1. למה פנית לעולם הצילום?
אל עולם הצילום הגעתי לגמרי במקרה. כבוגר חיל המודיעין, אחרי שהתקבלתי ללימודי ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, הרגשתי את הבטן מתהפכת והבנתי שאני צריך להיות במקום אחר. למרות שלא ידעתי בדיוק מה המקום הזה, ביטלתי את הרישום ללימודים והתחלתי ללמוד אומנות וצילום במנשר לאומנות.
2. מהי התמונה הראשונה שצילמת?
המשיכה שלי כבר מההתחלה הייתה לצילום פורטרטים. עניין אותי שילוב היכולות של המצולם ושל הצלם ביחד להוציא משהו חזק ומסקרן. התמונה הראשונה מהבחינה הזו עבורי, באופן יחסי כמובן לנקודת הזמן בה הייתי, היא זו בה צילמתי חבר בדירה שלו. פתאום היה לנו איזה רגע נקי, שקט ונטול מאמץ. דווקא אז יצא הצילום הזה.
3. מהי התמונה הכי מפורסמת שלך?
קשה היום להגדיר מה זה מפורסם. המדד למשהו מפורסם שונה מאוד מפעם. הרי, איך מודדים? לפי כמות לייקים בפייסבוק? לפי התגובות? לפי כמה פעמים אותה תמונה הציגה בתערוכה או לפי גובה המחיר שצילום שלי נמכר?
הצילום מתוך הסדרה 'אלכסנדרה' למשל פורסם על שלטים בתל אביב וב'טיים אאוט' לקראת התערוכה TEL AVIV PHOTO 2013, אז אולי הוא הכי מפורסם.
4. מהי התמונה האהובה עליך אישית?
אחת הפעמים הראשונות בה צילמתי בסטודיו הוגדרה דווקא לצילומי 'בוק'. בדרך כלל בצילומי סטודיו יש דיבורים, הכוונות או מוזיקה, אבל אני אוהב לעבוד בשקט ובלי יותר מדי אנשים על הסט. תוך כדי הצילומים, פתאום שמתי לב שאנחנו לא מדברים ויש שקט מוחלט, שהיחיד שקוטע אותו הוא רחש הבזקי התאורה. ברגעים האלה, בלי שאמרתי כלום, רק אז הדוגמן הרגיש בנוח. הוא התפשט, ופתאום התחילו לצאת צילומים נוקבים ומעניינים הרבה יותר מהבוק אותו תכננו. זה משהו ששום הכוונה שלי לא הייתה יכולה לעשות, וזה מה שמרגש אותי בצילום הזה.
5. איזו תמונה שלך אוהבים במיוחד?
מנעד האנשים שנחשף לעבודות שלי, לרבות החברים והחברות שלי, הוא רחב. כל אחד שונה מהשני בכל כך הרבה מובנים. זה בא לידי ביטוי בשונות של האנשים שמגיבים לצילום כזה או אחר. מה שמלהיב אנשים מסוימים יכול לפעמים אפילו לעורר סלידה אצל האחרים. כיוון שאני עוסק בכמה נושאים בצילומים שלי, אני רוצה להאמין שהקו האומנותי שלי ידוע, ושהרוב אוהב את הרוב.
6. מיהו המודל הכי סקסי?
גם לי כשלעצמי אין הגדרה עדיין למה זה "הכי סקסי". אבל, אם הייתי חייב לבחור, אני חושב שסקסיות מורגשת בצורה הכי חזקה שלה בתום, שעדין קיים בה בהתחלה. כלומר, דווקא כשאותו אחד או אחת לא מנסים להיות סקסיים ולהתאמץ.
לכן, את רוב המודלים שאני מצלם, אני 'פוגש' בפייסבוק וחשוב לי שהם לא יבואו מעולם הדוגמנות. יש הרבה יותר כוח בעיניי למי שמגיע להצטלם חף ממניירות ומניסיון להרשים.
אחד המודלים האלה בעיני הוא דילן. בחור צנוע מקסים שצילמתי ב-2012 לסדרה שלי 'חלקים'.
7. האם עבדת גם עם מודלים מחו"ל?
כן. הצילומים לאלחנדרו למשל קרו בספונטניות כמעט, כשכל אחד מאיתנו לא ממש מבין את שפתו של השני. בסופו של דבר הצלחתי להעביר את כל ההנחיות בספרדית מגומגמת. איכשהו הוא הבין מה רציתי ממנו, צחקנו הרבה ויצאנו מאוד מרוצים מהתוצאות.
8. איזה חלק אתה הכי אוהב בגוף הגבר ולמה?
מעבר לכל מה שהוא בגדר עניין של טעם, אני אוהב את שני הדברים שמגלים הכי הרבה על בן אדם, השפתיים והעיניים. אני חלילה לא מתיימר אבל לרוב מספיקות לי כשתי דקות כדי להבין מי עומד מולי. אנשים לא מבינים שהעיניים מסגירות הכול. את כל מה שטוב וגם את מה שפחות.
9. מהי התמונה הכי חושפנית שצילמת?
בכל צילום, גם אם הוא צילום של אובייקט, יש משהו חושפני, וזה כמובן בהנחה שאנחנו לא מדברים על החשיפה הפיזית בהכרח.
בתערוכה הזו למשל יש הרבה צילומים מתוך הסדרה Exposures, בה המודלים חשופים אך זהותם נלקחת מהם. בסופו של דבר, הסדרה הזו כמו האחרות, אמנם חושפת את המצולמים, אך באותה המידה היא חושפת אותי כאמן וכצלם ובעיקר כבן אדם: מי אני, מה מעניין אותי, ובעצם למה, שהיא השאלה שמכריחה כל אמן לחפור בתוך עצמו כדי להבין את המקום האמיתי ממנו הוא יוצא לצלם.
10. מהי התמונה הכי פרובוקטיבית שצילמת?
לפרובוקציה יש הרבה פרשנויות. אם מדובר בעירום או מין, אז ברוב הצילומים שלי יש מוטיבים של מין ושל עירום. דווקא העבודה הפרובוקטיבית ביותר שעשיתי מבחינתי זו העבודה 54|28" ובה ניצב טקסט אישי על אירועי העבר מאז הייתי ילד, אל מול שני קירות בחלל: על האחד צילום מוגדל של אימי בימי צעירותה (200x120 ס"מ), ולמולו קיר מלא בצילומים של אותו דימוי, ששוכפלו האחד על גבי השני עד שהפכו לכתם. בפעולות הצילום האלו ניסיתי לקבע את ההווה ולשמר את אימי, כשבפועל מה שקרה בתהליך העבודה, הוא ההפך המוחלט. זו כלל לא הייתה התוצאה לה ציפיתי, וכך יצא שאמי, שעודה בחיים, הייתה בתערוכה כדמות הולכת ונעלמת. הרבה אנשים באו במהלך התערוכה ואחריה לנחם אותי, כשאמי עומדת לצידי, מה שרק הוסיף לצביטה ולפרובוקציה הלא כל כך מתוכננת.
* ניתן לעקוב אחרי העבודות של אלעד באתר www.eladdavid.com ובעמוד הפייסבוק שלו. היצירות יוצגו בליין ה CULTURE NIGHTS בשבת הקרוב באוויטה למשך שבועיים ויצעו למכירה