>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
שאלה: ניצה ואיריס שלום,
בננו בן ה-19, הצעיר מבין ארבעת הילדים שלנו, יצא מהארון בפני האחים שלו ואחר כך בפנינו לפני כשנה, כחודש לפני מצעד הגאווה. בהתחלה אמר לנו שהוא חושב שהוא ביסקסואל ושעוד לא החליט מה הוא מעדיף. בשנה שעברה רצה להשתתף במצעד ולאחר שביקשנו שלא ייסע, הוא הסכים ולא הלך. השנה הוא החליט לצעוד ואנחנו עוד לא במקום המתאים לכך. אנחנו לא מבינים בשביל מה צריך לצאת בהצהרות במצעד. למה צריך לצעוד עם כל המוחצנים שצועדים ולמה לא מתחשב בנו? איך נוכל למנוע ממנו להשתתף במצעד?
ניצה ואיריס: לאחרונה, קיבלנו פניות רבות בנושא מצעדי הגאווה. ברוב הפניות, ממש כבפנייתך, הובע קושי רב בהתייחסות למצעד ולחשיפה הכרוכה בו.
במקרה שלכם, בנכם שיתף אתכם בסודו לגבי נטייתו המינית השונה והיום לאחר שנה, אתם עדיין נמצאים בעיצומו של תהליך הקבלה אך מרגישים כי אתם לא מסוגלים להתמודד עם חשיפתו שהיא למעשה חשיפתכם בפני החברה שמסביבכם. הוא "יצא מהארון" ואתם עדיין "בארון".
לאחר שעברו תהליך עצמי והם מרגישים שהם יודעים מי הם ומקבלים את עצמם, הם מרגישים צורך לשתף את כולם, לחיות את האמת שלהם ללא סודות ושקרים. זהו בדרך כלל המקום בו הם מרגישים טוב עם עצמם וקשה להם לחזור למקום בו לפעמים אנו, ההורים, עדיין נמצאים. המקום הכואב, המתבייש המכחיש והלא מקבל.
איננו יודעות מה עבר עליכם כהורים ומשפחה במהלך השנה. האם האחים ואתם קבלתם אותו?האם אתם מדברים על הנושא ומתנהלים בפתיחות? האם המשפחה המורחבת ו/או חברים ושכנים בישוב הקטן שלכם ומחוצה לו יודעים על בנכם?
למרות הקושי וההתלבטות של הבן שלכם, הוא בטח בכם ובחר לשתף אתכם כהוריו בסודו כבר לפני שנה, וזה לא ברור מאליו. ישנם ילדים, נערים ומבוגרים הבוחרים לדחות את שיתוף המשפחה מתוך חשש של דחייה ואי קבלה.
אצל רבים מאתנו בחברה בכלל ובקרב הורים כמונו בפרט, חודש הגאווה ומצעדי הגאווה הפרוסים ברחבי הארץ לא מתקבלים בשוויון נפש (בלשון המעטה). השנה מתקיימים מצעדי גאווה גם בערים נוספות בצפון הארץ ובדרומה ורבים שואלים בשביל מה?
המצעד מתקיים משום שמדובר עדיין במיעוט מופלה בזכויותיו באופן כללי מול החברה כולה. כשיפסיקו להיות מיעוט, לא יצטרכו מצעדים. במובנים מסוימים, המצעד משרת גם אתכם ויעזור לכם בעתיד, אם יקדם את מעמדו של בנכם בחברה ואת זכויותיו.
לעיתים זה קשה, אך יודעות אנו שכהורים אנחנו אמורים לקבל את ילדינו כפי שהם, עם תחושותיהם (כולל נטייתם המינית) ובחירותיהם בתחומים שונים בחיים - לימודים, עיסוק, בני זוג ומשפחה, גם אם זה לא תואם את ציפיותינו וזה קשה.
כחלק מקבלתנו ההורית את נטייתם השונה של ילדינו, חשוב שנבין את תחושותיהם ונכבד את רצונם להשתתף ולהפגין את מי שהם גם במסגרת מצעדי הגאווה.
השנה, החליט בנכם לקחת חלק במצעד ואף יידע אתכם על כך. היות והוא נשמע נחוש בדעתו ומתוך הבנה שבתהליך הקבלה אם לא עושים מהלכים מקדמים – זה "אף פעם לא מתאים", נראה כי לא יהיה מנוס ותצטרכו להשלים עם העובדה הזו.
לטעמנו, היות וכך, כדאי אולי שתנצלו הזדמנות זו (למרות שנכפתה עליכם) ותשתפו, ביוזמתכם, אנשים שאינם יודעים על בנכם וקרובים לכם. בנוסף, זו ההזדמנות לשתף את בנכם בהחלטה שלכם להתמודד עם הקושי.
אנו ממליצות לכם בחום לקרוא את הכתבות הרבות שעולות בערוץ הגאווה של mako בנושא בחודש הגאווה ובכלל ולפנות לאתר שלנו בתהל"ה. ידע זה כוח שעוזר לנו בהתמודדות עם הנושא.
בדרך כלל, כשלא עושים סיפור אין סיפור. מהלכים כאלה עשויים לחזק את הקשר המשפחתי שלכם ולגרום לבנכם גאווה על כך שאתם מקבלים אותו וגאים בו.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה