הרצון שלנו להגן על ילדינו בכל מחיר, לעתים גורם לחיבוק דוב שעלול לפגוע דווקא ביקירנו. לאחרונה אנחנו שומעות סיפורים רבים על הורים לילדים שחוששים מגיוסם לצה"ל, התמודדותם עם המערכת הצבאית ומדעות קדומות.
חשוב לזכור, שלפעמים אלה דווקא אנחנו שיוצרים את הבעייה, כשהבן או הבת דווקא שלמים ומקבלים את עצמם.
"שהבן לא יספר על נטייתו המינית בצבא"
שאלה: ניצה ואיריס שלום,
יש לנו שלושה ילדים, והבן הבכור שלנו סיפר לנו לפני כשנה שהוא הומו. קשה לנו הידיעה ויחד עם זאת אנחנו מתמודדים איתה כהורים וכמשפחה. הבן שלנו משתף את כולם - גם המורים והילדים בבית הספר יודעים עליו. הוא נראה מאושר, מצליח בלימודים ופעיל בצופים.
הבן עומד בפני גיוס מרץ הקרוב, ובקשנו ממנו לא לספר על נטייתו בשלבי המיון הסופיים לצבא, כי אנחנו חוששים שהדבר יפגע בשיבוצו או שלא יעמוד בלחץ של הטירונות ואחר כך בשרות כולו כגיי, ובסוף ישוחרר מהצבא. מה עושים?איך מתמודדים?
אמירה
ניצה ואיריס: אמירה שלום,
באופן טבעי, ההתרגשות והדאגה במשפחה לקראת גיוס בן בכור גדולים מאוד. לראשונה אין לנו שליטה ואמירה כהורים על פעילות ילדנו.עד כה הם היו "מתחת כנפינו", ועתה הם יוצאים לחיים האמיתיים. קשה גם הידיעה שעתידו בשלוש השנים הקרובות נקבע עבורו (ועבורנו) ע"י הצבא.
במקרה שלכם, הדאגות מרובות עוד יותר ובהיבטים נוספים. החששות שלכם כהורים מובנים, אך מתוך מה שכתבת, נראה לנו שאתם בהחלט יכולים לסמוך עליו. נראה כי אתם כמשפחה מהווים עבורו מקום בטוח ומגונן. זה המקום שאיפשר לו לפני כשנה לחשוף בפניכם את סודו ותחושותיו, זה המקום שבזכותו הוא חי ללא סוד בבית הספר, עם חבריו, פעיל בצופים – ומאושר. עכשיו, לקראת הגיוס, הביטחון והחוזק שלכם ילוו אותו גם בשירות הצבאי.
אנחנו מניחות שהחשש הגדול שלכם הוא, שהמפקדים והחיילים סביבו ייחשפו במשך הזמן לעובדה זו, לא "יקבלו" אותו והוא יהיה חשוף להצקות והטרדות ואולי אף יישבר. יתכן שהקושי הגדול הוא שלכם ולא שלו.
העובדה שהוא הקשיב לכם והקפיד לא לספר על כך בצבא, כלל לא מובנת מאליה ומראה על הקשר ההדוק והבטוח בניכם. יחד עם זאת, כדאי שתבדקו עם עצמכם האם נכון לבקש ממנו שבצבא לא יספר על נטייתו, בזמן שחייו ביום יום גלויים וללא סודות.
האם נכון שדווקא בצבא "ייכנס מחדש לארון", יבנה יחסים עם החברים והמפקדים על בסיס סוד? האם לא נכון יותר שיכירו אותו כפי שהוא, עם כל הכישרונות והחוזקות שלו, כפי שבאים לידי ביטוי בחייו כיום?
מטבע הדברים, שמירה על סוד והחשש שיגלו אותו גורמים לנו להתנהל ממקום מוחלש. כל האנרגיות שלנו מופנות להסתרה.
נכון, שלמרות שקיימת יותר פתיחות בחברה ובתקשורת לגבי ההומואים והלסביות, עדיין קשה לנו להתמודד כשהנושא הופך להיות אישי, אצלנו בבית. יחד עם זאת, חשוב שאנו כהורים נשים לב למסר שאנחנו מעבירים לילדנו שהעיז ופתח את ליבו בפנינו, למסר שעובר ליתר ילדינו בבית, למשפחה המורחבת ולחברים סביבנו. חשוב שנהיה מודעים לתגובותינו, ותוך כדי נדאג לרכוש ידע שיקל עלינו לעבור את תהליך הקבלה ולהיווכח שברוב המקרים "כשלא עושים עניין- אין עניין".
