>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מירה שואלת: בתי בת ה-31 חיה "מחוץ לארון" כבר מעל 4 שנים, ויש לה בת זוג אותה אנו אוהבים מאד. בהתחלה, לבעלי היה מאד קשה, הוא הסתגר והתנתק מכולנו, אך לאחר התהליך שעברנו בעזרתה, כיום אנחנו מחבקים אותה, עומדים מאחוריה וכל הסובבים אותנו יודעים עליה.
יחד עם זאת, משנודע לי כי תגיע לבד לאירועי יום העצמאות המשפחתיים והמנגל המסורתי, הרגשתי הקלה עצומה. אני כועסת על עצמי שאיני מצליחה לחגוג בשמחה עם בתי ואהובתה. האם זה ישתנה אי פעם?
ניצה ואיריס עונות: מירה שלום. מניסיוננו, במהלך אירועים משפחתיים, רבים ההורים שטוענים כי מכל מני טעמים קשה להם "המשפחתיות האינטנסיבית".
אנחנו מעריכות מאוד את הכנות שלך והיכולת להודות בהרגשת ההקלה על כך שבתך לא תגיע עם בת זוג. למרות שהיה לכם מאד קשה לקבל את יציאתה מהארון של בתכם, הצלחתם בעזרתה ומתוך אהבה רבה והבנה שאתם לא מוותרים עליה, לעבור תהליך קבלה משפחתי. התקדמתם בתהליך ואף שיתפתם את הסובבים אתכם בסוד שלכם שהפך להיות גלוי ואפשר לכם להרגיש הרגשת "עצמאות" וחירות.
לדעתנו, כדאי שתדברי עם בתך, תשתפי אותה בהרגשתך, חזקי אותה באהבה ובקבלה שלכם ובכך שאתם מבקשים עבורה אושר מלא, כולל זוגיות מתאימה. החיים עוד יזמנו לך ולנו התמודדויות שונות עם ועבור ילדנו. כשנגיע ל"עצמאות האמיתית" שלנו, נוכל להיות שם לגמרי בשבילם ועבורם.
"מקבלים את הבן ההומו, אך חוששים מהסביבה"
משפחה מהדרום שואלת: ניצה ואיריס שלום, אנחנו משפחה דתית מיישוב דתי בשומרון. לפני שלוש שנים בננו בן ה-21 סיפר לנו על תחושותיו, ובעצם יצא מהארון. באותו זמן למד הבן במוסד דתי לאומי נחשב מאוד, וכמובן שגם הוא וגם אנחנו חששנו מאוד שמא ייוודע הדבר והייתה בינינו הסכמה שבשתיקה. על כן, הנושא לא דובר מחוץ למשפחתנו.
לאחרונה, דורש בננו מאתנו שנצא מהארון ושנאפשר לו לספר למשפחה המורחבת ולמעגלים קרובים נוספים. חבריו בישוב ומחוצה לו יודעים, אבל אנחנו חוששים מההשלכות של גילוי שכזה. מיותר לציין שאנחנו כולנו אוהבים אותו אהבה עזה, תומכים וגאים בו מאוד.
ניצה ואיריס עונות: שלום לכם, "אוהבים אותו אהבה עזה, תומכים וגאים בו...", זה מה שרוצה כל ילד שיוצא מהארון לשמוע, ולא משנה בן כמה הוא. זה גם מה שנדרש כצידה לדרך בתהליך אותו עוברים הורים ועוברת משפחה, כאשר הם מתוודעים לנטייתו של בנם או בתם.
את תהליך ההפנמה וההתמודדות התחלתם כבר אז, לפני 3 שנים. מתוך הסכמה הדדית הבנתם, שנכון יותר לכולכם לשמר את הדבר בסוד. ההחלטה על כך היתה משותפת ומשום כך גם מכבדת.
היום בנכם מרגיש צורך להיות מי שהוא, ללא מסכות וסודות והוא רוצה להפסיק לחיות חיים כפולים. ניתן להניח שבחברה הדתית, בחור בן 21 שאינו נשוי או לפחות בזוגיות חייב להמציא בכל מפגש משפחתי וחברתי שקרים ותירוצים הקשורים לעניין.
מאידך, החשש שלכם מגילוי כזה בחברה הדתית גם הוא מובן. החברה הדתית עדיין מתקשה להתמודד עם הנושא\ למרות שגם שם ניתן לראות תחילתו של שינוי.
עובדה נוספת שצריכה להילקח בחשבון היא, שהעניין ידוע לחבריו ואולי למשפחותיהם ויתכן שהסוד כבר מזמן אינו סוד.
אולי כמשפחה אוהבת המסוגלת לשוחח, תחליטו ביחד למי מספרים בהתחלה, למי ומתי מספרים אחר כך ומי מספר למי. לעיתים, דווקא "תוכנית מסודרת" שכזו ולא ספונטניות (שיש מי שדווקא היא מתאימה לו יותר), מאפשרת לעבור את העניין באופן נוח יותר.
די מהר תיווכחו לדעת, כי האופן בו אנשים קרובים מקבלים את הנושא הוא בדיוק האופן שבו אנחנו אומרים את הדברים. כשאנחנו מצליחים להגיד את העובדות ללא רגשות אשמה או נחיתות, מתוך מקום אוהב וגאה בילדנו - כך בדיוק יתייחסו לעניין האחרים.
בנוסף, אנו ממליצות לכם להגיע לאחת מקבוצות התמיכה שלנו הפזורות בארץ, כולל קבוצה של הורים דתיים בלבד, לשמוע מניסיונם של אחרים ולשתף, באם תרצו, בתחושותיכם ובחוויות שאתם חווים כהורים וכמשפחה.
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
>> לטורים הקודמים של ניצה ואיריס
>> האם אי פעם אקבל את בני ההומו במאה אחוז?