלמידיו על נטיותיו המיניות. לפני שעשה זאת, הוא הצטרף כמדריך לארגון חושן - ארגון המתנדבים הגדול בקהילה הגאה, שמטרתו יצירת סביבה בטוחה וקידום סובלנות כלפי להט"ב במערכת החינוך בצבא, ובחברה הישראלית, והחל להרצות בפני תלמידים על נטיה מינית.
"הצטרפתי לחושן כדי 'ללמוד' במרכאות איך לצאת מהארון מול תלמידים", מספר מליכסון, "רציתי לחוות את התהליך, להכיר אותו ולהביא את הכלים שרכשתי במסגרת הפעילות שלי בחושן אל ביה"ס שלי ואל התלמידים שלי, כדי למנוע התנגדויות".
מתי הגעת להחלטה שאתה מוכן לצאת מהארון מול התלמידים?
"במשך כל הזמן חזרתי ואמרתי למנהלת ביה"ס ולרכזת השכבה שבאיזה שהוא שלב זה יקרה ואני אספר גם לתלמידים ולתלמידות. בשנה שעברה, בעקבות שאלה של אחד התלמידים הבנתי שכל התלמידים והתלמידות כבר מדברים על הנושא, אז החלטתי שזהו, הגיע הזמן. עדכנתי את המנהלת והרכזת שתמכו בהחלטה שלי, ובמהלך שעת מחנך עם הכיתה שלי סיפרתי לתלמידים ולתלמידות שיש לי בן זוג, שאני גר בת"א ושאני הומו".
מה הייתה התחושה?
"היה מדהים. התגובות היו מדהימות, כולם אמרו שאני אמיץ ושהם שמחים שאני משתף אותם. בימים שאחרי השיעור גם קיבלתי סמסים מפרגנים ושיחות טלפון מההורים".
האם נתקלת בגילויי הומופוביה בבית הספר?
"לא נתקלתי בשום דבר שהופנה לכיווני. אבל כמובן שיש גילויי הומופוביה בשטח בית הספר. מבחינתי גילוי הומופוביה זה שאחד הילדים משתמש במילה 'הומו' בתור קללה. וזה משהו שאני נתקל בו מדי פעם. התנהגות כזו הייתה תמיד משהו שאני מעיר עליו ומגנה אותו ומנסה למנוע אותו, גם לפני שיצאתי מהארון מול התלמידים והתלמידות וגם אחרי. אני חייב לציין שבתוך בית הספר לא נתקלתי במשהו יותר חמור".
נלחמים בהומופוביה בבתי הספר
ארגון חושן - חינוך ושינוי בו מתנדב מליכסון, הוא מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב בישראל. הארגון מקיים פעילויות חינוך בנושאי הקהילה בבתי ספר שמטרתן שינוי הסטריאוטיפים כלפי הומוסקסואליות, לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות. בחושן מעל 250 מרצים ומרצות מתנדבים מהקהילה ולמענה, המקיימים בכל שנה מאות פעילויות חינוך בנושא נטיה מינית וזהות מגדר בעשרות תיכונים וחטיבות ביניים ברחבי הארץ.
מליכסון הצטרף לארגון חושן בעקבות בן זוגו, והוא מתנדב כשנה בתפקיד מרצה בחושן. במסגרת ההתנדבות מעביר מליכסון הדרכות בבתי ספר על נטיה מינית, במהלכן הוא נאלץ לחשוף את עצמו בתחילת כל הדרכה ולצאת מהארון מול תלמידי בית הספר.
האם נתקלת בתגובות הומופוביות מתלמידים בזמן ההרצאות של חושן?
"ברור שפעמים רבות יש דעות הומופוביות אצל התלמידים והתלמידות, אחרת לא היינו צריכים להעביר את הסדנאות. בדרך כלל אני מרגיש את ההומופוביה בעיקר בשאלות ובתשובות שתחתיהן מסתתרת דיעה או הערה הומופובית".
