>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
חנה שואלת: הבת שלנו יצאה מהארון לפני שנתיים, ואנחנו אוהבים ומקבלים אותה, אבל עד היום לא סיפרנו על כך לאף אחד מהחברים שלנו וגם במשפחה לא כולם יודעים, כי אנחנו לא רוצים שירחמו וירכלו עלינו. אנחנו מרגישים שהבת שלנו אמנם מבינה אותנו, אבל קצת מאוכזבת ומצפה שנספר באופן חופשי. איך אתן ממליצות לנו "לצאת מהארון"?
ניצה ואיריס עונות: חנה שלום, אשרי בתך שזכתה למשפחה אוהבת ומקבלת כמות שלכם. מהדברים שכתבת ניתן להתרשם שבמשפחה שלכם ישנה תקשורת טובה ופתוחה, תמיכה, התחשבות ונכונות. למרות זאת, ובאופן מאוד לגיטימי וברור, אתם תוהים האם יש צורך לספר לכולם ובעיקר איך נכון לספר?
מניסיוננו, אין תשובת אחידה של נכון או לא נכון בדרך בה אפשר לשתף את הסביבה הקרובה והרחוקה יותר בנטייה המינית של הילד או הילדה, אך במרבית המקרים כשילדנו יוצא מהארון ומחליט לשתף את הוריו בסודו, הוא מצפה שיאהבו אותו ויקבלו אותו גם לאחר הגילוי. חלק מביטוי האהבה והקבלה שלנו ההורים כלפיו, הוא לפתוח את הנושא ולשתף בהדרגה את המשפחה, חברים והסובבים אותנו - ולא להפוך את הגילוי ל"סוד שלנו".
לתחושתנו, עד היום לא דברתם על יציאתה מהארון של בתכם מכיוון שזה היה כרוך באיזה קושי שלכם, קושי אשר לא אפשר לכם להיות במקום הנוח הנדרש לחשיפה מסוג זה. בתכם אמנם יצאה מהארון רק לפני שנתיים, אולם סביר להניח שהיא עברה תהליך לא קצר בינה לבין עצמה בטרם נחשפה בפניכם ולכן מבחינתה, עבר זמן רב והגיע הזמן "להוציא אותה לאור".
הקושי שלכם לספר מובן, וגם הורים שמתמודדים עם יציאת ילדם מהארון בקלות יחסית, מתוך הבנה שזהו ילדם ומה שחשוב להם יותר מכל זה הוא ואושרו, נתקלים לעיתים בקושי בבואם לספר זאת לאנשים במעגלים הקרובים והרחוקים.
לעיתים, קשה לנו לשתף את הסובבים אותנו מתוך תחושה פנימית של בושה וחשש איך יגיבו, מה יחשבו עלינו כהורים ומשפחה וכמו שאמרתם, מפחד ש"ירחמו וירכלו עלינו".
למרות הקושי, ישנם יתרונות בחשיפת "הסוד". הסתרת סוד, כמוה כתחושת חנק בגרון וכשאין סוד אפשר לחזור ולנשום "כרגיל", האנרגיה המושקעת בהסתרת סוד הינה עצומה וכשמשחררים אותו, מתפנה אנרגיה לצמיחה והתפתחות. חשוב מכך, הצגת ילדנו או ילדתנו כמות שהם מעבירה להם מסר ברור שאנו מקבלים אותם כפי שהם מבלי להתבייש. לסביבה, מאידך, אנו מעבירים מסר, שאנחנו גאים ואוהבים את ילדנו ומצפים מהמשפחה והקרובים לקבלו ממש כך.
לאור כל זאת, אם אכן תחליטו שהיגיע הזמן ואתם מוכנים לספר, אנו ממליצות שתקיימו שיחה עם בתכם בה תספרו לה על החלטתכם ותסכמו מתי, איך ולמי תספרו. באופן כללי, נמליץ לך להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה של עמותת תהל"ה הפזורות ברחבי הארץ ובקבוצה שכזו תוכלי לשתף (אם תרצי) וללמוד מניסיונם של הורים אחרים שהתמודדו עם דילמות דומות לשלך.
אירית שואלת: אני יודעת מזה שנתיים על בני ההומו, בן ה-21. אנחנו מדברים על הנושא מעט, נפגשים מעט אך הוא יודע שאני מקבלת אותו ואוהבת אותו מאד. לפני כמה ימים, סיפר לי לראשונה שיש לו בן זוג וביקש ממני לבוא אליו הביתה ולהכיר אותו . נלחצתי ואמרתי לו שאני עדיין לא בשלה ושנדחה את הפגישה. הוא מאוד התאכזב ונפגע מתגובתי ואמר לי שכנראה אני לא ממש מקבלת אותו. בנוסף, הציע לי שאצטרף לקבוצת הורים בתהל"ה. שאלתי אליכן היא – האם מתאימה לי קבוצת הורים, למרות שאני כבר שנתיים יודעת עליו? מה יקרה אם אגיע לקבוצה ואכיר שם מישהו, והסוד שלי יתגלה?
