>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
דוד שואל: אנחנו הורים לילדה בת 22 שיצאה מהארון לפני כשנתיים. קשה לומר שקיבלנו את ההודעה שלה בשוויון נפש, אבל החלטנו בהחלטה מודעת לתת לבתנו את כל התמיכה והאהבה שדרושים לה. במקביל החלטנו, שאת הסובבים אותנו ניידע בקצב שמתאים לנו ולקחנו את הזמן.
הבעיה היא, שבחגים אנחנו עומדים להיפגש עם מקורבים רבים שחלקם יודעים וחלקם לא ואנחנו מרגישים מועקה גדולה. לא ממש יודעים איך לנהוג. איך יוצאים מהפלונטר?
ניצה ואיריס עונות: אי אפשר שלא להתרשם מתגובתכם הכנה והאוהבת ליציאתה של בתכם מהארון. תגובה שכזו לגמרי לא ברורה מאליה ובתכם בוודאי מעריכה זאת מאוד.
ההחלטה איך ולמי לספר על הילד או הילדה שיצאו מהארון היא החלטה אישית מאוד, שונה בכל בית ותלויה באופייה ובאופן התנהלותה של כל משפחה ומשפחה.
יש הבוחרים לקחת את הזמן ולעשות זאת לאט ועל פי מידת הקרבה. יש הבוחרים לא לידע כלל וישנם הבוחרים לעשות זאת בשיטת "זבנג וגמרנו", לספר לכולם ולהשתחרר מהעניין.
אתם בחרתם בדרך מסוימת, שהייתה נכונה עבורכם עד כה. יתכן שהיום, לאחר שחלפו שנתיים וכשהחגים שבפתח גורמים למועקה, כדאי לשקול את כל האופציות.
אפשר להמשיך לשמר את הסוד, להגיע לארוחות החג ולנסות להתעלם מהנושא. אפשר לבקש מבן משפחה קרוב לעשות את "העבודה" עבורכם, ובימים הקרובים ליידע את שאר המקורבים ואפשר לנסות לאזור אומץ ובשיחות הטלפון שתקיימו עם מקורביכם טרום החג, תאחלו שנה טובה ובאותה נשימה תספרו גם על בתכם.
נכון, לכל בחירה יש השלכות אותן כדאי לקחת בחשבון, אבל בסופו של דבר כמו שאנחנו נתייחס לנושא כך יתייחסו האנשים סביבנו.
אם נשמור את העניין בסוד, הנושא מועצם וההתייחסות של הסביבה (שבדרך כלל יודעת כל סוד) תהיה בהתאם. לעומת זאת, אם לא נעשה עניין, סביר להניח שלא יהיה עניין. המלצתנו היא שבשיחה משפחתית תבחרו את הדרך המתאימה לכם ואותה תאמצו. חג שמח ושנה טובה.
נירה שואלת: לקראת החג הקרב אנחנו בלחץ רב. לבננו (36) יש בן זוג מזה 10 שנים. אנחנו אוהבים ומקבלים אותם כפי שאנחנו מקבלים את שאר ילדינו הנשואים. לפני שנה הם חזרו מחו"ל אחרי שהות ארוכה. לבעלי מאד חשוב שכל ילדינו יהיו אתנו מסביב לשולחן בערב החג. בחגים הקודמים הם התפצלו – הבן שלנו יה אצלנו ובן זוגו הלך למשפחתו. בתחילה מאד שמחנו, אך כשראינו את העצבות שלו בארוחה כאב לנו. גם השנה הם מתכוונים לחגוג את ערב החג בנפרד. מה דעתכן על כך?
ניצה ואיריס עונות: מפנייתך אלינו עולה כי אתם משפחה מחבקת ואוהבת, שעברה כבר את "תהליך הקבלה " של בנכם. יחד עם זאת, היות ובנכם ובן זוגו חזרו רק לאחרונה לארץ, אתם מרגישים שאתם נדרשים שוב לקחת החלטות כהורים בכלל והורים לזוג גאה בפרט – במיוחד לפני החג.
בחגים אנחנו לעיתים מוצאים עצמנו מתפצלים ומתפזרים, בפרט כשבמשפחתנו יש ילדים נשואים. אנחנו, ההורים, נדרשים לשנות ממנהגנו להיות מוקפים בכל ילדינו. למרות שמובן לנו כהורים שכשילדנו מתחתן מצטרפות עוד משפחות למשפחה המצומצמת שלנו – קשה לנו בדרך כלל כשהמצב הוא הפוך ואנו נאלצים לשנות מנהגים ולקבל את העובדה שלא כולנו נסב יחד סביב שולחן החג. יחד עם זאת, לא עולה בדעתנו שילדנו הנשואים יתפצלו ויחגגו כל אחד עם משפחתו.
מדברייך עולה, כי לבעלך מאד חשוב שכולכם תהיו יחד. יתכן כי גם למשפחתו של בן הזוג חשוב שהוא יהיה איתם בחג. סביר להניח, שמתוך אהבה וכבוד אליכם ומתוך רצון "לרצות" את שני הצדדים, החליטו בני הזוג להתפצל .
למרות שבנכם כנראה משלים בלית ברירה עם האילוץ, אתם, כהורים קרובים מאוד, מרגישים שהמתכונת הזו אינה נכונה עבורם.
בנכם כנראה לא רוצה לפגוע בכם וזו אולי הסיבה לכך שלא פתח את הנושא מולכם. אתם, שמצליחים לגלות רגישות לקושי שלו, יכולים לפנות אליו ולומר לו את תחושותיכם החמות כלפיו וכלפי בן זוגו. הסבירו לו שזה בסדר ונכון יהיה מבחינתכם שהוא יחגוג את החגים יחד עם בן זוגו כמו שאר אחיו הנשואים. אתם את שלכם תאמרו לו והם יקבלו החלטה משותפת, איך ועם מי לחגוג את ארוחת החג הקרוב וארוחות החגים האחרים שיבואו עלינו לטובה.
מאחלות לכם ולכולנו שנה מבורכת.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים