>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מהסיפור הזה עולה, לדאבון לבנו, ההבנה כי בקרב יושבי הסעודה, שהיו תלמידי חכמים, היה ריקבון מוסרי של עולם התורה, עד כדי כך שעל מנת שהם עצמם ואנשי שלומם לא ייפגעו בתמיכה בעלי הממון והשררה, הם ישבו בשתיקה והתעלמו לחלוטין מהעוול והרשעות באותו רגע.
התלמוד הבבלי השמיט פרט חשוב מאוד על אותה סעודה, עליו אנו לומדים ממדרש איכה. המדרש מספר שאותו חכם לא מחה על העוול בסעודה מתי שהיה צריך, וכן מחה והזדעק רק אחרי שגורל עם ישראל היה בסכנה.
לדברים או לשתיקה יש תוצאות, לפעמים הרות גורל
התלמוד וספרי ההגות היהודיים אינם רק סיפורים היסטוריים, הם בעיקר ספרי חינוך לאוניברסיטה של החיים. במקרה הזה, התלמוד מלמד שעל כתפיהם של בעלי התורה ומנהיגי הציבור רובצת אחריות אישית וציבורית, שלדבריהם או לשתיקתם יש תוצאות, לפעמים הרות גורל לעם ישראל כולו.
ר' יוחנן אומר במדרש כי זה מה שהוביל לחורבן ועל כך אנו צמים ומתאבלים כעת, אלפי שנים אחרי, כדי שנזכור ולא נשכח מה הביא אותנו למצב הזה ונשאל את עצמנו כיחידים וכחברה: איך מתקנים עולם במלכות שדי?
ולמה אני כותב את זה בטור לתשעה באב בערוץ הגאווה? כי בעלי נטיות הומוסקסואליות דתיים מכירים על בשרם את תחושת האבל, את ההשפלה והעלבון שאיתו הם נדרשים להתמודד מרגע היודע הדבר למשפחתם, חבריהם ורבניהם בישיבה ובקהילתם.
ההומו הדתי נמצא במצב ראשוני של שבר אמוני ונפשי והפחד משתק אותו. לוקח לו הרבה זמן כדי לשנס מותניו ולהתחיל בתהליך לקראת חיים מלאי תקווה ואמונה חזקה.
דוגמא טובה למונח שנאת חינם ניתן למצוא בד"כ בתגובות ובטוקבקים למאמרים מסוג זה, מצד אלה שאינם מבינים דבר בנושא ושקועים בתוך עיוורון ומפריחים לאוויר מילים כמו 'אין דבר כזה', 'סוטים, חולים' ושאר 'ברכות'.
אנשים כאלו מתעלמים מהלכות לשון הרע, הלבנת פנים ושאר עבירות, שהינם חלק מהחורבן בעם הדורש תיקון.
זועקים למנהיגי הציבור האמוני
אבל כמו ר' יוחנן, אנחנו ההומואים הדתיים המחויבים באופן מלא לתורה ולהלכה, המודעים לאיסורים, זועקים למנהיגי הציבור האמוני ובעיקר ל(חלק) מרבניו.
כמו אז, גם היום, אלה שיש בידיהם כח והשפעה, היושבין על מדין, החפצים בשררה תורנית והנהגה ציבורית, צריכים לשאול את עצמם: האם אני יושב בשתיקה ובפחד מפני 'מה יגידו (רבנים) אחרים?' או שמא עושה את הדבר הנכון לצורך 'תיקון עולם במלכות שדי' ומדבר אל הציבור, ההומואים הדתיים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה הדתית, הראויים ליחס הגון ושווה.
ולא, זאת לא בקשת רחמים או 'תעשו טובה בבקשה'. זוהי דרישה וקול קורא, כי המדובר בדיני נפשות, כי מדובר בתיקון של עצמנו, כיחידים וכחברה, לפעול על נביאי ישראל ומנהיגיו כמו ר' יוחנן, שעמדו בשער בית רבים, ורצו להביא לגאולה השלמה ולבניין בית תפארתנו.
תשעה באב הוא לא עוד יום בלוח השנה, הוא לא עוד יום של מנהגי אבלות. תשעה באב הוא קול קורא לכל אחד מאתנו לבחון את דרכיו, ובעיקר את התנהלותו אל מול האחר ואחריותו כלפי הקהילה בה הוא חי. חשבון נפש שבעזרת ה' יוביל אותנו לימים של שיח על 'אהבת חינם' בלבד.