תקופת החגים, הבאה עלינו לטובה, מחדדת תחושות, רגשות ויחסים בתוך המשפחה והמעגלים החברתיים שסביבנו. במשפחות בהן הילד או הילדה יצאו מהארון, ימים אלה מעוררים סוגיות שונות ולא תמיד פשוטות. בחלק מהמשפחות לא כל המשפחה המורחבת יודעת על הבן שיצא מהארון וחוששים מתגובות, במשפחות אחרות הילד רוצה להביא את בן הזוג לארוחת החג המשפחתית, ואתם לא יודעים איך להתמודד, אחרים חוששים ממה שיגידו בני המשפחה והחברים. זה אולי הזמן שלנו כהורים, שננסה ונבדוק את מקומנו ואחריותנו שלנו כלפי ילדינו.
איך נעבור את החגים אחרי שהבן יצא מהארון?
מירה: אני אם חד הורית. בני בן ה - 28 יצא מהארון לפני שבועיים. מאז שסיפר לי הפסקתי ללכת לעבודה ואני כל הזמן בוכה. הבן שלי עצוב ומסתגר בחדר וגם שתי בנותיי הבוגרות התרחקו ממני.
את ראש השנה אנחנו אמורים לחגוג עם המשפחה המורחבת שלי. איך אעבור את החגים?
ניצה ואיריס:
לאמא מהצפון שלום,
מפנייתך ניתן להבין שמאז שהבן שלך החליט לשתף אותך בסוד שלו, נכנסת למצוקה ולא פשוט לך. יכול להיות שהרגשת שהוא "שונה" והדחקת את ההרגשות שלך לאורך שנים. יכול גם להיות שהיו לו מערכות יחסים עם בנות ולכן החשיפה שלו הפתיעה אותך וגרמה לך לתחושה הקשה.
בזה שהוא שיתף אותך בסודו, הוא "יצא מהארון" בפנייך, אבל את למעשה "נכנסת לארון".
בנך כנראה לקח את הזמן הדרוש לו לעבד את תחושותיו ומחשבותיו, וסיפר לך רק כאשר כבר היה סגור לגבי נטיתו המינית. אולי גם מצא לנכון לשתף אותך בסודו, דווקא עכשיו לקראת השנה החדשה.
העובדה שהוא שיתף אותך אינה מובנת מאליה. בגילו, הרי הוא יכול היה להמשיך בחייו האישיים ולא לשתף אותך באמת שלו. הוא החליט אחרת, וזאת כנראה בזכות הביטחון שלו בך ובמערכת היחסים ביניכם, וטוב שכך.
נכון לעכשיו, סביר להניח שהוא מרגיש אשם במצב הנוכחי שלך, מרגיש בין היתר שאיכזב אותך וניפץ את חלומותייך ויתכן שציפה לתגובה ותמיכה שונות מכפי שקיבל ממך.
העובדה שפנית אלינו מצביעה על כך שלמרות הקושי בו את נמצאת את מעוניינת למצוא את הדרך שתעזור לך לחזור ולתפקד בבית עם ילדייך ולחזור לעבודה ולשגרה.
כעת, את זקוקה לזמן משלך ועזרה לעבור תהליך של הבנה, הכרה וקבלה. היות ואנחנו בתקופת החגים, נכון יהיה שכאם המשפחה תצליחי לאגור כוחות ולהתארגן עם ילדייך לקראת הבילוי בחג עם המשפחה המורחבת - סביר להניח שילדייך מצפים לכך.
אולי כדאי שתשתפי את בנך בתחושות שלך, שאמנם קשה לך עם הגילוי אך הוא מאד חשוב לך. חשוב גם לומר לו שאת מבקשת ממנו זמן ועזרה לתהליך שאת עוברת.
כשהוא ירגיש שלמרות הקושי והכאב הפרטיים שלך, את מבקשת את קירבתו כתמיד, סביר להניח שהוא יסתגר פחות ויעזור לך בתהליך שלך.
