אלמונית פנתה למגזין The Atlantic במכתב פתוח על בן הזוג שלה, המזדהה כביסקסואל, ובו היא משתפת שהיא חושדת כי למעשה הוא הומו. "אני חוששת היות והוא מעולם לא היה עם גבר, ולכן לא תהיה לו החוויה הזו (בהנחה שהוא לא בוגד בי), וגם מהרקע הדתי השמרני הקיצוני ממנו הוא בא, שסביר להניח שלא יקבל את ההומוסקסואליות (או אפילו את הביסקסואליות) שלו", היא כותבת במכתב החושפני.
"פעם, כשרק התחלנו לצאת, שאלתי אותו אם הוא יוצא איתי כדי לרצות את המשפחה שלו, אליה הוא קרוב מאוד, והוא אמר לי, 'בערך', אבל שהוא עדיין נמשך אלי", היא מעידה. לאורך המכתב היא ממשיכה לשתף בפחד שלה מכך שעמוק בפנים הוא למעשה הומו, או טרנסית, ושככל הנראה יעזוב אותה ברגע שיקבל אומץ.
הפסיכולוג של The Atlantic כתב לה בחזרה: “מה שקופץ לעיניי מתוך המכתב שלך הוא כמות האנרגיה הרגשית שאת משקיעה בניחוש המצב הנפשי של בן הזוג שלך. ככל שתמשיכי לנחש על הסערה שאולי מתחוללת בתוכו, כך תצרי סערה בעצמך. וגם אם את חוששת שהוא מסתיר ממך את מה שהוא חושב, זכרי שגם את מסתירה ממנו את המחשבות שלך".
הבעיה, כך מסביר הפסיכולוג, היא לא הנטייה המינית, אלא חוסר היכולת של הזוג לתקשר באופן מלא. הוא מעודד אותה לפתח שיחה בנושא מגדר, משפחה, סקס והעתיד שלהם כזוג, אך מזהיר אותה להיות מודעת לגישה שלה – לא להאשים אותו או ללחוץ עליו לנקוט עמדה, אלא להעלות את הנושא לדיון.
>> 13 מצבים ממש מטרידים שרק הומואים חווים
>> "ניהלתי רומן עם סלב ישראלי מפורסם בארון במשך שנתיים"
>> תמר ומיכל נפרדו בגלל המשפחות - ובסוף נישאו בחתונה דתית
בסופו של דבר המליץ הפסיכולוג לא לקפוץ למסקנות. הומוסקסואליות, ביסקסואליות, וטרנסג’נדריות אינם אותו דבר, ואינם נמצאים בקשר סיבתי. הבעיה היא לא מיניות הגבר, אלא חוסר הביטחון של האישה, שנמנעת מלקיים שיחה אמיתית על מה שמטריד אותה. וזו עצה שתעבוד כמעט לכל זוג, לרוב הבעיה לא טמונה בהתנהגות או במחשבות של אחד הצדדים, אלא ביכולת לתקשר את הבעיה.