>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ג', בן 29, שואל: אני בן 29, גר בתל-אביב. אני נראה טוב, מקפיד ללכת לחדר כושר, אינטליגנט, עובד בעבודה שווה, ומחוזר לא מעט. למרות שאני יוצא הרבה לדייטים, ולפעמים אפילו שניים ביום, אני לא מצליח ליצור זוגיות, ולפתח קשר לאורך זמן. אני מאוד רוצה אהבת אמת, מישהו שאוכל להזדקן איתו, אבל לצערי הקשר המקסימאלי שהצלחתי לפתח ארך כחודשיים. אני לא מבין מה חסר לי או מה אני עושה לא בסדר. לפעמים, ממש נמאס לי ואני יכול להבין מאיפה מגיע הסטריאוטיפ שהומואים נשארים בסוף לבד, בלי זוגיות. אשמח אם תיתן לי כמה טיפים בעניין. בתודה. ג'.
אריאל עונה: תחילה אציין כי יצירת אינטימיות היא מיומנות מורכבת ולא פשוטה כלל, ולמעשה הינה מיומנות נרכשת, העומדת בפני עצמה. בפועל, אין קשר בין מיומנות זו לבין רמת אינטליגנציה, היכולת להצליח בשוק העבודה, גודל השרירים או המראה החיצוני הכללי. ולראיה: אני בטוח שתוכל למצוא לא מעט אנשים פחות אינטליגנטיים, כישרוניים ויפים ממך, ועם זאת בעלי זוגיות בריאה ומספקת.
עדיף איכות על כמות
לאור המידע המועט שכתבת, אין ביכולתי לשים את האצבע על מקור הבעיה. עם זאת, אציין כי מהניסוח של שאלתך, יתכן וניתן ללמוד על התנהלותך בכל הקשור לפן האינטימי; השימוש בסיסמאות וקלישאות דוגמת "אהבת אמת", "מישהו שאוכל להזדקן איתו", "הומואים נשארים לבד" וכו' אינם עולים בקנה אחד עם המציאות, אשר על-פי-רוב מתגלה כהרבה יותר מורכבת. קלישאות אלו ונוספות דוגמת "נסיך על סוס לבן" או "אהבה ממבט ראשון" שהשניים מיד יודעים "שזה זה", ומאז "חיים באושר ועושר" עשויים להוות מיתוס, ותו לא. זוגיות ארוכת טווח היא, בין היתר, פועל יוצא של עבודה קשה, השקעה, סובלנות כלפי בן הזוג והכרה במגרעותינו כבני אדם.
מאידך, בשאלתך לא התייחסת כלל לפן הרגשי, ולא פירטת שום תחושה או רגש ביחס לגברים שיצאת עימם. ביטוי לפן הרגשי עומד בבסיסה של היכולת ליצור קשר זוגי מיטיב. בנוסף, אתה מתאר כמות מכובדת של דייטים, "ולפעמים אפילו שניים ביום". בגישה זו יהיה לך קשה מאוד, אם בכלל, להצליח ליצור קשר זוגי ארוך-טווח; אתה הולך על אסטרטגיית הכמות ולא על אסטרטגיית האיכות. האסטרטגיה הזאת מתאימה אולי להישגים מיניים, אך לא להישגים אינטימיים. למעשה, קשר זוגי אמיתי מתפתח מהיכרות מעמיקה ומהרגשות הנלווים לה, ואתה לא מאפשר לחלקים המהותיים האלו להתפתח, מאחר ואתה מיד "קופץ" לדייט הבא.
הייתי ממליץ לך לבחון מחדש את דפוסי הדייטים שלך, ולנסות להכיר את הגברים שאתה יוצא איתם קצת יותר לעומק, ובאמת להתעניין בהם, לפני שאתה "קופץ לפרח אחר". התפיסה כי "אולי הבא יהיה מתאים יותר", מכניסה אותך לחיפוש אינסופי אחר הבחור המושלם מה שככל הנראה לא יקדם אותך ברמה הזוגית.
אגב, יתכן מאוד ש"טיפים" אלו, לא יפתרו את הקושי שלך לפתח אינטימיות. אתה מתאר כי למרות שהבחור מצא חן בעיניך בתחילת הקשר, לכל היותר, לאחר חודשיים (בדיוק כאשר האינטימיות עולה שלב ומתחילה להתחזק) הקשר מסתיים מסיבה כלשהי. אני מאוד ממליץ לך לברר בטיפול מיני או פסיכולוגי דינאמי מדוע עלייה באינטימיות ובדרישות שמצריך הקשר הזוגי גורמות לסיומו. מענה שכזה יכול לתת פיתרון מעמיק ומקיף יותר, מאשר עצות קונקרטיות.