כדאי אולי שתדברי גם עם הבנות שלך, תשתפי אותן במה שעובר עלייך ובעובדה שקשה לך שהן מתרחקות ממך, ותצייני בפניהן כי חשוב לך לעבור את התהליך בתמיכתן, כדי לחזור בהקדם לשגרה המשפחתית שלכם - שגרה ללא סודות. שנה טובה.
הבן רוצה לספר לכולם שהוא הומו - אנחנו מפחדים. מה עושים?
ענת: יש לנו ילד בן 16 שיצא מהארון בפנינו ובפני חלק מהחברים שלו. לקראת החגים, הוא רוצה לספר לכולם: לסבתות ולבני המשפחה המורחבת, לחברים שלנו, ולתלמידים בבית הספר בו הוא לומד. אנחנו לא מסוגלים. מה אפשר לעשות?
ניצה ואיריס:
ענת שלום,
מכיוון שאין בידינו פרטים נוספים הקשורים ל "יציאתו מהארון" של בנכם כמו: כמה שנים היה בתהליך, מתי הודיע לכם ומה הייתה תגובתכם, נוכל להתייחס לשאלתך באופן כללי.
נערים ונערות כמו הבן שלכם, אשר עוברים תהליך של "יציאה מהארון", מרגישים בדרך כלל תחושת הקלה גדולה כשסודם נחשף. תחושה זו הולכת ומתעצמת ככל שיותר אנשים סביבם מודעים לנטייתם המינית, והם יכולים להיות מי שהם ללא צורך לשקר ולהסוות.
במקביל, ישנם גם נערים הבוחרים לספר ל"כל העולם" דווקא ממקום מתריס ומתמרד. לעיתים הדבר נובע מהרצון לבחון מהו הגבול ואיך תוכל החברה שסביבם להתמודד עם הידיעה המרעישה.
בנכם, למרות גילו הצעיר, החליט לשתף אתכם, ההורים שלו, בסוד הכמוס שלו ויש בזה כדי להעיד יותר מכל על תחושת הביטחון שלו בכם כהורים ומשפחה. הוא לקח סיכון של דחייה, כעס, הגבלות עקב גילו הצעיר ואולי אפילו חמור מזה, וכנראה שהעיז בזכות מי שאתם.
ייתכן, שראש השנה מהווה עבורו מועד סמלי להתחלה חדשה של חיים ללא הסתרות ומבחינתו המפגשים המשפחתיים יהיו הכי נוחים ל"יציאה" פומבית שכזו.
כך או כך, כהורים, חשוב שנוודא שהנער מודע לכל ההשלכות שעשויות להיות כתוצאה מחשיפה אישית מקיפה כל כך. למשל, מה עשוי לקרות בבית הספר או מה יקרה אם סבתא תתקשה לקבל זאת. נכון, יהיה קשה להסביר לבנכם את הקושי שלכם בחשיפה זו: אולי מוקדם לכם מדיי לספר, אולי אתם רוצים לספר בעצמכם, אולי אתם מעוניינים להכין את הקרקע ולחכות זמן מה.
שיחה פתוחה ומכבדת תאפשר לכל אחד מכם להציג את קשייו ורצונותיו, ואולי להגיע לאיזה שהן פשרות והסכמות שתהיינה מקובלות על כולכם.
נער בן 17 הוא נער בגיל ההתבגרות על כל המשתמע מכך והתחושה של "אני יודע הכי טוב מה טוב לי ואת זה אני אעשה." הינה אופיינית לגיל זה. הדבר החשוב ביותר לדעתנו הינה לאסוף כוח (כן, זה לגמרי לא פשוט), ולהבטיח לבנכם שאתם כהורים תשמשו לו מקום בטוח ואוהב, גם אם החלטותיו תהיינה בניגוד להמלצתכם. חג שמח!
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה