>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מי שעדיין לא מכיר אותי, שמי חיים. אני הומו, דתי, שחקן, מנהל את הקבוצה הסודית "דתיים למרות הכל" להומואים דתיים בפייסבוק, ומפיק הליין "גברא". בערוץ הגאווה של mako אני כותב את הטור "דתו גאוותו" ומספר על החיים שלי והפעילויות בקהילה הדתית. מאז פרסום הטור, פונים אליי אנשים רבים, מספרים בפניי את הסיפור שלהם ומבקשים עזרה.
מבינים ומקבלים, אבל נכנסו לארון בעצמם
לאחר שסיפרתי לחברים בבני עקיבא שאני הומו, הספקתי לצאת מהארון באופן רשמי גם בפני סבתא שלי ואחיותי הקטנות. סיפרתי להם כל מה שעברתי בדרך לקבלת זהותי, את עובדת היותי הומו ושאין דרך לשנות את זה. היו שם הרבה דמעות, וקושי רב משני הכיוונים, אך גם הזדהות והבנה.
ברגע שאני יצאתי מהארון, המשפחה שלי נכנסה אליו. הם אמנם מבינים ומקבלים את המצב שלי, אך מעדיפים לא לדבר על זה עם אנשים אחרים. לעומת זאת, אני בצד ההפוך. מאד פעיל בקהילה, מארגן אירועים, מתראיין לכתבות, ומנסה לעזור כמה שאפשר לאנשים במצב שלי שקשה להם להתמודד עם זה לבד. כל כך קשה לי לשמוע כאשר אנשים במצוקה רק בגלל שהם הומואים. זה מזכיר לי את הבדידות שחוויותי במהלך חיי. אני מצרף אותם אלינו לקבוצה, מכיר להם חברים, ומנסה לגרום להם להרגיש כמה שיותר בבית.
הקבוצה שאני מנהל כבר מונה מעל 460 אנשים. פיתחנו לנו קהילה חמה ואוהבת שמדברת על הכל, עושה ביחד שבתות ונפגשת בפעילויות של הארגונים הדתיים שגם שותפים בקבוצה. בעקבות כך, רבים מספרים לי איך התפתחו והתקדמו, כמה הם כבר לא עצובים ומרגישים אושר וסיפוק בחייהם. זה ממלא אותי, גורם לי להמשיך הלאה - בשביל להגיע לעוד אנשים עצובים שרק מחכים שמישהו יגאל אותם מהקושי הרב שבו הם נמצאים.
אך בעקבות הפרסום מגיעה גם החשיפה, החשיפה שהמשפחה שלי מפחדת יותר מכל. "מה יגידו בקהילה?", "מה יגידו החברים?", "איך יסתכלו עלינו עכשיו כשהם יודעים שאתה הומו?". לעתים קרובות הם אומרים: "אין לנו בעיה שאתה הומו, אבל תשמור את זה בשקט בינך לבין עצמך, אין צורך להשוויץ בזה בכל מקום".
וברגע שהם פתחו את הנושא הזה, הבנתי כמה חוסר מודעות יש אפילו אחרי שהם קיבלו אותי. אז רציתי לספר להם ולכולם על חלק מהמקרים שנתקלתי בהם בתקופה האחרונה, אולי הם יתחילו לקבל קצת פרופורציות.
לפני חודשיים בערך, בחור הומו דתי לשעבר פנה אליי ושיתף אותי בקשיים שהוא עובר. הכנסתי אותו לקבוצה, הכרתי לו את חבריי הטובים וצרפתי אותו לפעילויות שלנו. זמן לא רב לאחר מכן התגלה להוריו בדרך מקרית שהוא הומו. הם לקחו אותו לשיחה בה אמרו לו כי הם לא מוכנים לקבל את העובדה שהוא הומו והם רוצים שהוא "יפסיק להיות הומו וילך לטיפול". הוא ניסה להסביר להם שאין לו אפשרות אחרת, ככה הוא נולד, ואי אפשר לשנות את זה, אבל הם חושבים שהוא "נהיה הומו בגלל שהשפעתי עליו לרעה". נו באמת.
הילד שלהם היה הומו מאז ומתמיד. זה שהם לא ידעו על זה, זה בגלל שהוא פחד לספר להם, והוא פחד בדיוק בגלל הצורה שבה הגיבו. איזה מן הורים הם? אוהבים את הילד שלהם רק מתי שהוא עונה לדרישות שלהם? הילד שלהם הוא הומו, וזו לא "אשמתו", אז במקום לעזור לו ולהקל עליו עם כל הקשיים שהוא עובר הם זורקים אותו מהבית? לא מבין.
לדתיים אין "תעודת אחריות" להיות סטרייטים
במקרה אחר מהימים האחרונים נחשפתי לסיפורו של בחור בן 15, שברגע של כאב פרסם בפייסבוק שהוא הומו, ומאז הוא לא מפסיק לקבל תגובות שליליות, מפחד מאד ורוצה להתאבד. חברה טובה שלו פנתה אליי בשביל שאעזור לו וארגיע אותו, ומאז אני מדבר איתו ומראה לו שהוא לא לבד בעולם והחיים לא כאלה נוראים כמו שהוא חושב.
הומואים תמיד יהיו, ומי שחושב שמי שנולד דתי יש לו תעודת אחריות להיות סטרייט, טועה. הצרה היא שכיום, חלק גדול מאותם הומואים דתיים מתחבא ומפחד עד שבשלב מסויים רבים חוזרים בשאלה או מתחתנים ובוגדים מהצד או אפילו מתאבדים. זה מה שהתורה רוצה? בטוח שלא.
לא יכול להיות שהתורה תאסור עלינו משהו בלי לתת לנו אופציה או דרך למלא את תאוותנו? זה משהו שהציבור אינו יכול לעמוד בו, זה לא הגיוני. בכל מקום יש הומואים, גם לבנים של רבנים, גם כתבים בתקשורת הדתית, וגם בסביבה של הבית היהודי. כן.
אני יודע כי הם פונים אליי ומבקשים עזרה. אי אפשר לתאר את המקום הקשה בו הם נמצאים. אז עכשיו הם מפחדים, ושותקים, אבל יום יבוא והמציאות תשתנה, אבל בשביל זה אנחנו צריכים לצאת מהארון.
ביום חמישי, בתאריך ח' בשבט 9/1 , תתקיים מסיבת "גברא" במועדון הבוטלג (קינג ג'ורג' 48) עם הופעה מיוחדת של הזמר והמוזיקאי דוד לביא. כולכם מוזמנים