>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אנחנו קוראים עליהם מדי יום: להט"בים מסכנים, אומללים שנולדו במקום הלא נכון. באיראן מוציאים אותם להורג, ברוסיה לא נותנים להם לצאת לרחובות, בג'מייקה מכים בהם באכזריות, באקוודור כולאים אותם בבתי כלא, ובישראל? האינטואיציה אומרת שמצבנו טוב: מצעד הגאווה בתל אביב מושך עשרות אלפים מדי שנה, בכנסת ישראל מכהן ח"כ הומו מחוץ לארון ואם לא אתה לא מתעסק עם אח קטן של עבריין, יש סיכוי שלא ירו בך בלי סיבה.
האומנם? בשבועות האחרונים מותקפת הקהילה הגאה מכל עבר: זה התחיל עם דבריה של ח"כ איילת שקד והתנגדותה הנחרצת של "הבית היהודי" לשוויון זכויות להומואים ולסביות, המשיך בדבריו מעוררי הבחילה של שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, שכינה את ההומואים והלסביות בתכנית "פגוש את העיתונות" כ"לא נורמטיביים" וטען שהמדינה לא צריכה להכיר בהם, והמשיך עם דבריו המבחילים של ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי נגד משפחות גאות והלגיטימיות שלהן בחברה בתכניתה של יעל דן. לא איראן, לא רוסיה, לא פוטין ולא אחמדיניג'אד. ישראל 2013, למקרה ששכחתם.
ההשתלחות הגלויה וחסרת המעצורים בקהילה הגאה בטלוויזיה וברדיו מוכיחות שוב עד כמה מסוכן מצבם החברתי ובעיקר החוקי של הלהט"ב בישראל. כששרים וח"כים מרשים לעצמם להשתלח כך ללא אבחנה בחברי הקהילה הגאה, אין להתפלא שהקללה הנפוצה בבתי הספר ובמרגשי הספורט היא עדיין "יא הומו". כשסיעות עושות כל תרגיל אפשרי על מנת לעשות דה-לגיטימציה להומואים וללסביות, אין להתפלא שמספר הלהט"בים המתאבדים הוא הגבוה בקרב בני נוער.
ישראל 2013: להט"בים אזרחים סוג ב'
באופן מצער דווקא יהודים דתיים, חובשי כיפות ובלי דרך ארץ מרשים לעצמם להשתלח בחברי הקהילה ללא אבחנה. אותם יהודים שנרדפו רק לפני 70 שנה בשל יהדותם על ידי הנאצים באירופה, רודפים כעת אחר אחיהם היהודים בשל נטייתם המינית (שכידוע, נרדפו גם בשל נטייתם על ידי אותה גרמניה הנאצית).
בנט, שקד, אריאל ורבים אחרים אחראים לכך שעשרות אלפי הומואים, לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדרים בישראל חיים כאזרחים סוג ב', עם פחות זכויות, פחות אפשרויות, יותר חובות, פחות חלומות, בלי אפשרות להקים משפחות, ומעל לכל עם דעת קהל עוינת והומופובית שמובלת בגאון על ידם ועל ידי שרים וחברי כנסת הומופובים, שמשמשים מגדל-חושך עבור אלפים.
אנשי החושך לא מבינים דבר אחד: אלפי המשפחות הגאות שצצות כאן מדי יום לא הולכות לשום מקום. הן ימשיכו להביא ילדים מתאילנד ומהודו, מארה"ב ומקנדה, יעשו ילדים בהורות משותפת עם אישה או בפונדקאות, יחפשו אחר אפשרויות אימוץ ויגשימו את חלומם – על אפם ועל חמתם. המאבק של הקהילה הגאה חזק, עצמתי וצועד בכיוון אחד בלבד – אל הצדק. כי אין ברירה אחרת.
כל אותם הורים גאים לא יכולים להרשות לעצמם להיכשל במאבק הזה, והסיבה היא פשוטה. בניגוד לכל המאבקים הקודמים של הקהילה, כאן מדובר במאבק על משהו משמעותי אפילו יותר: על קבלתם של ילדינו בחברה הישראלית בצורה שווה. כל אותם ילדים מתוקים שזכאים לחיים הוגנים ושוויון הזדמנויות – ללא הבדל דת, גזע, מין ונטייתם המינית של הוריהם. אותם ילדים שעשינו שמיניות באוויר כדי להביא אותם לעולם, משכנו בתים, נסענו עד לקצה העולם – ועכשיו שמישהו ינסה להתעסק איתנו.
אף הורה לא יסכים שילדים יקופחו
אין הורה שיסכים שילדיו יגדלו בסביבה עוינת, והורים גאים אינם שונים. אין אדם שיישתוק נוכח אפליית המדינה את בניו ובנותיו, שייתעלם כאשר גורמים למשפחתו להרגיש לא ראויה או רצויה. מדינת ישראל, המתמחה ביחסי ציבור גאים כלפי חוץ, צריכה להתחיל להסתכל פנימה. מתי שמענו את ראש הממשלה ביבי נתניהו מתבטא בנושא בחודשים האחרונים? חוץ מקול, הורוביץ, לבני, גרמן ויחידי סגולה אחרים - איפה שאר השרים וח"כים שלא פוצים פה למען שוויון זכויות מלא במדינת ישראל?
הגיע הזמן לשים סוף למצב המגעיל בו נמצאת ישראל בכל הקשור לזכויות להט"ב ולזכויות מיעוטים בכלל, להפריד דת ממדינה ולתת לנו לחיות את חיינו בהתאם לזהותנו. ממשלות ישראל לדורותיהן רצו לרקוד על כל החתונות: להתחנף לקהילה הגאה כשצריך, ולשמור על קשר חם עם מפלגות חשוכות; להתבטא בעד "שוויון זכויות" ולהימנע מלדון בסוגיה, להשוויץ בשילובם של הומואים בצבא, אבל לא להציע להם עתיד ראוי.
המשפחות הגאות הקורמות עור וגידים יאלצו את ממשלת ישראל להתחיל להתמודד עמן במוקדם ובמאוחר, ואם כך אז עדיף מוקדם לא? כנסת ישראל צריכה להבין שבעניין של זכויות אדם אין אמצע. אי אפשר להעניק חצאי זכויות: זכות לחיות, אבל לא להגשים את עצמך ולהקים משפחה, זכות להביא ילדים אבל לא ליהנות מהטבות שוות; זכות להתחתן, אבל רק בחו"ל. ואלה כמובן רק דוגמאות קטנות. בקהילה הגאה יש הרבה צבעים וגוונים, אבל לשוויון זכויות יש גוון אחד.
מדינת ישראל צריכה לבחור אם היא הולכת אחרי איראן, רוסיה, ג'מייקה, אקוודור ומדינות החושך או מחליטה ללכת אחר קנדה, הולנד, שבדיה, בלגיה ומדינות רבות נוספות שמקבלות להט"בים כמו שהם, בכבוד ובגאווה. המאבק של ההורים הגאים בכל אמירה אומללה ורווית שנאה של "הבית ההומופוב" או של כל נבחר ציבור או סיעה אחרת יוביל אותנו למקום טוב יותר – אם לא בשבילנו, אז בשביל הילדים שלנו.