>> הצטרפתם כבר לקבוצה שלנו בפייסבוק?
ניצה ואיריס: שלום לך,
אולי נתחיל דווקא מהסוף. עצתנו היא שכרגע לא תטרידי עצמך בדרך בה תתמודדי עם המשפחה, החברים והשכנים. כרגע כדאי שתתמקדי בעצמך ובבתך.
מעטים ההורים המקבלים בשוויון נפש את יציאת ילדם מהארון. ישנם הורים שהידיעה נופלת עליהם כרעם ביום בהיר, מבלי שהעלו על דעתם אפשרות כזו. ישנם הורים שהידיעה מאשרת סופית את החשד שלהם וישנם כאלה שידעו ולא העזו לשאול את הילד.
כך או כך, עם הידיעה חווים ההורים רגשות רבים ושונים. כתבת שאת בהלם ומתוך כך אנחנו מניחות, שההודעה של בתך הפתיעה אותך ויצרה אצלך בלבול ויתכן שעולות בך תחושות של כעס, אכזבה, בושה, אשמה ועוד כל מיני רגשות, תחושות ומחשבות.
לצד זה, הרצון של בתך ליידע אותך מייד ולא להסתיר ממך פרטים מהותיים על חייה האישיים, מעידים אולי יותר מכל, על המקום הכל כך חשוב שלך בחייה. ייתכן שעזיבתה לכמה ימים נובעת מכוונה טובה לאפשר לך להתמודד עם מה שסיפרה לך בדרכך שלך ובזמן הנדרש לך.
בתך זקוקה לחיבוק ולקבלה שלך, אבל אין זה אומר שאת צריכה להסתיר ממנה את העובדה שקשה לך.
אפשר בהחלט לומר באותה נשימה, שאוהבים מאוד ונכון שקשה כרגע ואת צריכה קצת זמן לעכל את הדבר, אבל היא נשארת לעולם ילדתך האהובה ואת שם בשבילה.
בשלבים מאוחרים יותר בתהליך שתעברי ובקצב שיתאים לך, יהיה מקום להתמודדות עם המשפחה, השכנים והחברים.
לרובנו נדרש תהליך, שבסופו אנו חיים בשלום עם עובדת היות ילדנו הומו/לסבית/טרסג'נדר או ביסקסואל. אנו מזמינות אותך לעבור את התהליך יחד ובעזרת הורים אחרים, באחת מקבוצות התמיכה של עמותת תהל"ה.
גילינו תמונות של גברים במחשב של הבן
אבא מהמרכז: "יש לנו בן יחיד בן 23 , סטודנט שגר איתנו בבית. ילד יפה, מוכשר, מצטיין בלימודים ואהוב על כל הבנות. בחודשים האחרונים הפך להיות מסוגר, עגום ואף תקפן מילולית כלפינו. בנוסף, התחיל להעלם בלילות מהבית ללא הסבר. אנחנו מאד אוהבים אותו ודואגים לו. במקרה ראינו במחשב שלו תמונות אינטימיות שלו עם גברים. מניסיונכן, יכול להיות שהוא 'כזה'? מה עושים?
ניצה ואיריס: שלום לך,
מתוך קרבתכם הגדולה לבנכם, אתם חשים שעוברת עליו תקופה קשה. הקושי שלכם גדול היות והוא כנראה בוחר שלא לדבר אתכם ולשתף אתכם בחייו האישיים. אתם מאד מודאגים מכך שאולי נקלע למצוקה שאתם לא יודעים עליה ולא יכולים לתמוך בו ולהגן עליו.
יתכן כי בנכם מחפש את דרכו מבחינה אישית. יתכן שהוא נתקל בקשיים ובהתלבטויות שגורמים לו לשנות את התנהגותו בבית, להיות מופנם יותר וכעוס כלפיכם ההורים. אתה מציין כי ראיתם במחשב תמונות אינטימיות שלו עם גברים.בהנחה שהשאיר את המחשב שלו פתוח, נראה שאולי זו דרכו לשתף אתכם ולומר לכם כי הוא אכן "כזה".
בהנחה שהוא אכן הומוסקסואל, סביר להניח כי מתוך אהבה ורגישות אליכם, קשה לו לדבר אתכם על תחושותיו ומצוקותיו. הוא יודע שהוא בנכם היחיד וכי הוא כל עולמכם וחושש לפגוע בכם. הוא לא רוצה לאכזב אתכם, לנפץ את חלומותיכם ולגרום לכם אולי בושה מול המשפחה והחברים.
ילדים המתלבטים לגבי זהותם עוברים תהליך אישי. יש שיודעים ומקבלים מיד את נטייתם המינית השונה ויש שעוברים תהליך ממושך יותר תוך שהם בודקים את תחושותיהם. יש גם המנסים ליצור קשרים סטרייטים ולא להיות שונים בחברה.
בדרך כלל, כשהם בודקים את עצמם, אנחנו ההורים לא שותפים למה שעובר עליהם. כך או כך, בכדי שתדעו מה עובר על הבן שלכם ותוכלו לעזור לו על פי הנדרש, נראה כי תצטרכו לפתוח בשיחה גלויה איתו ולשתף אותו בדאגתכם אליו.
אנו מציעות שמהיכרותכם את הדינמיקה של משפחתכם, תחליטו אם נכון לכם להגיד את הדברים ישירות או שאולי עדיף לנהל שיחה כללית, בה תהיה לכם ההזדמנות לבטא את אהבתכם ותמיכתכם בו ללא התניות או קשר לזהותו המינית. שיחה ביניכם עשויה ליצור קרבה גדולה ולחזק את הקשר והאמון שהיה ביניכם. היא זו שתאפשר לילדכם להחליט מתי ובמה הוא יכול לשתף אתכם ולהתייעץ איתכם – ללא חשש מצידו.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה