לראשונה בישראל: היום (ג') מתקיימת ועידת המשפיעים הלאומית של קהילת הלהט"ב ILGBT ביוזמת המרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק הגאווה במועצת העיר איתי פנקס ארד. על סדר יומה של הוועידה: הדמויות הבכירות בישראל והמשפיעות ביותר על חיי הקהילה הלהט"בית והנושאים המשמעותיים בזירה הציבורית, בזירה העסקית ובזירה התקשורתית-תרבותית.
"אני חייב וידוי. התלבטתי אם לבוא לכאן", התוודה שר המשפטים אוחנה בתחילת נאומו בוועידה, "מיום שהתחלנו את הפעילות שלנו בגאווה בליכוד, את חצי הארס הכי מושחזים וקטלניים שנורו לעברנו קיבלנו לא מהימין ולא מהקבוצות הדתיות אלא ממה שמכונה קהילת הלהט"ב. לא בטוח שיש לנו מאפיינים של קהילה. זה הגיע לשיא עם מינויי לשר. חשבנו אז ב-2011 שהגיע הזמן שנצא מהארון, לא מהארון הלהטבי אלא מהארון הפוליטי. אנחנו אנשי ימין עם כל סט הערכים והעמדות של אנשי ימין. אבל כן, גם להט"בים".
"ב-2014 כשקיבלתי החלטה לרוץ בפריימריז ביקשתי: אל תבחרו בי כי אני הומו ואל תמנעו מלבחור בי בגלל הסיבה הזו. אני הומו אבל אני לא רק הומו", ציין השר אוחנה והוסיף, "ובכל זאת הצעת החוק הראשונה שהגשתי הייתה חוק פשעי שנאה שנועד להגן על קורבנות אלימות נגד האות הכי מוחלשת, ט' של הטרנסים והטרנסיות. ביקשתי להוסיף זהות מגדרית כחלק מהגדרת העבירה. לצערי לא הצלחנו להעביר את החוק. תמיד התגאיתי בכך שהממשלה היוצאת היא זו שהעבירה הכי הרבה תקציבים בפועל לתמיכה בארגוני הלהט"ב. עומד בפניכם חבר הכנסת שהצביע הכי הרבה נגד עמדת הקואליציה. מעולם לא הצבעתי נגד אף הצעה פרו להט"בית, מה שאני לא יכול לומר על חלק מידידינו הגדולים בזמן שהם היו בקואליציה. כשהודחתי מוועדת חוץ וביטחון כתג מחיר, הפכתי ליחיד ששילם מחיר על עמידתו לצד הנושאים הלהט"בים".
"אפשר לטעון שאין זה די, שצריך לעשות יותר. שעלי לאמץ סט חדש של ערכים. אבל בכל זאת אתם יכולים להבין מה רב התסכול על הפער שנוצר בין המעשים לבין התדמית, שבאה לידי ביטוי במיוחד בימים אלה בכהונתי כשר", הוא המשיך, "החלטתי לבוא מסיבה אחרת שבגינה החלטתי לבוא למצעד הירושלמי. החלטתי לבוא בשביל הנער בן ה-15 מבאר שבע שהייתי. והנערה מקרית שמונה והטרנסית מדימונה שהם גם חלק מצבעי הקשת שהדגל שלנו מייצג. מתוך תקווה שאם הדברים האלה יגיעו אליהם, הם ידעו שהעתיד לא טומן בחובו רק קורבנות וצער. העתיד יכול להיות גם עתיד של מימוש עצמי, הצלחה ואהבה"
"הגעתי לתפקיד שר לא למרות העמדות אלא בגלל שהן לא צפויות להשתנות בקרוב", סיכם השר אוחנה, "גם אלה שרובנו מסכימים איתם בדבר שוויון וחרויות. אני חושב שזה צריך להיעשות על ידי הרשות המחוקקת ולא על ידי הרשות השופטת. תודה למי שהחליט להקשיב גם אם לא הסכמתם. מאחל למי שצופים בנו לזכור שהתרופה הטובה ביותר לשנאה וללהטבופוביה היא נראות. אז צאו מהארונות הלהט"בים והפוליטיים. תהיו גאים במי שאתם ובמה שאתם מאמינים בו ועשו מאמץ קטן לנהל את המחלוקות שבוודאי תהיינה בדרך ארץ".
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, אמר בתחילת האירוע: "בימים אלה ישנם קולות חזקים מדי הקוראים להגבלת כוחו של בית המשפט. חשוב לזכור שבג"צ יש רק אחד והוא אולי האמצעי המרכזי, אם לא המרכזי שבהם, במאבק לשוויון הקהילה הגאה מאז ומעולם. בזכותו יכולים בני זוג שנישאו בחו"ל להירשם כזוג בישראל. בזכות בג"צ יכולים הורים להירשם כהוריו הביולוגיים של ילדם המשותף. בזכות בג"צ בני זוג מאותו המין אינם מופלים בתנאי העבודה וזכאים לאותן הטבות. ולכן כאשר מנסים לפגוע בבג"צ ממניעים זרים, יש לזכור שיחד עם זה פוגעים ושופכים את המים יחד עם התינוק של זכויות האזרח גם של הקהילה הגאה".
מחזיק תיק הגאווה במועצת העיר איתי פנקס-ארד קרא לראש הממשלה להעביר את הסמכות על חיי היומיום לידי השלטון המקומי: "אתה טוען שמגיע לנו שיוויון וצדק אבל לא יכול לתת אותו בשל אילוצים קואליציוניים. במקביל, אתה רוצה לקחת מהרשות השופטת את הכוח והסמכות לתת לנו שיוויון וצדק אפילו במצבים שאי השיוויון ואי הצדק הם בלתי נסבלים. המצב ברשות המבצעת לא פחות גרוע - חלק ממשרדי הממשלה מנהלים קמפיינים סודיים וגלויים נגד להט״בים במניעת שירותים, אפלייה, חוות דעת משפטיות מטרפדות, מניעה שיטתית של תקציבים, אי קיום החלטות שיפוטיות ולפעמים אפילו אי קיום החוק עצמו. במקרה הטוב אנחנו נאלצים להסתפק בשאריות ובפירורים".
"אבל יש פיתרון", הוסיף פנקס, "אני קורא לך, אדוני ראש הממשלה - כמי שעומד בראש המפלגה הלאומית-ליברלית - ישם ערכים ליברלים קלאסיים ואחרי 71 שנים, בטל את משרת הנציב העליון הבריטי שנולדה מחדש בדמות שר הפנים. צמצם את סמכויות השלטון המרכזי. אתה תמיד אומר שהעם חכם ואתה צודק - תן לעם לנהל את חייו במינימום התערבות מלמעלה. נמאס לנו, חברי מועצות הערים, להעביר כל חוק עזר לאישור שר הפנים - אנחנו בשלטון המקומי לא ילדים קטנים. די לחוקי המרכולים. נמאס מהעדר סמכויות בתחבורה, שיטור, בריאות, חינוך, מעמד אישי - נישואים, גירושים, קבורה ועוד אינספור תחומים שבהם אנחנו לא יכולים לקבל החלטות. הפיתרון שאני מציע, טוב לכולם - הוא יקהה את הקיטוב הבלתי נסבל בתוך העם הזה כי הוא יעניק גם לחרדים, לדתיים, לערבים וכן, גם ללה״טבים, יותר ביטוי עצמי מקומי ויכולת הכרעה על חייהם בדרכם, תוך הסכמה על מספר מוגבל של ערכי יסוד מצומצמים. אני מאמין שמהשלטון המקומי תבוא הברכה".
במהלך הוועידה בכירי העיתונאים הלהט"בים ישוחחו עם כמה מהאנשים המשפיעים בישראל: יו"ר שטראוס גרופ עפרה שטראוס, מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני, מנכ"ל סודהסטרים דניאל בירנבאום, השרה גילה גמליאל, יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ, שר המשפטים ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ אלי אבידר, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, ליאורה שוקן, רני רהב, דורון מדלי, בל אגם, ג'וי ריגר, רומי אברג'יל, גל אוחובסקי ונדב בורנשטיין.
במיוחד לוועידה יתקיים מפגש בימתי חד פעמי במסגרתו תשוחח אילנה דיין עם שניים מהלהט"בים המצליחים בתחומם: פרופ' יובל נח הררי ועברי לידר.
בתום יום דיוני הוועידה יתקיים במוזיאון תל אביב טקס הענקת אותות שולמית אלוני לא.נשים שאינם חלק מהקהילה הלהט"בית ותרמו במיוחד לקידום זכויות הקהילה. הזוכים באות הם: נשיא המדינה ראובן ריבלין, נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס פרופ' אהרון ברק, יושבת ראש מרצ וחברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, מנהלת המרכז הישראלי למיניות ומגדר ד"ר אילנה ברגר, מנהלת השירות לנוער וצעירים במשרד הרווחה ציפי נחשון גליק, חברת נטורל אינטליג'נס וחברת קשת – ערוץ 12.
איתי פנקס ארד, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הלהט"ב: "לראשונה מציבה הקהילה לדיון לאומי ומקיף, מגוון סוגיות המשפיעות על חיינו באמצעות מקבלי ההחלטות ומובילי הדעה. יצאנו מזמן מהצללים, ועכשיו בזכות שותפות ראש העירייה רון חולדאי והובלת המרכז הגאה, אנחנו שמים את המאבק שלנו במרכז הדיון הציבורי לאירוע שיהיה מסורת קבועה, בוועידה שהיא 'כנס הרצליה' או 'כנס שדרות' משלנו".
>> אירועי הגאווה 2019: כל הכתבות
>> "חשוב לי שימשיכו לצפות בסרטים שלי אחרי שגומרים"
>> איך זה מרגיש להיות טרנסית דתיה ולסבית בישראל 2019
אביהו מיזן מנהל המרכז הגאה: ״הגיע הזמן לוועידה לאומית לקהילה. האירועים ומצעד הגאווה בתל אביב יפו הם חגיגה אדירה והמפגן המרשים ביותר של הקהילה בישראל. השנה, לצד המסיבה, אנו מבקשים להעביר מסר ברור ודרישה לא מתפשרת לביטחון עבור חברות וחברי הקהילה, התאמת השירותים, חינוך לסובלנות, שיוויון בפני החוק והקצאת משאבים. לשם כך - אנו מכנסים דמויות מובילות ובכירות שישימו את הנושא על סדר היום הציבורי״.