עוגות וחטיפים מלוחים, חולצות ונעליים, שמלות ערב ושעונים ואפילו משקאות קלים ואלכוהולים - בשנים האחרונות דגל הגאווה הוא סימן המתנוסס על אלפי מוצרים ומותגים, אבל הרבה לפני שמוסחר הוא היה סמל לעוצמה. דגל הגאווה (המוכר גם בשם Rainbow Flag ודגל החופש) הוא דגלה של קהילת הלהטב״ק: לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירג'נדרים, והוא עוצב על ידי גילברט בייקר אמן תושב סן פרנסיסקו בשנת 1978 לאחר שצבע אותו באופן ידני לקראת מצעד הגאווה שנערך בעיר. כיום כולל הדגל שישה פסים אך במקור היו בו בכלל שמונה צבעים כאשר כל צבע סימל משמעות אחרת, ורוד - מיניות, אדום - חיים, כתום - בריאות, צהוב - אור השמש, ירוק - טבע, טורקיז - אמנות, אינדיגו (גוון של כחול) הרמוניה וסגול - רוחניות.
השינוי הראשון: מותו של מילק
השינוי המשמעותי הראשון בדגל הגיע בעקבות אירוע טרגי במיוחד. הארווי מילק - חבר עיריית סן פרנסיסקו ופעיל להט״בי בולט נרצח ביריות על ידי יריב פוליטי לשעבר שפעל ממניעים הומופוביים. מותו של מילק הוביל לגל של הפגנות מחאה של הקהילה הגאה וחבריה חיפשו להתאחד תחת דגל שייצג אותם. יצרנית דגלים מקומית בשם פרמאונט (אל תתבלבלו עם חברת הסרטים) החליטה לייצר את הדגל שעיצב גילברט מבדים שנותרו במחסן אך הורידה ממנו את צבעי האינדיגו והחליפו אותו בכחול רגיל והוורוד הוסר לגמרי. הצבע הטורקיז ירד לגמרי במקרה כאשר שמו לב שבזמן תלייה במאונך (על עמוד ברחבי העיר) אחד הצבעי מוסתר על ידי העמוד. אז החליטו להישאר עם ששת הצבעים אותם אנחנו מכירים היום: אדום, כתום, צהוב, ירוק כחול וסגול.
לבנדר – צבע של גיוון
לאורך הדרך ידע הדגל תחנות רבות, לפחות כמו המאבק המתמשך של הקהילה למען שוויון זכויות. בשנת 1989 הדגל עלה לכותרות בארה״ב כאשר ג'ון סטאוט, תושב ווסט הוליווד, תבע את בעלי הבית שלו בגלל שאסרו עליו להניף את דגל הגאווה במרפסת דירתו. בשנת 2003, כאשר דגל הגאווה ציין 25 שנים (חצי יובל) להיווסדו, החזיר גילברט בייקר את עיצוב שמונת הפסים וקרא לאחרים לעשות כך גם כן. בתגובה לבחירתו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ הוא אף הוסיף פס נוסף (תשיעי) בצבע לבנדר שנועד לייצג גיוון.
כיום המצב ברוב המדינות המערביות שונה בתכלית ודגל הגאווה מונף בגאון ברחבי ערים מסביב לעולם, במיוחד בחודש יוני בו מציינים במרבית המדינות את חודש הגאווה. ב-26 ביוני 2015 הואר הבית הלבן בצבעי דגל הגאווה לראשונה בהיסטוריה, זאת לאחר שעבר החוק המאשר נישואים גאים בכל 50 המדינות של ארצות הברית. באותה שנה רכש MOMA (המוזיאון לאמנות מודרנית מהגדולים בעולם) את דגל הגאווה המקורי והפך אותו לחלק מאוסף העיצובים היוקרתי שלו.
דגל הגאווה במותגים השונים
במדינות שונות בעולם, חברי קהילת הלהטב״ק מכינים גרסאות מקומיות לדגל ומשלבים אותו עם דגל הלאום. דוגמה לכך אפשר לראות בדגל הגאווה הישראלי במרכזו מופיע מגן-דוד. עובדה קטנה ומשעשעת - אם תחפשו במהלך חודש יוני את המילים ״דגל גאווה״ או ״גאווה״ (בעברית, אנגלית ושלל שפות) תזכו לראות אנימציה של קונפטי ולבבות שמייצגת את האירוע.
איפה עוד תוכלו לראות את צבעי הדגל? מותגים שונים וחברות רבות בארץ ובעולם צובעות ומעצבות את עצמן לפי הדגל בימים אלו. אם תטיילו בחוף הילטון למשל, תוכלו ליהנות מנדנדה מרשימה בצבעי הגאווה בחסות ABSOLUT אל מול השקיעה.
הדגלים השונים: מהקהילה הטרנסג'נדרית ועד קהילת הדובים
קהילת הלהטב״ק מטבעה היא מקום בו כל גווני הקשת המגדרית יכולים להרגיש בו בנוח ואם הדגל ה״ראשי״ לא מספיק, ישנם דגלים רבים נוספים השייכים לקהילות בתוך הקהילה. דגל הקהילה הטרנסג'נדרית למשל מורכב מחמישה פסים בצבעים תכלת, ורוד ולבן, הדגל הפאנסקסואלי מורכב משלושה צבעים ורוד, צהוב וכחול) והדגל של הביסקסואלים בנוי מפסים של ורוד, סגול וכחול. אם לא מצאתם את עצמכם באחת הקהילות האלה, אז תדעו שישנם דגלים גם לקהילת ה״דובים״ (מזהים את עצמם לרוב לפי תכונות גופניות כמו גוף מלא, שרירי, שעיר, זקן ושפם ועוד), הקהילה הפוליאמורית (ריבוי מערכות יחסים רומנטיות), קהילת הא-מיניים, חובבי העור, הג'נדרקווירים (המתנגדים להגדרות המקובלות של מגדר) ועוד ועוד. לכולם יש צבעים ונראות משלהם והרבה הכול בתוך המטרייה הגדולה של קהילת הלהטב״ק.
בין אם אתם או אתן משתייכים לאחד מדגלי קהילת הלהטב״ק, חברים או בני משפחה של בני ובנות הקהילה או רק תומכים, אנחנו מאחלים לכם חודש גאווה שמח ומי ייתן שבעוד זמן קצר כולנו נזכה לשוויון זכויות מלא ללא הבדל של דת, גזע או מין.