על מנת לקבל אינפורמציה נוספת על השרות הצבאי ואולי אף להרגיע את חששותיכם, אתם מוזמנים לפנות לאורי שפר העובד הסוציאלי במרכז של הקהילה הגאה שמשמש גם בתפקיד קב"ן בצבא (טלפון 03-5252896) ולהיעזר בו.
כדאי שתכנסו לאתר תהל"ה ובהמשך אף תצטרפו לאחת מקבוצות התמיכה שלנו הפזורות ברחבי הארץ להמשך תהליך הקבלה שלכם כמשפחה.
"הוא נראה כמו הומו מתנהג כמו הומו – האם הוא הומו?"
שאלה: אחותי ואני חיות באותו קיבוץ, כל אחת מאיתנו הקימה משפחה נהדרת, והקשרים בין שתי המשפחות קרובים מאוד מאוד.
לאחותי בן מקסים בן 30 שלפי האופן שהוא מדבר ומתנהל, ברור לנו שהוא הומו. מלחשושים ורכילויות אני נוטה לחשוב שהדבר ברור גם להרבה אנשים אחרים בקיבוץ. אחותי ובעלה לא חושדים בכלום, אבל אני מניחה ששני ילדיהם האחרים חושדים ואולי אפילו יודעים. אחותי אפילו מגלה פתיחות גדולה מאוד לנושא באופן כללי.
ניסיתי בהזדמנויות רבות לרמוז לאחותי, לנסות ולהעלות בעקיפין את הנושא, אך לא הצלחתי.
חשוב לי לציין, שאחותי ובעלה הם אנשים פתוחים, ליברלים ונאורים ואני לא מבינה מדוע הבן שלהם לא מספר להם ואיך הם לא רואים את הכתובת שעל הקיר? אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו למענו ולמענם, אך לא יודעת איך ומה.
גילה
ניצה ואיריס: גילה שלום.
כל כך ברור שהפנייה שלך באה ממקום אוהב ודואג מאוד. לפעמים, בסיטואציות מסוימות בחיינו, אנחנו באמת מרגישים שעלינו להתערב במשהו, גם אם זה לא נחשב כ"ענייננו".
ציינת שהבחור מדבר ומתנהל כמו "הומו".האם כוונתך היא שדיבורו נשי? שאף פעם לא היתה לו חברה? שלבושו שונה? כל אלו, כמו גם "התנהלויות" נוספות, אינן מצביעות בהכרח על היותו הומו.
אולי תנסי ליזום שיחה עם אחיינך? נסי למצוא הזדמנות נאותה, ובקשי את רשותו לשיחה "אישית וכנה". מהלך השיחה ותוכנה, יהיו בהתאם למידת הפתיחות והקרבה הקיימים ביניכם. אם הנושא יעלה, יתכן ואחיינך יעמיד אותך על טעותך וחשדך היה לשווא.
אפשרות נוספת היא, שהוא אכן יאשר את חשדך, אבל יבקש שלא תספרי לאף אחד מסיבותיו שלו, והאפשרות השלישית היא שהוא יאמת את העניין, ישמח על האפשרות לשתף ויבקש את עזרתך בגילוי העניין להורים.
במקרה שכזה, ובמידה שתחליטי לסייע לו, תשקלי לערוך שיחה עם אחותך, שיחה בה נדרשת רגישות רבה, ובה יהיה עלייך לכבד את תגובותיה ולתת מקום לתחושותיה ורגשותיה. בכך תסייעי גם לה וגם לבנה.
אנו בטוחות שכאחות אוהבת וכדודה אוהבת לא פחות, את תמצאי את הדרך הנכונה לקיום השיחות, אולם חשוב לקחת בחשבון, שיתכן ואחותך או אחיינך לא יאהבו את התערבותך, למרות הקרבה ביניכם.
באם יסתבר שאחיינך אכן הומו, ועדיין תתקשי להתמודד עם אחותך, את מוזמנת להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה של תהל"ה הקיימות ברחבי הארץ. קבוצות אלו אמנם נועדו בעיקר להורים שילדיהם הומואים, לסביות, בי סקסואלים וטרנסג'נדרים, אבל בהחלט יש בהם מקום גם לבני משפחה אחרים שיכולים להסתייע בקבוצה ובמנחים.
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> "כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור". ניצה ואיריס עונות
>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה