>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אחרי אותה שיחה לא פשוטה, המשכתי בדרכי עם ההשלמה העצמית, והצלחתי לעמוד מול הפחד ולספר מבחירה חופשית לחברים הטובים מבני עקיבא. אותם חברים שהיו המשפחה השנייה שלי בחיים כבר בגיל 16, צוות ההדרכה שליווה אותי שנתיים במהלך ההדרכה בבנ"ע ומאז שהפכנו לבוגרי הסניף, שמרנו על קשר הדוק.
צוות ההדרכה שלי מאד מגוון, יש ביניהם זוגות נשואים דתיים, דתיים לייט, דתייה וחילוני, אתיופי, דתי מישיבת הסדר ודתי בצבא. ויש אותי. כבר שנה ש"זה" עומד לי על קצה הלשון ואני פשוט לא מצליח לספר.
אחרי פיק ברכיים של לילה שלם, המילים יוצאות
הפעם האחרונה שנפגשנו היתה במהלך החתונה של אחת המדריכות בצוות, וכבר הייתי מוכן לספר לכולם, אבל מעמד החתונה גרם לי לשכוח מהכל, ובמקום לספר רק דמיינתי את עצמי מתחתן.
במדורת ל"ג בעומר נפגשנו שוב. במהלך כל הנסיעה ברכב אני מתכנן איך לספר. בהתחלה חושב לספר לכולם במדורה, אבל כשהרגע הגיע, לא הפסקתי למשוך את הזמן, רעדתי מפחד. אז הגיעה השעה אחת בלילה, וכולם כבר עמדו להתקפל. לקחתי הצידה את אחת המדריכות עם התינוק הקטן שלה ופשוט ספרתי לה. בהתחלה לא הצלחתי להוציא את המילים מהפה, אבל אחרי כמה משפטים ועזרה ממנה, הצלחתי.
היא הייתה כל כך מדהימה. פשוט עודדה אותי ותמכה בי, רצתה לעזור לי לספר לכולם, ואמרה שתגן עליי. היא גם רצתה לחבק אותי אבל לא הסכמתי, ידעתי שהיא שומרת נגיעה ולא רציתי לגרום לה לשנות ממנהגה. למרות כל התמיכה, היה ממש קשה לי לספר לכולם. אחרי מחשבות ופיקי ברכיים בלתי פוסקים, התחלתי לספר לאט לאט.
אחר-כך לקחתי לצד עוד מדריכה, שגם היא הרגיעה וחיבקה. בהמשך סיפרתי ל-2 המדריכים הנוספים. הם היו בהלם, אמרו שלא ידעו דבר, שאלו "אם ניסיתי להשתנות" ומה זה אומר בדיוק. הסברתי להם הכל. אחד קיבל אותי יותר בקלות, אפילו התעניין איך אצליח להכיר בכלל הומואים דתיים. השני קצת התעקש ואמר שהוא מכיר דתי שכן השתנה והתחתן, הסברתי לו שאין כזה דבר להשתנות, ויכול להיות שהוא מדחיק או שהוא ביסקסואל. אני לפחות לא הצלחתי. בכל אופן אחרי כמה מילים הם הבינו אותי והיו בסדר עם זה לגמרי.
התגובות החמות המשיכו להגיע גם אחר-כך. אחת המדריכות שלחה לי באותו הלילה הודעת טקסט ובה כתבה שהיא שמחה שהוצאתי את זה ממני. לא היה לה ספק שכולם יזרמו עם זה, ומבחינתם אני אותו חיים החבר הטוב, ושום דבר לא משנה את זה. היא ממש שמחה שהרגשתי בנוח לספר לה, ושהכנסתי אותה למקום הזה בחיי. מילותיה לא היו מובנות מאליהן עבורי, התרגשתי מאוד וירדו לי דמעות. היא אמרה שבשבילה זה היה מובן מאליו, ונורא התרגשה לקרוא את הטור שלי. "אני מרגישה שאני מכירה אותך הרבה יותר טוב, וגאה בך על האומץ", הוסיפה.
המדריכה השנייה דברה איתי למחרת במשך מספר שעות בטלפון. היא התחילה להתעניין מה עבר עליי במשך כל התקופה, מה עשיתי ואת מי הכרתי. היא אמרה שלא צריך לעניין אף אחד מה החברה חושבת, זה עניין שלי ואין לי שום צורך לדפוק דין וחשבון לאף אחד.
לאחרונה התקיימה חנוכת סניף בנ"ע החדש. הסניף שאני בעצמי טרחתי הרבה סביבו וגייסתי תרומות לבנייתו במשך שנים. היה מרגש לראות את אותם החניכים שלי שבעצמם התנדנדו מבחינה דתית, חלק מהסניף החדש אחרי שהתחזקו ובעצמם מדריכים כיום חניכים חדשים.
גם לי תהיה משפחה
במהלך המפגש דברתי עם הקומונרית הוותיקה, כאשר היא מחזיקה בבנה השלישי בידה ושאלה מתי אני אזכה להקים בית בישראל. אני לא יודע איך קבלתי את האומץ, אבל פשוט אמרתי לה בביטחון שאני בעזרת ה' אקים בית אבל קצת שונה, היא לא הבינה מה הכוונה ופשוט עשיתי לה סימן בעיניים עם חיוך ואמרתי לה שזה כבר מה שהיא חושבת.
היא ביררה אם ניסיתי להשתנות ועברתי "טיפולים", הסברתי לה שניסיתי הכל אבל אין מה לעשות, זה מי שאני, ואני שלם עם עצמי. היא הבינה, אמרה שהיא קצת מרחמת עלי ולא כל כך מסכימה, אבל בכל זאת קבלה אותי ואיחלה לי בהצלחה. למרות הקושי והפחד, אני כלכך שמח על הדרך שעשיתי ועל האופן בו אני חי את האמת שלי.
בסופו של דבר האנשים שבאמת אוהבים אותך ימשיכו לאהוב אותך בכל מצב. במיוחד כאשר מדובר בדרך שבחרו לך מהשמיים. אני מאחל לכל ההומואים שיהיו גאים ושיצליחו להשלים עם עצמם ולספר ללא כל כאב לאנשים החשובים להם מי הם באמת.