על אף שאתם מקבלים את בנכם או בתכם שיצאו מהארון, ההתמודדות לא נגמרת שם, ואחריה עליכם להחליט מתי וכיצד תספרו את הבשורה למעגל השני והשלישי, לחברים ולבני המשפחה המורחבת. בדרך כלל, תגלו כי אותן סטיגמות ואמירות הומופוביות שאתם שומעים בסביבה שלכם, יעלמו מהעולם ברגע שתספרו כי גם ילדכם הוא הומו.
"הבן הצעיר מנהל מערכת יחסים עם גבר בן 39"
נורית: לפני כשבוע נודע לנו שבננו הבכור, חייל שמשרת רחוק מהבית, מקיים מערכת זוגית מזה כשנה עם גבר כבן 39. לעיתים במקום לחזור הביתה, הוא הולך לבן זוגו, כשאנחנו חשבנו שהוא בצבא. חרב עליי עולמי, אני כל הזמן בוכה והפסקתי כל פעילות. לבעלי קל יותר, אבל הבן הכי צעיר שלי לא יודע. בתחושה שלי המשפחה מתפרקת, ובעלי ביקש שאפנה אליכם לעזרה.
ניצה ואיריס: שלום נורית,
מהדברים שלך עולה שאת מתמודדת עם לא מעט קשיים. נכון להיום, אנחנו לא יודעים האם הבן סיפר לכם את הסוד שלו או שנודע לכם במקרה. אנו גם לא יודעים האם אתם מדברים איתו על כך ומשתפים אותו בדאגה ובתחושות שלכם.
כשילדינו קטנים, אנו מעורים בחיי היום יום שלהם, ומרגישים שאנחנו יודעים את כל ה"סודות" הקטנים והגדולים שלהם. כשהם גדלים, הם מפתחים את עולמם שלהם מבחינה אישית, חברתית ומקצועית, ולא תמיד משתפים או מתייעצים איתנו ההורים
לנו כהורים, זה בדרך כלל לא פשוט, ואנחנו מרגישים לעתים כאילו לא בשליטה. חשוב לנו להמשיך להיות מודעים למה שעובר עליהם, לשמוח איתם, לתמוך בהם ברגעי משבר ולייעץ להם בשעת הצורך.
כשילד "יוצא מהארון" הוא עובר תהליך עם עצמו ובהמשך גם יוצר קשרים זוגיים, לפעמים ללא ידיעת ההורים.
במקרה שלכם, הקושי מועצם כי מעבר לכך שבנכם בחר שלא לשתף אתכם בסודו על זהותו המינית השונה, הוא גם בזוגיות עם בחור הגדול ממנו ב 19 שנים.
ההרגשה בין היתר היא "איפה היינו?", האם הזוגיות מתאימה לו, האם אינו מנוצל על ידי בן זוגו המבוגר ובכלל מה הוא מחפש אצל בן זוג בן 39 כשהוא רק בן עשרים?
עכשיו משנחשף סודו של הבן, ייתכן שהוא חרד להמשך הקשר שלו איתכם כהורים וכמשפחה. זאת ההזדמנות שלכם כהורים לפתח שיח מחודש עם הבן שלכם, בו תשתפו אותו בתחושות ובדאגות שלכם ובמקביל, תחזקו אצלו את תחושת הביטחון באהבתכם אליו.
מניסיוננו, אי הדברות בינינו ההורים ועם ילדינו גורמת לכך שחששותינו גדולים ולא תמיד קשורים למציאות.
כשאנו מייצרים יחסי אמון, כבוד ותקשורת פתוחה בן בני המשפחה, אנו מצליחים, בדרך כלל, להתגבר ביחד על הקשיים, על שמירת התא משפחתי המאוחד וחוזרים לתפקוד שגרתי.
מפחדים לספר למשפחה המורחבת על הבן הגיי
גילה מהשומרון: בננו הצעיר בן ה- 20 יצא מהארון לפני שנה. הופתענו מאוד כי לא ניתן לראות עליו כלום והוא ממש גברי. הבנו שהאחים הגדולים ידעו לפנינו ולמרות שהיה קצת קשה בעיקר לבעלי, מייד החלטנו שאין מצב שאנחנו לא תומכים בו. המשפחה המורחבת מאוד קרובה לנו (גם פיזית) והילדים שלנו טוענים שצריך לספר להם, אבל האחים של בעלי וגם אבא שלו הם הומופובים, וטוענים בכל הזדמנות שזה מגעיל אותם. אני פוחדת מהתגובה שלהם ולכן לא רוצה לספר. מה אפשר לעשות?
איריס וניצה: שלום גילה,
ההחלטה המיידית שלך ושל בעלך לתמוך בילד למרות ההפתעה הגדולה והקושי, נראית על פניו ברורה מאליה, אבל לא תמיד כך הם הדברים ובנכם זכה בהורים אוהבים, דואגים ואכפתיים.
מאותו מקום דואג ואוהב, את נמנעת מלספר לבני המשפחה המורחבת וכולכם נאלצים להסתובב עם סוד גדול שבוודאי מכביד עליכם מאוד.
בהרבה מאוד מקרים בהם היה חשש מתגובות הומופוביות של בני משפחה, הסתבר שכשמדובר בבן משפחה אהוב, ההומופוביה נעלמת כבמטה של קסם. קשה מאוד לשנוא בן משפחה אהוב בגלל שהוא הומו. בנוסף, לפעמים כשהסוד מתגלה, אותם בני משפחה כועסים מאוד על כך ש"גרמו" להם לפגוע מבלי שיהיו מודעים לכך.
יש שאומרים שזה ממש כמו "לשים מכשול בפני עיוור". יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שיתכן ויהיו בני משפחה שיסתייגו מהגילוי, למרות הקרבה ויצטרכו זמן לעכל ולקבל את הגילוי.
באופן כללי, אמירות כמו "הומואים מגעילים אותי" נובעות מסטיגמות ודעות קדומות, בהן כולנו חוטאים מידי פעם. למשל, בנך המאוד גברי שובר את הסטיגמה של "הומואים הינם גברים נשיים". הומואים ולסביות הינם אנשים רבגוניים ממש כמו הסטרייטים, והם אהובים או לא אהובים על סביבתם, בגלל מי שהם ולא משום סיבה אחרת.
מכיוון שאתם משפחה קרובה גם ביחסים וגם פיזית, אולי תגלו שחלק מהאנשים כבר יודעים ומחכים שאתם תספרו ותשתפו, זאת על מנת שהם יוכלו להביע את אהבתם ותמיכתם לכם ולבנכם.
יתכן ונדרש לכם עוד קצת זמן ועצתנו לכם היא להצטרף לאחת מקבוצות תהל"ה המפוזרות בארץ, ולשמוע איך התמודדו ומתמודדים אנשים שונים עם הנושא. הקבוצה עשויה לשמש לכם תמיכה ומשענת נוחה לעניין הספציפי הזה ולעניינים אחרים הקשורים בהורות לילד הומו.
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> "כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור". ניצה ואיריס עונות
>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים