>> הצטרפתם כבר לקבוצה שלנו בפייסבוק?
תגובות ההורים והמשפחה הקרובה ליציאה מהארון של הבן או הבת עשויות להיות מגוונות: יש שיקבלו מייד ויש כאלה שייקח להם זמן רב, אם בכלל, להשלים עם המצב. אין נכון או לא נכון ואין קסמים, אך חשוב לנהל תקשורת בריאה ולדבר על הדברים.
האחים מקבלים את האח ההומו, אבל ההורים רוצים שילך לטיפול
אחות דואגת: אנחנו 6 אחים שגרים אחד ליד השני עם משפחותינו המסורתיות. לפני כשנה סיפר לי אחי הקטן (18) כי הוא נמשך לבנים. במשך השנה סיפר ליתר אחיי ולפני חודש לא התאפק עוד וסיפר גם להורים. אנחנו האחים מקבלים את אחינו הצעיר, אבל ההורים לא מקבלים זאת ובטוחים כי בעזרת טיפול ההרגשות האלו יעברו לו והוא יהיה "רגיל". איך חוזרים להיות משפחה מאוחדת ורגילה?
>> "כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור". ניצה ואיריס עונות
ניצה ואיריס: לאחות הדואגת שלום,
מתוך הפניה שלך אלינו, משתמע כי אחיך הצעיר מרגיש שהוא מוקף במשפחה תומכת ומאפשרת. לכן, ככל הנראה, גם החליט לשתף אתכם בהדרגה בסודו האישי. נראה כי הוא תכנן באופן מוקפד את תהליך היציאה שלו מהארון תוך שהוא מרגיש שאתם האחים תעזרו לו לקראת הגילוי הלא פשוט מול ההורים.
הרבה חששות ופחדים חווים בדרך כלל הבן או הבת המתלבטים: האם ואיך לצאת מהארון? אחד הפחדים המאיימים עליהם הוא שהגילוי שלהם יגרום לכך שהם עלולים להפסיד את המשפחה שלהם ושהם יישארו לבד. החששות גדולים יותר אצל הילדים שעדיין מתגוררים בבית ההורים.
הרצון הוא לחיות חיים אמיתיים בלי סודות ושקרים, אך הם יודעים כי הם לוקחים סיכון שההורים והמשפחה התומכת עלולים גם שלא לקבל את הגילוי, להתחיל להגביל אותם בהתנהלות היומיומית בבית ועם חברים, לכעוס ולהתנתק מהם. במקרים קיצוניים גם " לזרוק" אותם מהבית.
במצבים של אי קבלה וכעס, גם "השלווה" המשפחתית מופרת והבן או הבת שיצאו מהארון, יודעים כי הם האחראים לכך, וזו הרגשה קשה.
למרות כל הסיכונים, החליט אחיך להפסיק לחיות חיים כפולים, חיים של שקר מולכם ומול ההורים. הוא יצא מהארון אך הכניס את ההורים ואתכם לארון. ההמלצה שלנו: נהלי שיחה עם אחיך הצעיר, ותוך שתגבי אותו ותחזקי אותו, תדברו על הקשיים הזמניים שעלולים לעלות בהתנהלות היומיומית של ההורים בינם לבן עצמם ומולו.
קבלת הנושא אצל ההורים הוא תהליך בו הם מתמודדים ויתמודדו עם רגשות שונים, בין היתר עם אכזבה, בושה ופחד ממה יגידו במשפחה המורחבת, הקרובה והרחוקה, חברים אישיים וחברים לעבודה. התמיכה והקשר המשפחתי ההדוק שלכם עשויים לסייע מאוד להורים.
תוכלי לעזור להם גם תוך שתחשפי אותם בהדרגה למידע על הקהילה הגאה באמצעות האינטרנט באתרים כגון איגי- ארגון הנוער הגאה ובמקביל באתר של תהל"ה – עמותת הורים לילדי הלהט"ב. תוכלי גם לקשר את ההורים שלך עם אחד ההורים המתנדבים שלנו בעמותת תהל"ה, איתו יוכלו להיפגש, לדבר ולהיחשף בהדרגה לעולמו האמיתי של אחיך, ילדם.
