>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בסוכות אנו יוצאים מן הבית אל הסוכות, להראות שאנו בוטחים בה' בצורה מוחלטת שיספק לנו כל מחסורינו. אנו מזכירים את ניסי בני ישראל במדבר, כדי להראות את השגחת הבורא ואת הנחייתו בעמוד ענן במדבר. ובצורה סימבולית ל "ה' רועי לא אחסר", אנו מאדירים את שמם של הרועים בשר-ודם, שהשלימו את מלאכת הבורא בנחיית עם ישראל "צאן-קודשים".
קוראים במגילה כדי להיזכר בדרכי אבות
חוץ מהמפגש בסוכה, אנו נפגשים איתם גם בתפילה. ארבעת המינים רומזים אף הם לאושפיזין, כמאמר הפיוט הידוע: הַהֲדַס רוֹמֵז לִשְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. מֹשֶׁה אַהֲרֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת. יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת. דָּוִד לָאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה". ביום שבת איננו נוטלים את ארבעת המינים, וכאן נכנסת מגילת קהלת לתמונה. ע"פ המדרש, במגילת קהלת על כל משליה ניתן למצוא אזכור לכל אחד מן האושפיזין. אנו קוראים במגילה כדי להיזכר בדרכי האבות הישרים גם ביום השבת.
החכם עיניו בראשו – זה אברהם שהשכיל לדעת את בוראו. כי לאדם שטוב לפניו – זה יצחק שזרע ומצא מאה שערים וזכה לברכה. החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים - זה יעקב שהחכים מעשרה בניו ללכת למצריים לשבור אוכל. איש מסכן וחכם אשר חילץ את העיר בחכמתו – זה משה שהציל פעם אחר פעם את עם ישראל מן הצרות (הוציאם ממצרים, לימד עליהם סנגוריה ועוד). מקרה אחד לטהור ולטמא – הטהור זהו אהרן, שעסק בטהרותה של ישראל (הן ההלכתית והן המוסרית) ומת בעוונותיהם מחוץ לארץ. הנמלט מן האישה המרה ממוות – זהו יוסף שנמלט מפני אשת פוטיפר. והמלך הטוב – זה דוד שמצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם. ועוד רבו המשלים שאפשר ללמוד מן מגילת קהלת על סיפורי ודרכי האבות, ללמדנו שהשמחה האמיתי טמונה דווקא בעבודת ה' ובקיום המצוות.
האושפיזין מתקשרים גם למלחמת גוג ומגוג, שכן ע"פ הנביא, באחרית הימים יקומו כל תכונותיהם של אבות האומה: המוסריות, המנהיגותיות והדתיות, לעזרת ישראל.
חג הסוכות הוא חג לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור אומות העולם – בבית המקדש היו מקריבים במשך ימי החג 70 פרים כנגד 70 אומות והיו מתפללים לשלום כל האומות. אך בד בבד, יחד עם קריאת התורה העוסקת בקורבנות לשלום האומות, תחשבו היטב אילו שבעה אושפיזין הייתם רוצים להזמין לסוכתכם ומדוע? מי האנשים שהשפיעו ומשפיעים על דרכיכם וכיצד? מי האנשים שעיצבו עבורכם דרך שיש בה מוסריות ואחריות לכלל?
גם הומואים הם בניו של הקב"ה
בסוכות מצווה לישון בסוכה ולא בבית והדבר מסמל בעבורנו את עובדת היותנו אורחים בעולם הזה. מה אנו צריכים ללמוד מזה? שיש עלינו חובה לחשוב לא רק על תענוגי ותאוות העולם הזה ולא רק על עצמנו אלא בעיקר על מה אנו רוצים להשאיר אחרינו, אילו מעשים אנו יכולים לעשות במשך כל השנה על מנת לדאוג לזכויותיו של המיעוט, של החלש בחברה, של הדור השלישי.
אם דווקא אנו, כבעלי נטייה הומוסקסואלית בחברה הדתית והחרדית, נראה לציבור שאין "אנחנו" ו"הם" אלא שכולנו "באותה הסירה", שיש לנו דרך משותפת ודאגה לכלל ישראל, נוכל גם להביא לקירוב לבבות ולקבלת האחר.
בשמחת תורה נקרא בפרשת "וזאת הברכה". בפרשת הסיום של התורה משה רבנו מברך את כלל ישראל, כל שבט ושבט על פי תכונותיו. התורה עבורנו היא תורת חיים, היא דרך של אמת, וגם אם קשה לנו לפעמים עם מצווה מסוימת, גם אם יש איסורים על האדם, הרי שבמכלול הדברים לא זה מה שצריך להרחיק אותנו ח"ו מהתורה אלא אדרבא, ללמוד ולהבין את משמעות המצוות וע"י כך יוכל גם האדם בעל הנטייה ההומוסקסואלית לראות ולהבין שהוא בנו של הקב"ה כמו כולם ושיש דרך לחיות חיי אמת ולשלב בין הנטייה לתורה.
ברור כי הדרך לא פשוטה אך היא אפשרית, וצריך סבלנות ולימוד וב"ה נתחיל במדור הזה להתעסק בנושא הזה לעומקו. ואגב לכל הטוקבקיסטים שיתחילו להקליד דברי הבל ושנאה - דעו לכם כי דרכיכם רעה ומוטב כי בטרם תשליכו אש וגופרית בנושא שאינכם מבינים לעומקו וידועים דברי חכמים "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". תזכרו שאנו אחיכם וחלק מעם ישראל והחברה האורתודוקסית ואיננו מבקשים ח"ו להתיר איסורי תורה אלא למצוא דרך לחיים מאושרים כמותכם "והאמת והשלום אהבו".
נתפלל כי נשכיל כולנו לחזק את האמונה בבורא עולם, להיות יותר מוסריים, לתקן עולם לא רק למעננו אלא עבור כלל ישראל ושאר ברואי עולם וכפי שכתבתי במאמרים הקודמים בר"ה ובכיפור, כך "אמת מארץ תצמח" ונזכה ב"ה בשלום ובגאולה במהרה בימינו אמן. חג שמח!