ניצה ואיריס עונות: אירית היקרה,
מהדברים שכתבת לנו ניתן להתרשם, כי למרות שאת יודעת על בנך כבר שנתיים, לא נדרשת עד לאחרונה להתמודד באופן ממשי עם הידיעה. סביר להניח שהיה לך קל להדחיק את העניין מכיוון שאתם ממעטים להיפגש וממעטים לדבר על הנושא.
אין ספק, כי בנך יודע שאת אוהבת אותו ולידיעה הזו יש חשיבות רבה בחייו. יחד עם זאת, כנראה שלא די באהבה זו ועלינו, ההורים, לעבור תהליך שיקל על הקבלה וההשלמה שלנו עם היציאה מהארון של ילדנו.
כשילדנו יוצא מהארון, הוא עובר תהליך קבלה של עצמו - כל אחד בדרכו ובקצב האישי שלו. לאחר זמן, ובמידה והוא חש בטוח ביחסיו עם בני משפחתו הקרובים (אחים, אחיות והורים ) הוא בוחר מיוזמתו למי, מתי ואיך לספר על סודו.
לאחר הגילוי והשיתוף, ילדנו חש בדרך כלל הקלה וחופש לחיות את חייו, תוך ציפייה שאנו נקבל אותו על פי נטיותיו ואהבותיו. אנחנו, ההורים שנחשפו לידיעה, מתכנסים לעתים קרובות בתוך עצמנו ונכנסים לארון. אנו אמורים לעבור תהליך שכולל בן היתר התגברות על תחושות של כשלון אישי, אשמה אישית, בושה בפני המשפחה הקרובה והרחוקה, שכנים, חברים, מקום עבודה, אכזבה ודאגה מפני העתיד של הילד בכל הקשור לבני זוג, ילדים ונכדים.
נהוג לומר שהזמן עושה את שלו. אנחנו אומרות שזה נכון רק במידה ואנחנו גם עושים מהלכים ומתקדמים בתהליך הקבלה של ילדינו.
בזכות יחסייך הטובים עם בנך ובזכות הביטחון שהוא חש ביחסים הטובים שלכם, הוא בחר לשתף אותך לפני שנתיים בסודו ובתחושותיו. עכשיו, כשהוא נמצא בזוגיות מתאימה שכנראה גם גורמת לאושרו, הוא מרגיש שהוא רוצה אותך לצדו, ולכן גם שיתף אותך.
מפנייתך אלינו, אין אנו יודעות האם את נאלצת להתמודד עם הקושי שלך לבד, היש עוד אחים ואחיות מלבד בנך והאם באפשרותך להיעזר במשפחה מורחבת סביבך או עם חברים קרובים לך. שנתיים עברו ויתכן ולא דיברת וסיפרת על כך לאף אחד קרוב לך. הסוד של בנך הפך להיות הסוד שלך. עכשיו, לאחר שסיפר לך על בן זוגו והזמין אותך לפגוש אותו, את נרתעת ומרגישה שאת עדיין לא מוכנה למפגש.
נראה כי בנך היה בטוח שעכשיו, כשהוא מספר לך על בן זוגו, תשמחי עבורו ותפגשי אתו, ולכן תגובתך גרמה לו לאכזבה והוא מרגיש שאת לא מקבלת אותו "באמת". מתוך אהבה ואכפתיות רבה, הפנה אותך בנך למפגשי הורים בתהל"ה.
במידה ותגיעי לקבוצת הורים, תמצאי שהרגשות, המחשבות וההתלבטויות אותם את חווה, משותפים גם להורים אחרים ואת יכולה להיעזר בניסיונם עם ילדם, משפחתם והחברה מסביב. לשאלתך, מה יקרה אם תפגשי אנשים מוכרים בקבוצה, חשוב לנו להבהיר שהאנשים המגיעים לקבוצה נדרשים לדיסקרטיות מלאה לגבי זהות המשתתפים והנושאים המדוברים במפגשים.
מניסיוננו, במהרה תגלי שמאוד נוח לדבר בקבוצה בפתיחות ובהרגשה בטוחה, ולהחליף מידעים ומחשבות בנושא. אנו ממליצות לך להיכנס לאתר תהל"ה, לקבל מידע נוסף לגבי אופן פעילותנו במסגרת קבוצות הורים ופעילויות נוספות אחרות, לעבור תהליך ולהרגיש שאת באמת מצליחה לאהוב ולקבל את בנך כפי שהוא.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> לטורים הקודמים של ניצה ואיריס
>> האם אי פעם אקבל את בני ההומו במאה אחוז?
>> ההורים מקבלים את הבית הלסבית – האח לא