ואיך אתה מגיב להערות אלו?
"אנחנו לא מתעמתים. אנחנו מבהירים לתלמידים ולתלמידות שכל שאלה היא לגיטימית ומנסים לענות על השאלה בצורה שיתופית ופתוחה כדי לבטל את המרחק הזה. בדרך כלל זה עובד והדו שיח מונע עימות. אני לא יודע אם הם משנים את דעתם או לא, אבל כלפי חוץ ההערות נרגעות".
אתה מרגיש שאתה מהווה דוגמא לתלמידים להט"בים?
"כפי שאני רואה את זה, כמדריך של חושן אני עוסק יותר בפעילות הסברתית. כשאני נכנס לכיתה בתור מרצה של חושן אני פונה לרוב הסטרייטי, מתוך המחשבה שהם הרוב, ועם מטרה למנוע את ההומופוביה ולייצר קבלה. אם באותה הרצאה ישב בכיתה תלמיד להט"ב וההרצאה שלי עזרה לו, זה נפלא".
לא תמיד יש למי לפנות
בנוסף לפעילות מול התלמידים בבתי הספר, מקיים ארגון חושן פעילות עם אנשי חינוך, מורים ויועצות, במטרה לייצר סביבה פתוחה ומקבלת לתלמידים להט"בים ולפתח מודעות וכלים עבור צוותים חינוכיים על-ידי העמקת הידע התיאורטי והמקצועי בנושא זה. הארגון פועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך ועם השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), עורך הכשרות שוטפות ליועצים ולפסיכולוגים חינוכיים בשפ"י, ומפרסם תכנים רלוונטיים באתר האינטרנט של שפ"י, בשיתוף היחידה לחינוך מיני ומשפחה.
"לדעתי יש חשיבות עצומה לכך שמורים בבתי הספר ידעו כיצד להתמודד עם גילויי הומופוביה" אומר מליכסון, "בכל פעם שאני מגיע להרצות מול תלמידים, אני נפגש עם המורים בחדר המורים ומכין אותם למה שהולך להיות בכיתה. זה הזמן שלי להעניק להם מעט כלים להתמודד עם הנושא במידה והם נתקלים בו מצד התלמידים".
מלבד הטיפול בגילויי הומופוביה בבית הספר, נדרש לעיתים צוות בית הספר לתמוך בתלמידים להט"בים הפונים אליו ומחפשים אוזן קשבת לבעיותיהם ומצוקותיהם.
כמורה להט"ב, סבור מליכסון כי מערכת החינוך של היום עדיין אינה מוכנה מספיק לטפל בתלמידים להט"בים.
"אני חושב שלמערכת החינוך אין מספיק כלים והיא לא יודעת איך להתמודד עם תלמידים ותלמידות להט"בים, וגם לא עם מורים ומורות להט"בים. דווקא במובן הזה יש כוח רב למורה להט"ב בבית הספר. בעיני למורים ומורות להט"בים יש מקום מאד חשוב במערכת החינוך. מעבר לשליחות הרגילה של מורה ומחנך בעיצוב הדור החדש, יש משהו נוסף שעומד על הפרק".
מליכסון מעודד את חבריו המורים הלהט"בים לצאת מהארון בפני תלמידיהם גם על מנת להוות דוגמא אישית וגם כדי ליצור נראות להט"בית בבית הספר עבור תלמידים להט"בים שנמצאים בארון, שידעו שיש דמות בצוות בית הספר שהיא בדיוק כמוהם אליה הם יכולים לפנות כשצריך.
"רוב מוחלט של המורים הלהט"בים שאני מכיר יצאו מהארון בפני תלמידיהם", אומר מליכסון, "אני מאמין שיש עדיין מורים להט"בים רבים במערכת החינוך שחוששים מתגובות התלמידים, ואני מקווה שבזכות הכתבה הזו יותר ויותר מורים יצאו מהארון".