ג'ולי, אישה טרנסג'נדרית מפקיסטן, תובעת את הגבר שאנס אותה לדין, כנגד כל הסיכויים. בגיל 19 היא נודתה מביתה, ומבלי ידע מקדים על מגדר או מה זה אומר להיות טרנסג'נדר, היא מצאה עצמה מצטרפת לקהילת ה"היג'רה", תואר כללי בפקיסטן לטרנסג'נדרים, אנדרוגינוס וגברים בלבוש אישה.
>> חיות בפחד מתמיד: "בוחרות בזנות רק כדי לשרוד"
>> דור המייסדות: 5 טרנסג'נדריות ששינו את ההיסטוריה
היג'רה מוכרות בפקיסטן כמי שמחזיקות כוחות מיוחדים להעניק ברכות או להטיל קללות. הן אמנם מוזמנות להעניק ברכות בשמחות כגון חתונות או מסיבות לכבוד לידת בן, אך בחיי היומיום הן סובלות מביזוי והתנהגות פוגענית. ככלל הן מתקבצות בקהילות קטנות סביב מנהיגה אחת, ומכלכלות עצמן בעבודות דחק, בקבצנות, כרקדניות אירוטיות וכעובדות מין.
לאחרונה נעשו צעדים לתיקון היחס כלפיהן מצד הממשלה, ב-2012 הוכר מין שלישי בחוק ונעשה נסיון לייצר משרות נוספות להיג'רה. הממשלה הציעה משרות בגביית חובות, כשמצופה מהן לצעוק ולבייש את החייבים עד שיפרעו את חובם. בכך פעלו למעשה לשימור הסטראוטיפ של ההיג'רה כקולניות ומאיימות, בזויות ומבזות. טרם נראה שינוי של ממש ביחס לטרנסג'נדריות בפקיסטן.
למרות ההכרה החוקית בטרנסג'נדריות, ג'ולי נתקלה בחומה משפטית. היא אינה יכולה לתבוע את התוקף שלה על אונס, משום שהגדרת האונס בחוק אינה מכירה באונס של גברים או של המין השלישי. הסעיף היחידי שאיתו היא יכולה לתבוע את התוקף לדין הוא "מעשה תועבה", אותו סעיף שאוסר יחסים הומוסקסואלים.
"נאמר לי שאני לא מתנהגת בהגיון, שאני מחפשת צרות", ג'ולי אומרת בראיון לגרדיאן, "אני אמורה להיות בסדר אחרי כל מה שקרה, רק בגלל שאומרים לי שבשביל זה אני מי שאני, שנועדתי להיות קורבן. אני מסרבת לקבל את זה. אני אישה טרנסג'נדרית. לא נולדתי כדי להיאנס, להיפגע, או להיות ללעג. אני בת-אדם ולא אנוח עד שהאנס יישב בכלא". ג'ולי חושפת שקיבלה איומים על חייה ושגם חברותיה לקהילה הפנו לה עורף במאבקה.
אבל יש מי שתומך בה, מייסדת ארגון "הפורום לכבוד" עוזמה יאקוב, ארגון שנועד להגן על זכויותיהן של טרנסג'נדריות ועובדות מין, מעידה על ג'ולי: "אני רואה בה מנהיגה, מישהי שעומדת על שלה ולמרות הלחץ מהקהילה שלה, לא מוכנה להתפשר. התביעה היא לא רק על האונס, היא על תנאי החיים הקשים של הקהילה הטרנסג'נדרית והיחס הבלתי אנושי אותו הן מקבלות במהלך חייהן".