תוך צבירת ידע והבנה שהם לא לבד, הם יעברו תהליך של קבלה והבנה שאין זו "מחלה" בה אפשר לטפל ולרפא, אלא נטייה מינית ודרך חיים מלאה של ילדם הצעיר והאהוב. בהצלחה.
>> הבת לסבית אבל הדוד הומופוב. מה עושים?
"מקבל את הבן, אבל לא מעוניין לדבר על זה"
יוסי מתל אביב: אנחנו הורים לשלושה ילדים מקסימים. הבן האמצעי שלנו בן 30 הודיע לנו לפני שנה וחצי שהוא הומו. למרות הקושי שבידיעה, אשתי ואני הבנו שצריך לקבל אותו כי הוא הבן שלנו, אנחנו אוהבים אותו. הבן מאוד פתוח עם אמא שלו והם מדברים על העניין, אבל היא טוענת שזה לא בסדר שאני לא מדבר איתו על זה. אני פשוט חושב שאין מה לדבר יותר מידי. אולי אני טועה. מה דעתכן?
ניצה ואיריס: יוסי שלום,
איזה מזל גדול יש לילד שלך שאתם ההורים שלו - הורים אוהבים ומקבלים. גם הבן שלך ידע שהוא יכול לסמוך על האהבה שלכם אליו, וזה כנראה היה אחד השיקולים כשהחליט לספר לכם את האמת על עצמו.
גם הפנייה שלך למדור הזה, מעידה על הרצון שלך להתייעץ, לשמוע ולעשות את הדברים באופן הנכון ביותר מבחינתך ומבחינתכם כמשפחה.
באופן כללי, אין משפחה אחת דומה למשפחה אחרת. יש משפחות בהן משוחחים על כל דבר ויש משפחות בהן לא מרבים לשוחח כלל. יש כאלו בהן הכל מאוד פתוח וההורים מדברים עם הילדים גם על נושאים אישיים ויש כאלו שלתפיסתם, מכבדים את פרטיותם של בני הבית ולא עוסקים בעניינים אלו. יש משפחות, בהן האימא היא זו שאיתה מדברים על הנושאים האישיים מאוד ועם האבא פחות.
אין נכון או לא נכון. יש התנהלות של בית, והשאלה היא מה קורה בדרך כלל אצלכם בבית. אם גם עם ילדיך האחרים אינך מרבה לשוחח על עניינים אישיים, אין זה מפליא שאינך יוזם שיחות עם בנך על הנושא.
אם אתה מעורב בחייהם של ילדיך האחרים, כדאי אולי שתפתח ערוץ תקשורת ישיר על הנושא עם בנך האמצעי, תשמע ממנו על חייו כהומו ותשתף אותו במחשבותיך ותחושותיך.כשהנושא יהיה מדובר ביניכם באופן גלוי ופתוח, סביר להניח שאשתך ובנך ירגישו שהקבלה שלך אכן מלאה.
במידה וקשה לך, אולי תוכל להסביר לו באופן כן שקשה לך לשוחח על הנושא, אבל הדבר אינו מעיד על אי קבלתו. כך או כך, כשאנחנו יוזמים שיחה עם ילדינו על חייהם האישיים, כשאנחנו מראים התעניינות אמיתית, אנחנו מאפשרים להם להתלבט איתנו ולשתף אותנו במה שהם בוחרים, והמסר הוא שאיתנו אפשר לדבר כשצריך.
קל וחומר כשמדובר בילד שלנו שעבר תהליך יציאה מהארון וחשובה לו מאוד הידיעה שאפשר לדבר עם אבא ואמא על הנושא.
האפשרות לדבר באופן פתוח מהווה לעיתים קרובות, בעיני ילדינו, את ההוכחה הניצחת שקיבלנו אותם באמת ואין כנראה דבר חשוב יותר עבורם מקבלה זו של ההורים.
>> הבן ההומו מתגייס וההורים חוששים מהיציאה שלו מהארון
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים