>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הורים ממרכז הארץ שואלים: "יש לנו 3 ילדים והגדול בן ה-28 התוודה בפנינו לפני 5 שנים על כך שהוא אוהב בנים. עוד לפני כן, הרגשנו שהוא "שונה" ואף שאלנו אותו לאורך השנים, אך הוא הכחיש. האחים שלו יודעים עליו וגם המשפחה הקרובה ועוד כמה חברים קרובים שלנו. הוא חי מחוץ לבית ו'מחוץ לארון'.
"מאז שהשתחרר מהצבא, כולם יודעים עליו. בהמלצתו, לפני כ 3 שנים הצטרפנו לקבוצת תמיכה של הורים בתהל"ה - במיוחד רחוק מביתנו בכדי שלא נפגוש אנשים מוכרים. הבעיה שלנו היא שאנחנו אמנם מקפידים להגיע לכל מפגש, אנחנו לא מצליחים להתקדם ולקבלו כמו שהוא. מסביבנו הורים רבים שיודעים על ילדיהם, אפילו פחות זמן משאנחנו יודעים. אך בעוד הם התקדמו ומספרים בחופשיות למכרים שלהם על הילד שלהם, אנחנו לא מצליחים ומרגישים עדיין "תקועים". הבעיה הגדולה הנוספת שלנו היא שהוא רוצה להגיע הביתה עם בן הזוג שלו כמו האחים שלו, ואנחנו מסרבים. מה עושים?".
ניצה עונה: "שלום לכם, הרבה אומץ ואהבה לילדכם נדרשו מכם בכדי לפנות אליי, למקד בבהירות את הקושי שלכם מתוך רצון להיות כבר במקום של קבלה מלאה של הבן - וללא תנאים.
ידוע שכשילד יוצא מהארון, ההורים נכנסים לארון. בדרך כלל, הילד עובר תהליך "קבלה" שלו עם עצמו - בזמן שלו ובקצב שלו ומחליט מתי ואת מי לשתף בסודו. לעומתו, ההורים שנחשפים לסודו של ילדם - נאלצים להתמודד עם הגילוי ולעבור תהליך "קבלה" מזורז בכדי לחזור ולתפקד כהורים עבורו, עבור בני הבית האחרים ובאופן כללי לחזור לחיים שגרתיים לאחר הגילוי.
אתם, שהרגשתם שהוא שונה לאורך שנים, הדחקתם את המחשבות "המדאיגות" והתעלמתם מהנושא לאחר שהוא הכחיש. בנכם, שהמשיך בחייו וטוב שכך, עזב את הבית וחי בגלוי "מחוץ לארון" במסגרת העבודה שלו, החברים וכל הסובבים אותו. סביר להניח כי אנשים שאתם לא שיתפתם בסודכם עליו במסגרת המשפחה המורחבת, החברים והשכנים, אכן יודעים אך ממתינים שאתם תשתפו אותם.
מניסיוני, אני מודעת לכך כי הקושי הוא שלנו ההורים שנחשפים לנטייה המינית השונה של ילדנו. כתוצאה מכך, אנו גם מרגישים "תקועים" כהגדרתכם, ומשקיעים אנרגיות רבות של הסתרה והכחשה בעת שמסביבנו יודעים עלינו ועל בננו.
מאופן פנייתכם אלינו נראה כי מתוך הבנה שעליכם לעבור תהליך קבלה מלא של בנכם ובהקדם, הצטרפתם בהמלצתו לקבוצת תמיכה לפני כ-3 שנים. חשוב להבין כי קצב תהליך השינוי והקבלה שאתם מצפים ואמורים לעבור במסגרת הקבוצה ומחוצה לה הינו אישי, תלוי בתכונות האופי של כל אחד מכם ומושפע, בין היתר, מהתייחסות האחים, המשפחה המורחבת והחברה שמקיפה אתכם במסגרות החברתיות ובעבודה. בדרך כלל, רוב משתתפי הקבוצה עברו תהליך כשבראשיתו חשו בן היתר כאב ואובדן של חלום ובהדרגה וכל אחד בקצב שלו החלו לעבור תהליך קבלה.
לטעמי, חשוב שתמשיכו להתמיד להגיע למפגשי הקבוצה גם אם לעיתים קשה לכם ואתם מרגישים "תקועים". שיתוף חברי הקבוצה בתחושותיכם וקבלת חיזוקים מהם ומנסיונם לגבי התהליך שהם כבר עברו ועדיין עוברים, יעזרו לכם להציב לעצמכם מטרות ולהתקדם בתהליך האישי שלכם.
בנוסף, רצוי שתשתפו את בנכם בתחושותיכם ותספרו לו על המפגשים שלכם. בהדרגה נסו להיחשף לחייו המשותפים של בנכם עם בן זוגו, הכירו אותו ועם הזמן תצליחו להרגיש כי כשבנכם מאושר גם אתם מאושרים. אני בטוחה כי אהבתכם לבנכם וקבלתו המלאה יאפשרו לכם לחזור ולתפקד ללא סודות כהורים אוהבים ותומכים בילדיכם ובמשפחה.
ניצה סקאל היא מנחה בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il