>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
סערת הרגשות אותה חווים הומואים ולסביות טרם יציאתם מהארון, היא קשה מנשוא. סיר הלחץ הזה, שלעתים קרובות מסתיים במשפט המפחיד: "אמא, יש לי משהו לספר לך", הוא גם משחרר ולרב יוביל אתכם למקום טוב. עליכם לעשות את הצעד, בתקווה שהורים ידעו כיצד להתמודד עם הנושא.
שאלה: שמי עמית, בן 17 מאשקלון. תלמיד כיתה יא', פיקח, דעתן וסובלני. אני ככל הנראה הומו. בשנה האחרונה הייתי ער לכל נושא הגאווה, הדבר התחיל בצ'אטים ואתרי הכרויות, צפייה בכתבות הנוגעות בגאווה וסיפורים אישיים- כל אלה עוררו בי את היצר לצאת מן הארון.
בתקופה האחרונה אני מנסה "לטפטף" למשפחתי בהקשר לנושאים שונים וקבלתם, לדעת להיות סובלניים יותר ולקבל את האחר, אם בין הומואים, שמאלנים, ערבים וכו', אך ללא כל הועיל.
בשיחתנו היום, הבנתי כי משפחתי מאמינה שהומו "הופך" להיות כה בגלל הסביבה ולא נולד הומו, דבר המקשה יותר על היציאה מהארון. אני תוהה איך אצא מהארון, מה אספר להם וכיצד אתמודד.
לדאבוני, היותי הומו במשפחתי מסובך יותר, וזאת משום שאנו רק שני אחים בבית, אחותי התאומה ואני. שנינו הגענו לאוויר העולם אחרי שנים רבות של טיפולי פוריות. המחשבה שבנם היחיד לא יביא להם ילדים, מפחידה אותי.
אני מקבל את זה בסבר פנים יפים, היות ואני יודע כי ניתן להיות אבא בדרכים שונות.
דבר אחד ודאי אני יודע, שאני שלם עם עצם הנטייה המינית שלי ומקבל אותה בכל החום והאהבה הראויים.
מהי הדרך הנכונה לצאת מהארון? כיצד אביא לידיעת משפחתי כי נולדים עם נטייה מינית כזו או אחרת ולא מקבלים אותה דרך הסביבה?
ניצה ואיריס: שלום עמית,
מפנייתך אלינו עולה, כי אתה בעצמך עברת את תהליך הקבלה העצמית שלך, אתה שלם עם הנטייה המינית וכפי שאתה כותב "מקבל אותה בכל החום והאהבה הראויים", וטוב שכך.
מניסיוננו אנחנו יודעות, כי המהלך הקשה ביותר של היציאה מהארון (לאחר הקבלה העצמית) הוא מול ההורים. החשש הגדול הוא לאכזב ולצער אותם, לבייש אותם, לגרום אולי למתח בין ההורים שהרי לא תמיד הם מקבלים את היציאה מהארון של ילדם בצורה זהה, לגרום להם לנקיפות מצפון על כך שאולי טעו בדרך החינוך שלהם וגרמו לשונות המדוברת.
במקרים קיצוניים יותר, כשהילד שיצא מהארון הנו עדיין קטין, קיים אצלו החשש שאולי הוריו יגבילו אותו מבחינת התנהלות חברתית, תוך ניסיון לגרום לו להשתנות. יש החוששים מהאפשרות הלא בלתי סבירה של סילוק מהבית.
ידוע שכשילד יוצא מהארון, הוריו נכנסים לארון. תהליך הקבלה דומה, אך מתקיים בזמנים שונים ומכאן בעיקר נובע הפער והקושי המשפחתי.
לאחר שאתה עברת את התהליך ואתה כבר מקבל את עצמך, אתה מנסה להכשיר את הקרקע לקראת יציאה מהארון בפניהם. אתה עושה זאת ברגישות ובאהבה רבה להוריך. אתה מרגיש, כי אינך יכול להמשיך ולהתנהל מולם בסודות ושקרים. יחד עם זאת, נחשפת לעובדה שהם חושבים כי נטייה מינית לבני אותו מין היא נרכשת, חברתית ולא מולדת.
כל משפחה והדרך שלה
לצערנו, לא נוכל להמליץ על דרך אחת ונכונה לצאת מהארון בפני הורים, כי לכל משפחה ההתנהלות שלה. אנחנו יכולות להסב את תשומת לבך למספר דברים אשר אולי יסייעו לך לקבל החלטות מתי, עם מי ואיך יהיה נכון לך לנהל את השיחה הזו.
על פי היחסים עם אחותך, אולי כדאי שתבדוק אפשרות לשתף אותה בסודך ובהחלטתך לספר להורים. במידה והחלטת שאתה תספר להם, אולי כדאי שתספר להורה שאיתו אתה יותר פתוח, אליו אתה מרגיש יותר קרוב ובטוח.