י', בן 16.5, שואל: הכרתי לפני מספר שבועות את החבר הראשון שלי. הוא גדול ממני בשנה, ולשנינו אין ניסיון בכלל. ממש טוב לי איתו, אבל יש לנו בעיה בסקס. ניסינו כבר 3 פעמים לעשות מין אנאלי, ובכל פעם שהוא ניסה לחדור אליי מאוד כואב לי, והוא הפסיק. זה ממש מבאס אותי שכל-כך הרבה זמן חיכיתי לזה, ועכשיו כשזה קורה, אז כואב לי ואני סובל. איך אני מונע את הכאב ומתחיל גם ליהנות?
אריאל עונה: תחילה אומר כי אני שמח לשמוע שבגילך כבר הצלחת למצוא מישהו שטוב ונעים לך בחברתו, ושיחד איתו אתה עובר את חווית "הפעם הראשונה".
הסוד: במשחק המקדים
פי הטבעת הינו אזור ארוגני המעורר ריגוש והנאה מינית, ולכן מין אנאלי יכול להיות חוויה מענגת פיסית, גם לחודר וגם לנחדר. והנה אני שובר עוד מיתוס: תעלת פי הטבעת הינה תעלה רחבה יחסית, ולמעשה מבחינה אנטומית מכילה מקום נרחב יותר מאשר התעלה של הנרתיק, לכניסתו של איבר מין גברי (אפילו איבר גדול). תעלת פי הטבעת נתפסת פעמים רבות כצרה. הסבר לכך טמון בשרירים ההדוקים מאוד של פי הטבעת, אשר סוגרים על חלל התעלה, ומקנים תחושה זו. וכך, בדומה לחדירה וגינאלית, הרפיה של שרירים אלו תאפשר חדירה מהנה וחוויה מוצלחת.
כדי לסייע לשרירים שלך להיות רפויים, ניתן לעשות מספר פעולות: הראשונה מתחילה עוד לפני שאתם נכנסים לסיטואציה המינית. רגע לפני שנכנסים למיטה, מומלץ לעשות הרפיה נשימתית למשך מספר דקות (תוכל למצוא הסברים ודרכים מגוונות לכך באינטרנט), ולהירגע מעט. בנוסף, כשאתה מגורה ומתרכז בסיטואציה המינית, הדם מתחיל לזרום לאזור האגן, ומעורר את האזור לפעילות מינית. לכן, חשוב להתחיל את אקט החדירה רק לאחר פור-פליי מגרה וממושך, ולא מיד כשנכנסים למיטה, כשהמערכת המינית עוד רדומה.
יתרה מזאת, לתנוחות שונות השפעה משמעותית לתחושה המלווה את חדירה: כאב או הנאה. למשל, התנוחה בה הוא שוכב על הגב ואתה מתיישב על איבר מינו, לרוב פחות כואבת ביחס לתנוחות אחרות. כך גם התנוחה שאתה שוכב על הגב, עם רגליים מקופלות ועולות לכיוון הכתפיים, והוא גוהר מעליך.
כנ"ל גם לגבי הכנה מוקדמת, הכוללת תחילה הכנסת אצבעות (פינגור), והכנה הדרגתית של התעלה לכניסתו של בן-זוגך.
שימוש בחומרי סיכה טובים חשוב גם כן (רצוי להשתמש כבר תוך כדי הפינגור). חומרי סיכה על בסיס מים מתייבשים די מהר, ולכן תמיד עדיף חומר על בסיס סיליקון (לובריקאנטים על בסיס שמן או קרמים למיניהם עשויים לקרוע את הקונדום, ולכן פחות מומלצים). כמו כן, חשוב מאוד גם לא להתקמצן עם כמות החומר. שימוש בטיפים אלו, עשוי לכשעצמו להפחית מעט את הלחץ, ויסייע לך ליהנות יותר.
קבעו כלל ביניכם: אם אתה מרגיש מכווץ, לחוץ, כואב- תמשיכו לעשות אהבה, והחדירה תחכה לפעם הבאה. בשום אופן אל תמשיכו את החדירה כשכואב! אם למרות יישום הטיפים אתה עדיין חש לחוץ, הייתי מציע לך לפנות לסקסולוג מהרקע הטיפולי (עובד-סוציאלי או פסיכולוג). אם אתה מרגיש שאתה משוחרר ומגורה, ובכל זאת סובל מכאבים, הייתי ממליץ לפנות לסקסולוג מתחום הרפואה או לפרוקטולוג, שיוכל לבדוק את העניין לעומק גם ברמה הפיסיולוגית.
הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.
- שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
- הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי (!) במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.
שאלות שלחו למייל