חשוב שהדבר יעשה מתוך הבנה שאתה עברת תהליך ועכשיו תורו לעבור תהליך.
בדרך כלל, ידע הוא כוח אשר מאפשר להורים להתמודד מתוך הבנה את הנושא הלא מוכר. לכן, אולי כדאי להכין לקראת היציאה מהארון את הטלפון שלנו בעמותת תהל"ה ולהמליץ להורים לפנות לקבלת תמיכה לאחר הגילוי.
יש גם את הספר המצוין "אמא, יש לי משהו לספר לך" שיכול לעזור להם. אין אנו יכולים לצפות את תגובת הוריך.
אולי חששותיך היו מיותרים וכשיידעו על נטייתך המינית השונה, הם יחבקו ויקבלו אותך כפי שאתה.
יחד עם זאת, בהחלט יכול להיות שתגובתם תהיה קשה ולא מקבלת. לכן, אולי כדאי שתשקול את היציאה מהארון לאחר סיום לימודי התיכון ולאחר גיל 18- גיל בו ישנה האפשרות להיות פחות תלויים בהורים גם מבחינה כלכלית.
בנוסף, אנו ממליצות לך לפנות ולהשתתף בפעילות קבוצת נוער של איגי באזור הסמוך למקום מגוריך, להיות עם ילדים בני גילך שמתלבטים במחשבות ובבעיות דומות לשלך ולהיעזר בהם.
גם אם זה קשה, בעזרת הרגישות, הבגרות והאהבה שלך למשפחתך שבאו לידי ביטוי בפניה שלך אלינו, והכלים שפרשנו בפניך, אנחנו בטוחות שתמצא את הכוח והדרך הנכונה לשתף את הוריך באמת שלך, ותחזרו להיות משפחה מלוכדת ללא סודות ושקרים.
קו תמיכה ארצי של עמותת תהל"ה 098855822
טלפון איגי לקבלת מידע 036200429
חוששים לספר לסבתא על הנכדה הלסבית
שאלה: בתנו בת ה-28 יצאה מהארון לפני חמש שנים. היא משפחתית מאד וקשורה אלינו, למשפחה המורחבת, לסבתות ולסבים. אנחנו מקבלים אותה בלי בעיה, כך גם אחיה הצעיר, אבל אינני רוצה לגלות להוריי המבוגרים מחשש שלא יקבלו אותה. היא הנכדה הבכורה והכי אהובה שלהם. הילדים שלי ובעלי טוענים שאני טועה. מה אתן חושבות?
ניצה ואיריס: שלום רב,
עושה רושם שאתם משפחה חמה, תומכת ואוהבת. למרות הקושי ההתחלתי, הבהרתם לבתכם שאתם שם בשבילה, וזה אולי אחד מהדברים החשובים ביותר לילד שיוצא מהארון.
מול המשפחתיות האוהבת והמקבלת הזו, בולטת מאוד עובדת ההסתרה מסבא וסבתא. לעיתים חוששים מאוד לספר לסבים ולסבתות ה" פרימיטיביים" והמבוגרים, מתוך מחשבה שהם לא מכירים את הנושא וידחו את נכדם או נכדתם ואף יקלעו למצב של שברון לב.
באחת ההזדמנויות הסבירה לנו סבתא לנכדה לסבית, שכשמגיעים לגיל מסוים כבר לא עושים עניין מדברים שכאלה. מודים על מה שיש ועל כך שכולם בריאים - ומקבלים פרופורציות שונות על נושאים שונים.
ואכן, מהכרותינו את הנושא אנחנו מתרשמות שיש הרבה מאוד סבים וסבתות שמקבלים את נכדיהם שיצאו מהארון, ללא שום התלבטויות ולפעמים בקלות רבה יותר מההורים.
הסבים והסבתות האלו באים ממגוון מוצאים ומעמדות, אשכנזים ומזרחים, חילוניים ואפילו דתיים.
כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם גם סבים וסבתות שלא מקבלים את הנטייה המינית השונה של נכדם או נכדתם וגם במקרה שלכם, קיים הסיכוי שאכן יהיה להם קשה.
מאידך, קיימת סבירות גבוהה יותר, שסבא וסבתא שכל כך אוהבים את נכדתם יקבלו אותה גם לאחר שיתגלה "הסוד הגדול". יתכן אפילו שהם יכעסו או יפגעו מהעובדה שהם אחרונים לדעת, ולכן כדאי להקדים ולספר להם.
עצתנו היא שתחליטו איך ומי מספר להם, תמצאו את הזמן המתאים ותעשו זאת. ככל שתקדימו לספר, תקדימו "לנשום באופן נקי", ללא סודות מעיקים מאנשים אהובים בקבלה ובאהבה.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה